אירועי השבת השחורה הזכירו לציבור הרחב מיקצת מתרומתם הרבה של היישובים השיתופיים לאורך ההיסטוריה והגיאוגרפיה של המדינה. האסון הבליט את אחד מנכסי הקהילתיות - החוסן החברתי של קהילות אלה. כחוקרת בין לאומית, אעיד שקהילות אלה הן ייחודיות בעולם ומושא לקינאה. אולם עד לשבת זו, ומזה שניים-שלושה עשורים, דמותם של היישובים השיתופיים - ובעיקר הקיבוצים - הוכתמה בכינויים כגון "פריבילגים", "אדוני הארץ", ואף גרוע מזה1. כלפי היישובים השיתופיים, הומצאה הפיסה של " צדק חלוקתי" – שפירושה הפוך ממה שאדם מן החוץ היה מניח: במקום שהציבור הרחב יהיה חב לתרומתם החריגה בכול אמת מידה של פחות מ 2% מאוכלוסייה ישראל, הרי שהתפיסה המעוותת הפכה את הקערה: לפיה, דווקא הקיבוצים (והמושבים) הם לכאורה אלה שחבים חוב לציבור. והם שילמו, ומשלמים.

כולל הקלטת וידאו של אירוע כנס ההשקה של המחקר שהתקיים ביום 5.2.2024 בשדה ורבורג.

פורסם לראשונה באתר מוסד שמואל נאמן

במטרה למנוע מחסור בביצים בשוק המקומי, לקראת חג הפסח בו עולה הביקוש המקומי לביצים, נערך משרד החקלאות ליבוא הביצים לישראל במכסות פטורות ממכס

לאחר מחאה של ארגונים למען בעלי חיים באוסטרליה ובישראל, הוחלט שלא לאפשר לאונייה, ששבה לאוסטרליה בשל איומי החות'ים, לצאת למסע נוסף לישראל. אנימלס ותנו לחיות לחיות: "הפרשה הזאת ממחישה את הסיכונים האינהרנטיים למסעות הימיים"

תחום האנרגיה בהתיישבות החקלאית מתפתח ומשתנה בקצב מהיר לאור שינויי רגולציה תדירים שמטרתם להגדיל את ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות.

חוזר זה, עניינו דו שימוש בקרקע חקלאית לייצור חשמל פוטו וולטאי לצד או מעל גידולים חקלאיים (אגרו וולטאי) והתייחסות הרשות המוסמכת לביצוע חוק ההתיישבות החקלאית במשרד החקלאות ופיתוח הכפר למיזמים אלו.