מאמרים

"זכות ההמלצה" למגרש בהרחבה: כיצד נתחשב בזכויות שילדים קיבלו בחיי ההורים במסגרת חלוקת העיזבון?

כאשר מדובר בכספים שהורים נתנו בחייהם או בזכויות בדירה, הדרך לביצוע החלוקה היא פשוטה, כך שניתן לקזז את השווי שההורים נתנו לאותו ילד בחייהם, מהחלק שאותו ילד זכאי לקבל מתוך העיזבון שיחולק אחרי ההורים ובהתאם לכך נערוך את הצוואה ונתייחס להשלכות המס ביחס ל"איזון פנימי" ו"איזון חיצוני" בין היורשים.

שאלה ייחודית למגזר החקלאי שעולה בהרבה מקרים - כיצד נתחשב ב"זכות ההמלצה" שניתנה לאחד הילדים לקבל מגרש בהרחבה של המושב? בראשית הדברים אדגיש, כי כאן מדובר "בבטן רכה" או אולי "בתיבת פנדורה" כזו שההורים חוששים מלפתוח אותה או כזו שכלל לא היה ידוע להורים שהיא "פצצה מתקתקת" שמחכה אי שם בפינה לדיון המשפחתי על חלוקת הנחלה.

תזכרו בסיפור על "חבורת הגולשים" ועל התהליך שנדרשו היורשים לעבור בכדי להבין את מהותה של "זכות ההמלצה" שקיבל תומר לפני שנים רבות במגרש בהרחבה ותבינו היטב, כי מדובר ב"מוקש" שמחכה אי שם בפינה למועד החלוקה.

ביום 14.1.2021 יצאה מטעם רשות האוכלוסין וההגירה הודעה בעניין תוקף היתרי עבודה לעובדים זרים בענף החקלאות.

ע"פ ההודעה, עובד שתוקף רישיון העבודה המקורי שלו פג בפרק הזמן שבין 1.9.20 ועד 30.9.21, ותוקף רישיונו לא הוארך במהלך תקופה זו - מוארך אוטומטית רישיונו ב-3 חודשים.

המשמעות של הודעה זו היא כי כל מי שרשיונו הוארך מכח הודעות / תקנות קודמות בהקשר למצב החירום הבריאותי החל ממרץ 2020 ועד 31.12.20 וכל מי שפג תוקף הרישיון המקורי, הרגיל שלו, לכאורה שוהה בארץ ועובד בניגוד לחוק.

מנהל רשות מקרקעי ישראל (להלן: רמ"י) עו"ד יעקב קווינט נענה לפניית ראשי המועצות האזוריות באזורי עדיפות והאריך את הוראות המעבר לשיווק מגרשים בהנחות הקיימות עד 30.4.2021.

להלן האישור העולה מהסיפא של מכתב מנהל רמ"י לראשי המועצות האזוריות

בישיבת מועצת מקרקעי ישראל ביום 15.12.2020 אושרה בין השאר הצעה לתיקון פרק משנה 8.9 לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל בעניין תעסוקה לא חקלאית בחלקת המגורים במושב.

התיקון להצעה נחתם ע"י שר האוצר ב 7 לינואר 2021.

הסגר השלישי המתרגש עלינו בימים אלה, כמו גם ההנחיות השונות שפורסמו מעת לעת על ידי משרד רשם האגודות מאז פרצה הקורונה לחיינו, הביאו מגוון של שאלות בנוגע לכינוס אסיפות.

חשוב להבהיר, שכיום גם משרד רשם האגודות סבור שיש אפשרות לקיים אסיפות והצבעות, כולל הצבעות חשאיות, באמצעים טכנולוגיים. גם מבחינת משרד הרשם, אין עוד דרישה לתיקון תקנון כתנאי לקיום הצבעות חשאיות באמצעים טכנולוגיים, אלא אם כתוב במפורש בתקנון האגודה שהדבר איננו אפשרי.

לכן, כל אגודה שלא כתוב בתקנונה שאסור לקיים אסיפה, הצבעה גלויה או הצבעה חשאית באמצעים טכנולוגיים, רשאית לעשות זאת. אגודות שבתקנון שלהן יש אמירה מפורשת שהדבר אסור, צריכות לתקן את תקנוניהן בהתאם.

הסיפור על "חבורת הגולשים" שהובא בחלק א', הוא דגם מייצג לסיפורים של משפחות רבות במגזר החקלאי שחוות דרמות אנושיות קשות מנשוא בתהליך החלוקה של הנחלה.

במקרים רבים הורים מעניקים לילדים "מתנות" עוד בחייהם, רוכשים עבורם דירה, מעניקים סיוע כספי לרכישת נכס, מעבירים נכס במתנה וכדומה. את הנכס המשמעותי ביותר של ההורים שברוב המקרים הוא דירת המגורים, ההורים מעבירים בירושה לילדים אחרי שאחרון מהם הולך לעולמו. הורים לא מכניסים ילד להתגורר איתם בחדר בדירה דרך קבע וברוב המקרים לא מקנים לילדים זכויות בעודם בחיים ולא מאפשרים להם להשקיע כספים בדירת ההורים.

על פי סעיף 5.1.4 לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל: "נכס מקרקעין שהוחכר על פי הסכם חכירה מהוון למטרת בנייה נמוכה באזור עדיפות לאומית אשר אינו עולה על 3 דונמים ואשר שולמו בעדו דמי חכירה מהוונים מלאים עד למלוא זכויות הבניה שנקבעו בתוכנית מאושרת במועד ההקצאה" יחשב כנכס שהקניית הבעלות בו פטורה מתשלום.

נציין כי בחלק מהמקרים בהם שולמו דמי החכירה בעת הקצאת המגרש על פי הבינוי בפועל ולא על מלוא הזכויות על פי התוכנית באותה עת, על בעלי מגרשים (אם המגרש עולה על 280 מ"ר) להשלים את היוון המגרש ולשלם את יתרת דמי החכירה עד גובה הזכויות בתוכנית המאושרת בעת הקצאת המגרש.

בנוהל רמ"י 90.01B "הקניית בעלות או שדרוג זכות חכירה, ללא תמורה ובתמורה – בנכסים ששטחם אינו עולה על דונם" נקבעו בין השאר תנאים להעברת בעלות בישוב קהילתי קטן ובישוב חקלאי

שנת 2020 שנת הקורונה הייתה השנה המסובכת ביותר לעסקים, מלאת מהמורות וקשיים תפעוליים ותפקודיים, ריבוי טפסים, הנחיות ושינויים בירוקרטיים ללא הרף. רואי החשבון שעבדו כל השנה במתכונת חירום ממשיכים להיות חלק מכוחות ההצלה במשק כקו קדמי כדי להיות חלק ממערך ההצלה הכלכלי הלאומי.

בכל סוף שנה, נדרשים מרבית בעלי העסקים לנקוט בצעדים המומלצים, אך השנה הזאת בצל הקורונה מחייבת אותם לבצע את אותם צעדים בהקפדה יתרה.

אם יש לכם עסק או הנכם עצמאים - זה הזמן להתכונן לסוף שנת המס שכבר פה.

בעקבות שאלות שנשאלנו לאחרונה, אנחנו רוצים להבהיר, שעל מנת שביטוח ושיפוי של נושאי משרה באגודה שיתופית יהיה תקף, תקנון האגודה חייב לאפשר זאת.

אגודות שיתופיות רבות נוהגות כיום לבטח את נושאי המשרה שבה (חברי ועד ההנהלה, ועדת ביקורת, מנהלים בכירים), וכן לתת להם כתבי שיפוי, למקרה בו יחויבו או יאלצו להוציא כספים עקב פעולה שעשו בתוקף היותם נושאי משרה באגודה. חשוב לציין, שלא ניתן לבטח או לשפות נושאי משרה אם הפעולה שעשו היתה בניגוד לחובת האמונים שלהם כלפי האגודה. המטרה היא לאפשר לנושאי משרה אלה לפעול לטובת האגודה, מבלי לחשוש שהם יצטרכו לשאת בהוצאות עקב כך, והכל בלבד שהם פועלים לטובת האגודה באופן סביר.

פקודת האגודות השיתופיות חוקקה בשנת 1933, ומאז נעשו בה תיקונים מעטים. גם רוב התקנות שהותקנו מכוח הפקודה הן בנות 40 שנים ביותר. לכן, הפקודה והתקנות מכוחה אינן מעודכנות לדיני התאגידים המקובלים כיום בישראל, ואין בהן התייחסות כלשהי לעניין ביטוח ושיפוי נושאי משרה.

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237