מסמך זה מוגש לוועדת הכספים לקראת דיון ב - 2 בנובמבר 2016 בנושא תקציב משרד החקלאות ופיתוח הכפר. במסמך מוצגים נתונים על ענף החקלאות ופירוט תקציב המשרד והתמיכות.

כתיבה: ויקטור פתאל, כלכלן

מרכז המחקר והמידע של הכנסת

תאריך פרסום: 01/11/2016

לקריאת המסמך המלא (מאתר הכנסת)

מועד פתיחת השערים ליישום החלטה 1464 קרב ובשטח בעלי הנחלות והאגודות פועלים להכנת הקרקע למועד שבו ניתן יהיה להגיש בקשות בשוטף ליישום ההחלטה.

עד למועד זה, רמ"י עדיין לא פרסמה את נהלי העבודה ליישום החלטה 1464 במסגרת הכניסה ל"עידן הנחלה המהוונת" והמעבר מזכויות "בר רשות" לזכויות "חכירה לדורות" בחלקה א' ולאחר מכן זכויות "חכירה מהוונות" בחלקת המגורים.

ביום 8.11.16 נחתם צו אשר מאפשר למושבי עובדים לייצר שוויון קולות בין נחלות בהצבעה באסיפה הכללית (ובקלפי).

עד היום, עמדת רשם האגודות היתה כי לכל חבר ישנו קול אחד בלבד, ועל כן נוצר מצב של חוסר שוויון בקולות ההצבעה בין נחלות: נחלות עם חבר אחד או חברה אחת יכלו להצביע בקול אחד, ונחלות עם יותר חברים (ועד שישה חברים: הורים בעלי זכויות מקוריים, בניהם שהיו בנים ממשיכים וקיבלו את הזכויות בנחלה, והנכדים שהם כיום בנים ממשיכים) יכלו להצביע במספר קולות רחב יותר. הדבר יצר עיוות מהותי בהצבעות.

הצו החדש נותן לכל נחלה שישה קולות, שיחולקו בין חבריה באופן המפורט בצו.

בהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי  התקציב לשנות 2017 ו- 2018) התשע"ז - 2016, (להלן "הצ"ח ההסדרים"), נכלל בין השאר תיקון המשנה סדרי בראשית בעניין מיסוי אגודות שיתופיות וחבריהם על פי סעיף 62 לפקודת מס הכנסה.

אנו בפתחה של שנת תשע"ז שתבוא עלינו לטובה במהלכה עומדים להתרחש שינויים במגזר החקלאי שהחלו בשנת תשע"ו.

החלטות רמ"י שתוקנו במהלך השנים האחרונות, לאחר בג"ץ פורום הערים העצמאיות (9.6.11), קרמו עור וגידים במהלך שנת תשע"ו וכעת החלטה 1464 שהיא ההחלטה המרכזית שתשנה את מערך הזכויות בנחלות, עומדת רגע לפני יציאה לדרך.

החלטה 979 בגלגוליה השונים ובמספרה הנוכחי 1464, היא נקודת מפנה היסטורית חשובה בתהליך השינוי והיא למעשה השער לכניסה ל"עידן הנחלה המהוונת" עליו אנו דנים רבות.

במהלך השנים ממועד ההחלטה בבג"ץ (9.6.11) לא ניתן היה להודיע על מועד ליישום ההחלטה ובציבור אף התפתחה אדישות מסוימת וסקפטיות ביחס ליישום של החלטה 1464.

בשנת תשע"ו הרשות פעלה רבות לקדם את יישום ההחלטה. הרשות גייסה כח אדם, ערכה מכרזים לגיבוש המחלקות במחוזות של "אגף חוזים לדורות בהתיישבות", הכינה מערכת מחשב, הכינה את החוזים והמסמכים הנדרשים ליישום ההחלטה, הכינה נהלי עבודה והתקדמה בפיילוט ליישום החלטה 1464 והחלטה 1311, אותו מבצע האגף מזה מספר שנים, מאז אישור ההחלטה בבג"ץ (9.6.11).

הכניסה ל"עידן הנחלה המהוונת" תתרחש בשנת תשע"ז. הרשות תפתח את השער ליישום ההחלטה, בעוד מספר חודשים (ברבעון הראשון של שנת 2017), כאשר במחוז צפון של הרשות ניתן כבר כיום לפעול ולבקש את יישום ההחלטה, בייחוד בתהליך של מכירת נחלות או בהליך שיוך דירות בקיבוצים. במרכז הארץ ניתן לבקש ליישם את ההחלטה במקרים מיוחדים (הליכים משפטיים, סיבות רפואיות, כלכליות, משפחתיות וכו').

המעסיקה בטוחה היתה כי שילמה לעובד כל זכויותיו.

פס"ד שניתן בבית דין אזורי לעבודה(1) ממחיש את הבעייתיות של "שכר כולל".

מעשה שהיה כך היה, העובד – (להלן גם "התובע") הועסק כנהג בשגרירות נפאל בישראל (להלן "הנתבעת"), כ-6 שנים.

בין הצדדים נערכו מעת לעת הסכמי עבודה לפיהם בין היתר שולם לעובד סכום קבוע כגמול שעות נוספות. במקצת התקופה שולמו לעובד הוצאות ע"ח נסיעותיו לעבודה וממנה. מעבר לכך לא שילמה הנתבעת לתובע סכומים נוספים לרבות תשלומים עבור הפרשות לפנסיה לדמי הבראה ובסיום העבודה (בנסיבות שנויות במחלוקת) לא שילמה הנתבעת לתובע פיצויי פיטורין.

טענתה המרכזית של הנתבעת היתה כי לאורך כל תקופת העבודה השתכר התובע שכר הגבוה משכר המינימום והוסכם כי שכר זה מגלם את מלוא הזכויות הסוציאליות המגיעות לתובע לרבות בגין פיצויי פיטורין.

בית הדין קבע שמדובר בזכויות מגן שאינן ניתנות לוויתור ושלא ניתן לכלול אותן בשכר הכולל אלא בכפוף ובהתאם להוראות מפורשות בחוק או בפסיקה.

לקראת השנה החדשה הבאה עלינו לטובה, ריכזנו כאן, כבכל שנה, חלק מהנושאים החשובים אשר העסיקו את אנשי ההתיישבות החקלאית. הנושאים המפורטים להלן מהווים את הסוגיות הבוערות ביותר בתחום ההתיישבות הכפרית החקלאית בהיבטים שונים הנוגעים לזכויות במקרקעין.

כבכל שנה, המגזר החקלאי מקווה כי "תכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה", ומייחל כי סוף כל סוף יוכרו הזכויות המלאות בנחלות החקלאיות לרבות בחלקת המגורים ויוסר העול הבירוקרטי המכביד של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), שהרי הוא בבחינת אגודות מוטה למגזר החקלאי.

להלן הבהרות בעניין תחולת ההנחות בהקצאת מגרשי מגורים באזורי עדיפות לאומית:

• תקופת ההנחות הקיימות טרם נקצבה בזמן;
• ההצעה לקציבת תקופת ההנחות בקרקע

אז הנה למה? הסיפור להלן מסביר למה?

חקלאי באחת ממושבות השומרון "זכה" לביקור שיגרתי של מפקחים מטעם מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד הכלכלה.

במהלך הביקורת שנערכה כשעתיים רואיין החקלאי וכמה מעובדיו הזרים – יוזכר היה זה בעיצומו של יום עבודה.

בעקבות הביקורת נדרש החקלאי להמציא אי אלו מסמכים אותם קיבל ממנהל החשבונות המנהל עבורו את חשבונותיו, כך נוצרה תעסוקה "פרודוקטיבית" לשורת גורמים.

בהמשך זומן החקלאי לחקירה במשרד הכלכלה בחיפה.

למרות שסבר שהתנהלותו תקינה נקלע החקלאי ל"משבר נפשי" – חרדות ולחץ.