לפני שנים רבות הוצפה ישראל בגל עליה גדול ממדינות שהיוו את ברית המועצות לשעבר ומדינת ישראל הייתה אובדת עצות היכן יתגוררו אותם המוני משפחות שנחתו בארץ.
אריאל שרון, ז"ל ששימש בתקופה זו כשר הבינוי והשיכון במדינת ישראל ופעל בדרכים רבות להאצת בניה על ידי מתן הקלות ליזמים, הקמת אתרי קראוונים, הקלות ביה דרך תמ"א 35 והסבת מבנים למגורים בהתיישבות תוך מתן תמיכה למי שהסב מבנים אלה בהוראת שעה. התוצאה שבכל המסלולים נבנו או הוסבו מעל 140 אלך יחידות דיור שסייעו בקליטת העלייה שכן אחרת היו העולים החדשים גרים באוהלים.
המצב היום דומה למצב שהיה אלא שלא מדובר בקליטת עליה אלא בצורך דחוף ליצר מגוון של פתרונות דיור שיאפשרו בהוראת שעה ליצר פתרונות מיידים למצב הקשה שבו נמצא שוק הדיור במדינת ישראל.
יו"ר ועדת הרפורמות בכנסת , ח"כ רחל עזריה העוסקת בעניין מבינה את חשיבות הצורך במתן מענה מיידי לפתרונות דיור, אך עושה רושם שרבים המשתתפים בדיוני הועדה ואשר מייצגים גופים שונים עסוקים בניסיונות טרפוד, בבחינת עדיף להוציא לעצמנו עין העיקר שלשכן יצאו שניים.
בימים הקרובים צפויה ההכרעה האם לאפשר פיצול דירות גם במגזר הכפרי.
המתנגדים להחיל פיצול דירות גם במגזר הכפרי נשענים על שני טיעונים עיקריים ובהם עמדת מינהל התכנון שחושש מהגדלה לא מרוסנת של האוכלוסיה במגזר הכפרי ואחרים שחושבים כי מדובר במתנות הניתנות למגזר הכפרי.
מדובר בשני טיעונים שמנותקים מהמציאות וניזונים מדמוניזציה שנעשית כלפי המגזר הכפרי מצד מוסדות התכנון ופוליטיקאים אינטרסנטיים בשנים האחרונות.
כידוע, מדינת ישראל יזמה את חוק הותמ"ל אשר במסגרתו כבר תיקנו כ- 10 תמ"לים שכוללים עשרות אלפי יחידות דיור בחוצות הערים, לעיתים במנותק מהערים כמו למשל בלוד ובקריות. כל זאת כשלוקחים אלפי דונמים של קרקע חקלאית מעובדת מהמגזר הכפרי.
כבר היום ערים קורסות תחת הנטל של צורך בתשתיות ומבני ציבור ומקבלות מיליארדים בהסכמי גג כדי שיסכימו לבניה מאסיבית. בערים רבות יש כאוס תחבורתי. המצב עוד יחמיר לאור תכניות הפירבור של הממשלה והכל כדי להראות מספרים, אלא שהפתרון נמצא הן במרכזי הערים בצורת של התחדשות עירונית, פינוי בינוי, תכניות בתמ"א 38, אך גם במרחב הכפרי אפשר להירתם למאמץ שבו תהיה גם "התחדשות כפרית".
במגזר הכפרי קיימת מגבלה תכנונית הנובעת מתמ"א 35 למרות שקיים פוטנציאל שמבוסס על תשתיות קיימות ובתי קרקע קיימים.
מדובר על מספר יתרונות חשובים שכדאי לציינם:
- במרחב הכפרי יש בתים רבים שהם בגודל של 150 מ"ר לפחות שבם גרים לעיתים רבות אנשים מבוגרים, או לעיתים אף אלמן או אלמנה. פיצול יחידת מגורים של 40-50 מ"ר גם תייצר פתרון דיור למשפחה צעירה וגם תסייע לאנשים מבוגרים ובהם אלמנים/ אלמנות להפחית תשלומי ארנונה ואף ליהנות משכר דירה.
- פיצול דירות בשונה מתכניות ותמ"ליות הרומסות קרקע חקלאית טובה, נשענות על אזור מגורים קיים ומנצלות תשתיות קיימות בישוב הקולט. כך זה בעיר וכך זה גם בכפר.
- פתרון המאפשר הכרה בפיצול דירה בהוראת שעה מתייחס למבנה קיים ולא לפלישה לקרקעות חקלאיות שחשוב לשמור על קיומם.
- כניסה של זוגות צעירים יביא להצערה של הישוב והקהילה ויסייע לקיומם של גני ילדים ומעונות הקיימים בישוב.
- כל פתרון דיור מסייע למאמץ הלאומי ויביא למגוון של פתרונות דיור.
חוק פיצול דירות עוסק בדירות קיימות שיאופשר פיצולן ליחידות קטנות של 40-45 מ"ר לצורך השכרה בלבד.
השר דאז שרון ז"ל ידע להתמודד עם ההתנגדויות ומצא פתרונות יצירתיים כדי לאפשר הסבת מבנים בהוראת שעה מלולים ומחסנים לבתי מגורים. החוק המוצע יותר פשוט לכאורה וכדי שהוא יחול על המרחב הכפרי נדרשת בסך הכל הקלה מתמ"א 35 לצורך האפשרות שאותו בית מגורים יוכל לכלול יחידת דיור מפוצלת שעשויה לתת פתרון לאלפי זוגות צעירים ובכך לסייע למאמץ הלאומי והשאלה האם יצליחו המחוקקים להביא להחלטה הנכונה, כך שחוק פיצול דירות יוכל לחול גם במרחב הכפרי או שהפקידות שוב תכריע עם הרבה סמכות אבל בלי שום אחריות על המצב שנוצר
עו"ד דודו קוכמן משמש מזכ"ל תנועת כפרי האיחוד החקלאי
