לסכסוכים מזוינים עלולות להיות השלכות חמורות על ביטחון המזון על ידי עקירת חקלאים, הרס חוות ותשתיות חקלאיות, שיבוש שרשראות אספקה ​​והגבלת יכולת הממשל לשלוט בשווקי המזון ההפכפכים ביותר.

כאן אנו שואפים להבין את ההשפעה של מלחמת ישראל-חמאס הנוכחית על ייצור המזון המקומי בישראל. הניתוח שלנו התמקד באתגרים בייצור מזון באזור עוטף עזה, האזור בישראל הגובל ברצועת עזה שהושפע משמעותית מהסכסוך.

מטרותינו היו להבין את המשמעות החקלאית של האזור - הן לגבי מגוון היבולים והן לגבי הסיכונים הנשקפים לגידולים בודדים עקב הסכסוך, והן להעריך את התרומה התזונתית של התפוקה החקלאית של האזור.

מצאנו כי אזור עוטף עזה חיוני להפצה של מספר יבולים מרכזיים, בעיקר עגבניות שרי, צנוניות ובטטה. בנוסף, זיהינו 16 גידולים שהייצור המקומי שלהם פגיע במיוחד בשל קרבתם לסכסוך, כולל צנוניות ותפוחי אדמה. התפוקה התזונתית של גידולי המאכל של אזור עוטף עזה היא נרחבת ומייצרת למעלה מ-50% מהדרישות האנרגטיות השנתיות של אוכלוסיית ישראל.

מעבר לתרומה הקלורית, תוצרת האזור צפופה בחומרי הזנה, ועולה על 100% מצריכת ההתייחסות התזונתית השנתית לאוכלוסיית ישראל הכוללת 12 רכיבי תזונה חיוניים. 12 אבות המזון הללו כוללים סיבים תזונתיים, שישה ויטמינים כגון ויטמין A, ויטמין C וויטמין K, וחמישה מינרלים כולל אשלגן וברזל. בהתבסס על ממצאים אלו, אנו מציעים כי למלחמת ישראל-חמאס יש השלכות מזיקות גם על ייצור המזון המקומי בישראל.

Ben-Sheleg,Avraham and de Falco,Natalie and Roll,Uri and Rachmilevitch,Shimon, agriRxiv.2024.00235, agriRxiv, doi:10.31220/agriRxiv.2024.00235, CABI, The contribution of the Gaza envelope region to Israel’s food security., (2024)

לפני מס׳ חודשים הוגשה לביהמ״ש בקשה לאישור תובענה ייצוגית בנוגע לחישוב שגוי של רמ״י באומדן עלויות הפיתוח הראוי לעת חיוב בדמי רכישה בנחלות במגזר הכפרי בישראל.

לטענת המבקשים בחישוב דמי הרכישה לרמ״י קיים חיוב עודף בגין תחשיב שגוי של מרכיב הוצאות הפיתוח בנחלו, עקב תחשיב ערך קרקע ללא הוצאות פיתוח.

משמעות הדבר שהרשות פועלת בניגוד להחלטת 4281 של הנהלתו ובניגוד לפרק ה' לקווים המנחים של השמאי הממשלתי ואינה מנכה את הוצאות הפיתוח בהתאם לחוקי העזר של  המועצות האזוריות, וזאת כאשר מובא מידע אודות אותן הוצאות פיתוח.  יתרה מכך, הרשות אף מפלה בין מגרשים לבניה צמודת קרקע ומשקי עזר, לבין הנחלות.

הרשות במדיניותה, כמונופול ורגולטור בלעדי גורמת במעשיה למעשה לחיוב יתר של אזרחים הרוכשים זכויות בחיוב כפול ואף גבוה מכך.

לתובענה זו חשיבות רבה, שכן הוצאות פיתוח אמיתיות מתקזזות מתשלום דמי הרכישה  לרשות, וכאשר מוכרות רק חלק מהן, כי אז האזרח למעשה מחויב בחיוב יתר ללא כל הצדקה.

תנועת האיחוד החקלאי, הפועלת מאז שנות השלושים של המאה הקודמת ומייצגת עשרות ישובים מצטרפת לעמדת לשכת שמאי המקרקעין ודורשת כי הליכי ההשגה על החלטות המנהל יועברו לגורם חיצוני למנהל (ועדת השגות, השמאי הממשלתי) לא רק בתחום השמאי אלא יורחבו גם לתחום המשפטי וגם כאמור בנושא הוצאות הפיתוח.

שינוי זה יביא ליעילות, שקיפות ויבטיח כי האזרח יקבל את יומו בהליך ההשגה בכל תחום שבו נדרשת בפני גורם שלישי מבלי להיות נתון לחסדי הרשות.

מכתב מזכ״ל כפרי האיחוד החקלאי לאגודות התנועה מצ״ב

נייר עמדה של לשכת השמאים בנוגע לתחשיב הוצאות פיתוח, עם ביקורת עם המנהל:

חברי לשכת שמאי המקרקעין, במסגרת עבודתם, נדרשים לשומות דמי הרכישה בנחלות במושבים לפי סעיף 8.3 ודמי היוון בשיוך דירות בקיבוצים לפי סעיף 8.4 לקובץ ההחלטות, לצורך חיזוי של תשלומי חובה צפויים בעת מכר הזכויות, במסגרת שומות לבטוחה בנקאית, והן לצורך שומות רמ"י או במסגרת השגה על שומות אלה. שומות מקרקעין הנערכות ע"י רמ"י, משמשות בד"כ כבסיס לקביעת גובה תשלומי דמי החכירה המהוונים. בהתאם לאמור בפרק 1(הגדרות) לקובץ ההחלטות של מועצת מקרקעי ישראל שיעור התשלום נגזר משווי הקרקע ללא פיתוח סביבתי.

ככלל, לשומות הנערכות לשווי קרקע כולל פיתוח סביבתי יצורף נספח חתום על ידי שמאי רמ"י "נספח שווי קרקע ללא פיתוח", בו יפורט סכום מרכיב הפיתוח הסביבתי לניכוי כך שהערך הסופי בנספח יהיה שווי הקרקע ללא מרכיב הפיתוח הסביבתי. ראוי להדגיש, כי להוצאות הפיתוח המוערכות בחסר יש השלכה ישירה על סכום דמי הרכישה/דמי חכירה המהוונים שעל החוכר לשלם, מכאן שיש לבטא את הוצאות הפיתוח הריאליות על מנת שהיתרה לקרקע תשקף את שווי הקרקע האמיתי, כפי שהיא נמסרת על ידי רמ"י, ללא מרכיב ההשקעות בפיתוח.

מתוך מכתב של יו״ר לשכת שמאי המקרקעין, נחמה בוגין, יו״ר וחבר החקיקה, מירי רימון ודוד שקד למנכ״ל רמ״י, יעבו קוינט, יהודה מורגנשטרן, מנכ״ל משרד השיכון, והמשנה ליועמ״ש, עו״ד כרמית יוליס.

המכתב מצורף.

נוהל עבודה B38.04 - קביעת הזכויות למגורים בחלקת המגורים במושבי עובדים, כפר שיתופי או אגודה חקלאית שיתופית:

ביום 21.8.2024 פורסם עדכון לנוהל העבודה ליישום ההחלטה בפרק משנה 8.3 סימן ז' לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל (להלן: "ההחלטה"). לאור כך שהנוהל מורכב ומסורבל וכולל עדכונים רבים במהלך שנים וכן הפניות לסעיפים ולהחלטות נוספות, דבר שמקשה על החוכרים לעקוב ולהבין את העדכונים, ערכתי את נוהל העבודה באופן שמאפשר להבין את המסלולים השונים ואת הדרך לביצוע השומות, לרבות הרחבות במקומות הנדרשים ולהלן יובאו עיקרי ההחלטה והעדכונים:

מטרת ההחלטה:

עיגון זכויות המגורים בחלקת המגורים של חוכרים בנחלות, באמצעות חתימה על חוזה חכירה לחלקה א' של הנחלה וחלקות ב' כולן או חלקן אם הוחלט באסיפה הכללית להחכירן או להחכיר חלק מהן ישירות לבעלי הזכויות בנחלות. לאחר החתימה על הסכם חכירה תבוטל חובת השבת הקרקע למדינה בעת שינויי ייעוד ביחס לחלקת המגורים בלבד!

ביטחון מזון לאומי לישראל 2050 מתחיל בצלחת.

דוח חדש שפורסם ע"י פרופ' אייל שמעוני, סימה ציפרפל, וצוות 'ביטחון מזון' של מוסד נאמן מציג חזון מאתגר: הצלחת התזונתית הנשאפת לישראלים בשנת 2050.

ברוח ההגדרה הבסיסית: "ביטחון מזון הוא כאשר לכל האנשים, בכל עת, יש גישה פיזית וכלכלית למזון מספיק, בטוח ומזין אשר עונה על הצרכים התזונתיים והעדפות המזון שלהם לחיים פעילים ובריאים".

המחקר מתמודד עם 4 אתגרים מרכזיים:

1. יצירת בסיס לתזונה בריאה ומקיימת
2. צמצום הפער בין ייצור לצריכה לנוכח גידול האוכלוסיה
3. הגדלת ההתבססות על ייצור מקומי
4. התאמה לאגן הים התיכון ולתרבות המקומית

אי מסירת הנ"ל – פוטנציאל לצרות

 המניע לכתיבת מאמר זה הוא פנייתו אלי של חקלאי, מעסיק עובדים זרים, שנקרא לחקירה לאחר שבביקורת מטעם מנהל ההסדרה והאכיפה במשרד העבודה נמצאו אצלו עובדים זרים שלא היו להם הסכמי העסקה.

מאז 2012 ועד לפרוץ מלחמת חרבות ברזל הגיעו העובדים הזרים לעבודה בענף החקלאות במסגרת ההסכם הבין מדינתי (בילטרלי) מול ממלכת תאילנד. לעובדים אלו נמסר בצורה מסודרת הסכם העסקה שהוכן על ידי רשות האוכלוסין וההגירה האגף לעובדים זרים והוא עונה על דרישות החוק (יש להוסיף לו ספח המבהיר מהו יום המנוחה השבועית ומהם החגים אותם חוגג העובד).

בחודשים האחרונים, חודשי המלחמה, נקלטו אצל חקלאים עובדים זרים ממדינות שונות שהגיעו בדרכים שונות, לאו דווקא במסלול הבילטרלי.

לאחרונה נוכחתי שעובדים זרים שהגיעו לעבודה בחקלאות (כולל משתי המדינות שמולם קיים הסכם בין מדינתי, תאילנד וסרילנקה) לא תמיד הוחתמו על הסכם העסקה ולא נמסרה להם "הודעה על תנאי עבודה".

ביום 2.7.2024 התקיימה ישיבה של  המועצה הארצית לתכנון שעל סדר יומה אישור תיקון 5 לתמ"א 35 (תמ"א 35/ 5). המועצה הודיעה כי היא מברכת על קידום התוכנית שנעשתה תוך שיתוף פעולה בין המשרדים השונים כולל תנועות ההתיישבות. המועצה החליטה להעביר את התוכנית להערות הועדות המחוזיות בהתאם לסעיף 52(א) לחוק התכנון והבניה וזאת לתקופה של חודשיים (כלומר עד ליום 2.9.2024).

ביום 24.7.2024 התקיים דיון בועדה לשמירת הסביבה החופית במסגרתו הוצג תיקון מספר 5 לתמ"א 35 שמהותו, עיבוי הבינוי למגורים ביישובים הכפריים בתחום הבינוי הקיים, תוך מטרה להביא לייעול השימוש בקרקע. הוצגו בפני הוועדה דוגמאות ליישובים לאורך הים התיכון באזורי תכנון שונים ולאורך הכנרת תוך התייחסות לשינוי המוצע בתמ"א ביחס לעקרונות תמ"א 35 המאושרת.

הוועדה החליטה לאשר את התוכנית ודרשה את התיקונים הבאים

בתאריך 29/07/2024 פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דו"ח אודות המדד חברתי-כלכלי של אוכלוסייה ברמה של רשות מקומית, ברמה של יישוב וברמה של אזור סטטיסטי.

זאת על פי נתוני שנת 2021.

הניתוח נערך עבור 255 רשויות מקומיות, מתוכן 201 עיריות ומועצות מקומיות ו-54 מועצות אזוריות, לפי המפה המוניציפלית המעודכנת לשנת 2021.

הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה נמדדה באמצעות שילוב של תכונותיה הבסיסיות של האוכלוסייה בתחומים האלה: הרכב דמוגרפי, השכלה וחינוך, רמת חיים, תעסוקה וגמלאות.

מניתוח הממצאים ברמת המועצות האזוריות עולה כי דרום השרון וחוף השרון ירדו מאשכול 9 ל-8. חבל יבנה עלתה מאשכול 5 ל- 6 וחוף הכרמל עלתה מאשכול 7 ל- 8.

מפעם לפעם מתקיימות אספות כלליות של האגודות השיתופיות שם מתקבלות החלטות הנוגעות לחברי האגודה השיתופית, להתנהלות האגודה וליישובים בהם הם גרים.

חברי האגודות, כמו כל אדם, הם אנשים עסוקים אשר לפעמים נבצר מהם מלהגיע לאספות. המשמעות של אי הגעה היא שהם לא יוכלו להצביע בהצבעות המתקיימות ולהשמיע את קולם. חברי האגודות זקוקים לפתרון אשר יאפשר להם להשמיע את קולם גם אם אין ביכולתם להגיע לאספה.

הסוגיה הזו מקבלת משמעות גדולה יותר כעת בתקופת מלחמת "חרבות ברזל". חברי אגודה רבים נמצאים במילואים כבר חודשים רבים, יישובים רבים מפונים ותושביהם מפוזרים במקומות שונים בארץ וישנן עוד סיבות רבות שחברי אגודות אינם יכולים להיות נוכחים באספות בתקופה זו.

הפתרון היחיד שקיים היום אינו מספק ולא מתאים לכולם וכעת, התפרסמה טיוטת צו מטעם משרד הכלכלה והתעשייה, אשר אם תתקבל היא תהווה פתרון מעולה לכלל חברי האגודות השיתופיות. כל הפרטים בכתבה.

סעיף 16 לפקודת האגודות השיתופיות עוסק בהצבעה באספות. הסעיף קובע בין היתר, כי לכל חבר אגודה יש קול אחד בהצבעה וכי לא ניתן להעביר את זכות ההצבעה למורשה.