מאמרים

טרם פורסמו נוהלים ליישום החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 1481 "ביטול עסקאות ומתן אורכות לביצוע", אשר חייבה המרת הסכם הפיתוח לחוזה חכירה לדורות עד 31.12.2016 בתשלומי הפרשי ערך בסכומים גבוהים.

קבלת החלטות נכונות יש להמתין לפרסום הנוהלים ולשינויים אפשריים בנוסח החלטה 1481.

המפגש ה-16 של חברי השולחן העגול  של המרחב הכפרי התארח במחלקה לגאוגרפיה ופיתוח הסביבה באוניברסיטת בן גוריון.ֿ

במסגרת הדיון דיברו עו״ד דודו קוכמן, פרופ׳ טל סבוראי, ד״ר אמנון דג, מיקי קפלן, עזרא רבינס, יענקלה מוסקוביץ, איציק לוי, ערן ויין וד״ר שוורץ,  על המו"פים ותרומתם לחבלי הארץ השונים.

מצ״ב תקציר דברי המשתתפים.

 

בימים אלה פסק בית המשפט המחוזי, בערעור שהוגש לפניו בעניין הפרת חוק ההתיישבות וקבע כי 180 הדונמים שבהם נעשה שימוש בניגוד לחוק יופקעו מאגודת תלמי מנשה לצמיתות ובנוסף הושת עליה קנס כספי גדול.

סעיף 8 להחלטה מס' 1 של מועצת מקרקעי ישראל קובע כי חוכר של קרקע חקלאית לא יהיה רשאי להחכיר החכרת משנה קרקע חקלאית שנמסרה לו, אלא מכורח נסיבות ולזמן מוגבל וזאת באישור רמ"י ובתיאום עם האגודה.

חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים) תשכ"ז- 1967 חוקק מתוך מטרה להסדיר שימוש חורג בקרקע ובמים, קרי יצירת שותפות עם מי שאינו נמנה עם חברי האגודה, או העברת הקרקע בהשכרת משנה למי שאינו חבר האגודה זאת כפי שהדבר מוגדר בתוספת הראשונה לחוק ששר החקלאות ממונה על יישומו.

פס"ד זה מצטרף לפסקי דין שניתנו בשנים האחרונות שתוצאתם היא הפקעת אדמות מחוכרים שהפרו את חוק ההתיישבות ופעלו בניגוד לחוק ולחוזה החכירה ולהחלטה.

"משפחה ונחלה" זהו המוטיב החוזר בהליכי גישור שמתנהלים בין הורים לילדים ובין ילדים ובני זוגם והורים מבוגרים, כאשר במרכזם עומדת נחלה עליה נאבקים ואותה מבקשים לחלק ולעיתים לנשל מי מבני המשפחה מלקבל חלק ממנה.

אנו מוצאים בכל פעם מקרים קשים יותר ויותר שנובעים מטעויות שחוזרות על עצמן. הורים עוברים תהליכים נפשיים מורכבים ביותר מול הילדים ובני זוגם והמטרה בהליך הגישור היא לנסות לאחות את השברים בכדי להותיר משפחה בנחלה.

רבות ניתן לשמוע מהורים את המשפט: "לא הייתי מאמין שזה יקרה במשפחה שלנו". אנשים חושבים שרק אצל השכנים הצרות דופקות על הדלת, הם לא מאמינים שמאבק על הנחלה יכול לפרק משפחה במחי יד, בשיחת חולין ואולי אפילו ברמיזה. יש משפחות שחיות על קרעי תרנגולת, רגע לפני פיצוץ, הורים הולכים על ביצים ליד הילדים, מצאנו שהם מבוהלים ממש לפני מפגשים משפחתיים שמא מישהו מהילדים יעלה את נושא הנחלה על השולחן או אולי ישאל שאלה שמי מהילדים בניתוח שגוי עשוי להבין לא נכון את הדברים ומשם הדרך לפירוק המשפחה קצרה מאוד.

נשאל - האם בעיניכם הגיוני שהורים שהגיעו לגיל גבורות יחיו בפחד שהמשפחה תתפרק להם מול העיניים בעודם בחיים? האם סביר שילדים יבקשו לחלק את "עור הדוב" לפני שהוא ניצוד? מה קרה כאן בדור האחרון? מדוע יש ריבוי מקרים שבהם ילדים שוכחים את ההורים?

לאחרונה פרסמה רשות מקרקעי ישראל הודעה המבהירה את התנאים לקיום שימושים של תעסוקה לא חקלאית מסוג "שימושים נלווים" במושבים.

בהתאם להחלטה, כל בעל זכויות בנחלה רשאי לפנות לרמ"י בבקשה לבנות מבנה חדש בתחום חלקה א' שברשותו, או לאפשר שימוש במבנה קיים המצוי בתחום חלקה א' שברשותו, למטרת שימושים נלווים.

ההחלטה קובעת את המיקום המותר לכל שימוש נלווה והיקפי הבנייה המותרים, בהתאם לשימוש.

היקף הבנייה של השימוש הנלווה לא יילקח במניין השטחים המותרים לפל"ח (500 מ"ר), למעט חנות ממכר ו-30% מהשטח לעיבוד תוצרת חקלאית.

המפגש ה-15 של חברי השולחן העגול  של המרחב הכפרי התארח בפקולטה לחקלאות ברחובות ביום 12/4/16.ֿ

במסגרת הדיון דיברו עו״ד דודו קוכמן, פרופ׳ אייל קמחי, ד״ר ריקו אילן, פרופ' ישראל פינקלשטיין, אורי צוק בר, ד"ר יעל קחל, אבשלום (אבו) וילן וצביקה אלון על רמת הסיכון בחקלאות, שעולה וגדלה בשנים האחרונות, על חשיבות התמיכה  הממשלתית בחקלאות, שהיא מהנמוכות בעולם, ועל העקרונות לרפורמה במדיניות התמיכות.

מצ״ב תקציר דברי המשתתפים והמצגות של ד״ר יעל קחל וד״ר ריקו אילן.

 

דומה שאין החלטה שעברה שינויים תכופים ודרמטיים כמו ההחלטה המאפשרת הקמת הרחבות קהילתיות בקיבוצים ובמושבים.

לאחרונה החליטה מועצת מקרקעי ישראל על תיקון נוסף של ההחלטה, המסדירה את אופן הקצאת מגרשים בהרחבות קהילתיות בקיבוצים ובמושבים (1504 .(בהחלטה זו, המבטלת החלטה קודמת (1489 ,(הכניסה המועצה מספר שינויים, כאשר המשמעותי ביותר הוא ביטול ההוראה לפיה מי שקיבל מגרש בפטור ממכרז, לא יוכל להעביר את הזכויות בו במשך 5 שנים מיום חתימת חוזה החכירה .

עובדות שנקבעות בשטח ישפיעו על המשפחה לשנים רבות"

כך אמרתי להורים מבוגרים שהגיעו לקבל ייעוץ כיצד לחלק את הנחלה בין הילדים. ההורים סיפרו כי הם ביקשו לנהל ישיבה עם הילדים ולהציע הצעות כיצד לבצע חלוקה של הנחלה לאחר שהם ילכו לבית עולמם. ההורים קיימו את הפגישה המשפחתית אליה הוזמנו הילדים וגם בני זוגם. למרבה הצער הישיבה הגיעה למבוי סתום כאשר כל אחד ראה את עתיד הנחלה באופן שונה. אורי הבן הבכור מתגורר בנחלה מזה שנים רבות והוא ראה את עצמו כמי שיקבל את הזכויות בנחלה ואילו האחים האחרים לא הסכימו עם גישתו ודרשו גם הם לקבל זכויות בנחלה.

העדויות ההיסטוריות מצביעות על כך שהדבש קדם לאדם. התגלו מאובנים של דבורת הדבש שגילם נאמד לתקופה של לפני 150 מיליון שנה. כוורת אחת, המכילה 80 אלף דבורים, מסוגלת להפיק בישראל כ-50 ק"ג דבש בשנה, לעומת 200 ק"ג בקנדה, אוסטרליה ודרום אמריקה. ההבדל נובע מכמות נמוכה של מקורות פריחה ועקירת פרדסים. בארץ ישנם כשמונים צמחים שונים מהם הדבורים מפיקות את הדבש.

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.