בלוגים

דודו קוכמן

חקלאות מודרנית דורשת כלים ותשתית ובלעדיהם לא ברור מאליו שזו תיוותר לנצח. העוסקים בחקלאות נדרשים לעבודה קשה והכנסתם לא בהכרח מובטחת, שכן היא תלויה גם בפגעי מזג האוויר, בשווקים ואירועים המתרחשים במדינות אחרות. החקלאים הם אלו שתמיד נאלצים לקחת את הסיכון ולא זאת אף זאת, למרות הסיכון, חלקם בהכנסה מהמחיר שנגבה מהלקוח במרכול היא הנמוכה ביותר. החקלאות הישראלית נחשבת בעולם כחקלאות מובילה, כחקלאות מתקדמת, אך יש סכנה רבה שמצב זה עלול להשתנות תוך מספר שנים והכתובת על הקיר!.

פורסם ביום : 27/09/2012
 

באחרונה נתן בית המשפט העליון תוקף של פסק דין להסכם פשרה בין המושבים חרות וכפר הס בשון לבין המדינה (רמ"י - רשות מקרקעי ישראל), לפי תשם מדינה למושבים אלו פיצוי בגין הפקעת 110 דונם בסכום שיא של 170,000 שקל לדונם, המהווים כ- 12% מערכה של הקרקע ביעודה החדש לבניה. שטח זה שנקנה בשנת 1958, ככל הידוע במימון משותף של המושבים (כ-90% ורק 10% מקק"ל) היה ברשות המושבים ועובד על ידם על להפקעתו.

בכך נדמה כי אחת מטענותיה העיקריות מיום היווסדה של עמותת "אדמתי", בה חברים כ-150 מושבים וקיבוצים ותיקים אשר הוקמות שנים רבות לפני הקמת המדינה ואפילות לפני הקמת מינהל מקרקעי ישראל, הוכרה סוף סוף, לאחר כעשר שנות פעילות, עלי ידי בית המשפט העליון ואולי אף על ידי רמ"י - כטענה מוצדקת.

טענה זו, התובעת פיצוי הוגן בגין חלקם של הישובים בעליית ערך הקרקע ובעיקר בגין השקעות כספיות בקנייתה ובהשבחתה, מופיעה בעשות תביעות משפטיות ומטעם ישובים רבים, רובם המכריע חברי העמותה. אלו השתכנעו, ראשית, כי תביעתם צודקת ואולי, רק אולי, יש לה סיכוי שתתקבל על דעת רשויות המדינה ובתי המשפט.

 (מתוך קו למושב - 09/12)

פורסם ביום : 26/08/2012
 

לפני מס' שבועות פרסם הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח (oecd ) בשיתוף עם ארגון המזון והחקלאות (FAO) דו"ח על חקלאי ישראל בהשוואה לעמיתיהם שארצותיהם חברים בארגון.  ארגון ה-0 ECDמפרסם מעת לעת דו"חות השוואתיים בתחומים שונים של המדינות החברות בארגון ובמרבית הדו"חות הללו מצבה של ישראל עגום.

דווקא החקלאות והחקלאים הישראלים זוכים לשבחים, בניגוד לביקורות חוזרות ונשנות של כלכלנים ועיתונאים מסוימים וקבועים , אשר גם הדו"ח הזה של ארגון ניטרלי לא יבלבל אותם מלהמשיך ולהשמיץ את החקלאים.  חשיבותם של דו"חות הארגון לשיתוף פעולה הוא בהעברת מידע אובייקטיבי על מצבה של כל מדינה החברה בארגון לעומת מדינות אחרות ובכך לעודד את המדינה הנמצאת בפיגור בתחומים מסוימים, לפעול על מנת שלא להישאר מאחור בתחומים הנבדקים כמו כלכלה, רווחה בריאות.

19/08/2012

 

כשכתב אהוד מנור את השיר "רק בישראל", הוא תיאר דברים ייחודיים שאין אותם באף מקום בעולם ואשר אותם נמצא רק בישראל, אך אם נקרא את מילותיו של השיר שנכתב לפני שנים רבות נגלה ששינוי התרחש בחלק ניכר מהדברים שנכתבו בזמנו על ידי אהוד מנור שהיה פזמונאי מהחשובים בארצנו ואשר הלך בטרם עת.

הקיבוץ והמושב המוזכרים בשירו, הם אכן ייחודיים לישראל ואינם קיימים בארצות אחרות בעולם, אך האם התוכן של הקיבוץ והמושב השתנה?ההתיישבות השיתופית הכוללת, מושב שיתופי, כפר שיתופי, מושב עובדים וקיבוץ אכן ייחודיים לישראל, אך הם נמצאים בעיצומו של שינוי חברתי, ארגוני, כלכלי ומוניציפאלי.

פורסם ביום : 05/08/2012
 
אחד ממטרות "פקודת היערות", חוק מתקופת המנדט, הוא להגן על עצים, זאת לאחר שנכרתו ונפגעו עצים רבים ובהם עצים עתיקים.   עד שנת מאי 2008, הייתה רשימה של כ-60 עצים מוגנים, וכדי לעקרם או להעתיקם בשל קיומה של תוכנית נדרש אישור של "פקיד היערות".  בחודש נובמבר 2008 נכנס לתוקף תיקון 89 לחוק התכנון והבנייה, תיקון שיזם ח"כ אופיר פינס-פז האוסר כריתת עצים בוגרים שהגדרתם על פי החוק שתוקן, עץ שגובהו 2 מטר וקוטר גזעו 10 ס"מ. מדובר בתיקון הקובע כי לא יאשר מוסד תכנון תוכנית בניה, אלא לאחר שבחן את הצורך בשמירה על העצים במסגרת מכלול שיקולים תכנונים ולאחר שמוסד התכנון התייעץ עם פקיד היערות.

תיקון 89 לחוק התכנון והבנייה, הפך למעשה את כל העצים למוגנים ומחייבים אישור כריתה וכריתת עץ ללא אישור הינה עבירה פלילית, גם אם העץ גדל בחצר בית פרטי כחלק מעצי הנוי, לאחר שנשתל והגיע לגודל שבו חלה עליו "פקודת היערות". מרגע זה הוא הופך העץ למוגן ולא ניתן לכרות או להעתיק אותו ללא רישיון.  כאשר עולה צורך מסיבה כלשהי צורך בכריתה, יש חובה להגיש בקשה לכריתה.

פורסם ביום : 02/06/2012
 
עידן "הכפר הקטן" שבו המדיה מביאה לסלון ביתנו מידע עדכני על התרחשויות בקצה אחר של העולם, הופכת כל בעל סמרטפון לעיתונאי בפוטנציה, ויכולת זו מאפשרת לחשוף דברים שעד העשור האחרון היו נסתרים מעיני הציבור והיום מחייבות כל אחד ובוודאי את אלה המופקדים על הגנתו, ביטחונו, רווחתו של הציבור לחשוב היטב איך לנהל את המערכה, כך שלא רק תיעשה בצורה ראויה, אלא גם תיראה בעיני ציבור הצופים בארץ ובעולם ככזו.

ראשי ממשלות ישראל בעבר ובהם בן גוריון, גולדה מאיר או אשכול , לו היו עומדים היום לבחירה, לא בהכרח שהיו נבחרים שכן לבוחר הפוטנציאלי יש גירויים רבים ומגוונים וההחלטה במי לבחור כוללת מעטפת שלמה של קריטריונים והאידיאולוגיה היא רק אחת מהם. הבוחר היום מתייחס גם לחזות החיצונית, שכן המידע על המועמד ניתן בעבר ברדיו הממלכתי, או בעיתון מטעם, אך היום כולל רשתות תקשורת רבות, כולל מדיה אלקטרונית ורשתות שבהם גם רואים וגם שומעים את המועמד ובעייתו העיקרית של האזרח היא לא חופש המידע, אלא עודף המידע שממנו הוא צריך לברור את המוץ מן התבן. 
 

 רשימתו של דובי הלמן ("דעת יחיד" מן השבוע שעבר), הינה חולייה נוספת בשרשרת רשימות ונקיטת עמדות גם ובעיקר מחוץ למערכת ההתדיינות הפנימית בנושאי קרקעות, המתקיימת בהנהגת התנועה זו תקופה ארוכה, בשיתופם של נציגי כל תנועות ההתיישבות. (הייתם מאמינים? סביב שולחן אחד יושבים נציגי התק"צ הקבוץ הדתי וכל תנועות המושבים הגדולות, התאחדות האיכרים, ואפילו אימרי רון, אחד מראשי הזרם השיתופי). בין כולם מתגבשות הסכמות המוצאות את ביטוין בניירות עמדה מתואמים ולפתע - נייר נפרד, על גבול ההתרסה,  של הזרם השיתופי המופנה לוועדת רוטקופף, למרות בקשה מפורשת של מזכיר התק"צ להימנע מכך, כדי להופיע,לשם שינוי, באופן מתואם ומשותף. כאשר מתלווה לכך סידרת רשימות שראשיתה פרי עטו של אלישע שפירא ברשימתו לפני שבועיים ב"דף/הזמן הירוק" והמשכה,ככל הנראה בוא יבוא, נראה שיש להפשיל שרוולים ולנסח תשובה ציונית הולמת לטעויות והטעיות בשרשרת זו:

 

בארי הולצמןהמונח "בועת הנדל"ן" התנחל עמוק בשיח הציבורי של השנה האחרונה. לא עזרו הנסיונות לעוקרו משם:

חלק מן המומחים טוענים שכלל אינו קיים.

רובם חלוקים על המנגנון שיצר בועה זו ועל הדרכים לצמצמו ולהעלימו. אולם המונח מסרב להעלם. כדי לפשט את הדיון בו נכנה אותו : עליה תלולה ומתמשכת במחירי הדירות ומחסור חמור ביחידות דיור במיוחד לצעירים ולאוכלוסיות חלשות.

מקובל לחשוב כי הסיבות העיקריות למחסור זה כרוך מחד בהיצע הנמוך של קרקעות זמינות לבניה והקמה של דירות בכלל ומאידך, בצד הביקוש, בצמיחת האוכלוסיה, ובגובה הנמוך של הריבית במשק. גובה זה מייצר לחץ שאין לעמוד בפניו של העברת נכסים כספיים ממסלולי חסכון בנקאיים בשיעור תשואה נמוך, למסלולי השקעה בנכסים מניבים יותר, כגון דירות מגורים. עודף ביקוש כנגד היצע מצומצם מייצר התייקרות. לעודף הביקוש המקומי מצטרף ביקוש של דיירים בעלי אמצעים מחו"ל.

הבלוג של עו"ד ארז לבנון
פורסם ביום : 08/08/2010
 

כבר למעלה מעשור, קשה להשתחרר מהתחושה הקשה, כי אין דבר "טרנדי" יותר, מאשר להכות במתיישבים החקלאיים, בעיקר קיבוצים ומושבים, אשר פזורים בעיקר בפריפריה המוכה ממילא.

אילו כשלו בכך רק ציבורים חסרי ידע ומוסתים, יתכן שניתן היה להתנחם נחמת טיפשים. אלא שכשל נורא זה, הפך זה מכבר נחלתן של האליטות במדינה: שרים, חברי כנסת, פוליטיקאים, אישי ציבור, יועצים משפטיים לממשלה ולגופי סמך שלה, שופטים, עיתונאים, ומי לא. גם כל אלו, אינם חפים מהלכי רוח הנובעים מהסתה מתמשכת, מחוסר ידיעת העובדות ומחוסר הבנת הכשל הנורא; חלקם אף מונעים ע"י ציניות חריפה הנובעת משיקולים פוליטיים צרי אופקים.

מאותן אליטות יש לצפות להתנהלות אחרת, שכן מהן יש לדרוש גם את הבנת התוצאות הקשות, המסוכנות והרות הגורל, לעתידה של המדינה היהודית.

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.