מי צריך לשלם היטל השבחה כאשר רוכשים את זכות הבעלות בחכירה / דוד בסון, עו״ד

דוד בסון, עו״ד דוד בסון, עו״ד

בעקבות הרפורמה במנהל מקרקעי ישראל, חלק מחוכרי קרקע מינהל, זכאים לרכוש את הבעלות שלהם כך שירכשו את אותם 9% מרמ"י. 

היו אגב גם מקרים שהיטיבו עם החוכרים (בעיקר בדירות בבנייהרוויה או במגרשים קטנים בבניה נמוכה) והעניקו להם את ה 9% בחינם. 

מאחר שהוא קונה זכות בקרקע עליה הוא משלם סכומים שונים, באותם מקרים של העברה בכסף של אותם 9% קובע החוק שהחוכר צריך לשלם מס רכישה, לפי הקודקס שפרסמה רשות מקרקעי ישראל.  

כן קובע החוק, שצריך לשלם גם מיסי חובה, ובכללם - היטל השבחה. 

אלא שמאחר שהמדינה היא המוכר שלכאורה אמור לשלם את ההיטל נשאלת השאלה על מי יחול תשלום ההיטל?

במקרה שלפנינו מדובר באח ואחות שירשו מאימם משק במושב כפר שמואל ולאחר צמצום משק העזר ופיצולו לחלקות מגורים נענו להצעת רמ"י לרכוש את יתרת הזכויות בחלקה, מזכויות חכירה מהוונות לבעלות. המדינה שילמה את ההיטל, בגובה של 12% לרשות המקומית, במה שקרוי חלף היטל השבחה. 

ועדת הערר קבעה כי המדינה כמוכרת תישא בהיטל ההשבחה ולא החוכר (שהוא קונה). 

לעניות דעתנו אפשר היה להגיע לתוצאות אחרות ואפרט:

ראשית - קובע חוק רשות מקרקעי ישראל שיש פטור מהיטל השבחה לעסקה זאת (למעט במקרים שהחוכר איננו רשום בטאבו, והוא מבקש להירשם בטאבו). לכן לגבי חוכר שרשום בטאבו ורוכש את ה- 9% יש פטור תשלום היטל השבחה.

ליתר דיוק מוסיף החוק הזה, שבעסקה העתידית, יתחשבנו עימו על הפטור הזה, והוא ישלם בעבור כלל הקרקע. 

שנית- לטעמנו היה ראוי כי הרשות המקומית תתעקש על ההיטל, מצד החוכר (שהוא עדיף לה- כי הוא גבוה מהיטל החלף כידוע) ותטען שהנישום שחייב לשלם את ההיטל הוא החוכר, שהרי על פי חוק התכנון והבנייה חוכר  לדורות הוא ה״נישום״ המחוייב לשלם היטל השבחה.

כזכור, נקבע בחוק, שחוכר עירוני או חוכר בנחלה או במשק עזר, הוא הנישום החייב בהיטל.

לפי תפיסת ועדת הערר אין זה ראוי שהחוכר ישלם על מעשה שהוא לא עשה, קרי - הוא לא מכר קרקע (אלא קנה 9% ) והוא גם לא בנה על הקרקע ולכן - הוא לא חייב בהיטל. 

בכך נפלה הועדה לטעות, כי יש מקרים בהם עושה פלוני פעולה בקרקע של בעלים ובכל זאת, הבעלים - הוא שמחוייב בהיטל! כך  למשל חוכר לדורות או בעלים שנותן לשוכר החנות שלו, לפתוח עסק שמחייב שימוש חורג. במקרה הזה- השוכר מבקש שימוש חורג וניתנת שומת היטל השבחה, שהחייב בה הוא הבעלים. 

לכן במקרה הזה, לעניות דעתי, ניתן היה לפסוק אחרת. 

ואגב, לא סיבכתי המאמר המסובך, לגבי ההבדל בין חוכר בקרקע מדינה לבין חוכר פרטי, יש לחוכרי המדינה מספיק צרות משלהם...

הואיל ומדובר בעניין תקדימי , ודאי עוד נשמע בסוגיה.

ערר מס': גז/ 8040/0719

דוד בסון, עו״ד

עו"ד דוד בסון, שותף במשרד עו"ד הרטבי, בורנשטיין, בסון ושות' העוסק בנדל"ן ובתביעות נגד רשות מקרקעי ישראל

 

רישום לחוזר השבועי של האיחוד החקלאי

שם* דואר אלקטרוני * טלפון נייד
חובה למלא רק את השדות המסומנים ב *

למאמרים בנושאים:

אגודות שיתופיות אזורי עדיפות לאומית אנרגיות מתחדשות בית שלישי בן ממשיך בר רשות גישור דהקואופרטיביזציה דיני עבודה דמי הסכמה דמי רכישה דמי שימוש הורשת זכויות החלטה 979 החלטה 1222 החלטה 1301 החלטה 1311 החלטה 1316 החלטה 1370 החלטה 1426 החלטה 1445 החלטה 1455 החלטה 1458 החלטה 1464 החלטה 1464 החלטה 1470 החלטה 1478 החלטה 1481 החלטה 1490 החלטה 1505 החלטה 1513 החלטה 1521 החלטה 1523 החלטה 1527 החלטה 1553 החלטה 1591 החלטה 4134 החלטה 4302 החלטות מועצת מקרקעי ישראל היוון היטל השבחה הסדרה העברת זכויות הפקעות הקצאות מגרשים באזורי עדיפות לאומית הקצאות קרקעות חקלאיות הקצאת מגרשים הרחבות הרפורמה בחקלאות הרפורמה במקרקעי ישראל השכרת בתי מגורים השכרת קרקע חקלאית התחשבנות מחדש התיישבות ועדות קבלה ותמ״ל זכויות בחלקת המגורים זכויות היסטוריות חוק ההתיישבות חכירה חכירה לדורות חקלאות יחידה שלישית יחידה שניה ייפוי כח מתמשך ירושת משק חקלאי מועצות אזוריות מים מים והשקיה מיסוי מיסוי דירה שלישית מיסוי מקרקעין מכירת נחלה משבצת משקי עזר משק עזר משרד החקלאות נחלה ניהול אגודה שיתופית עדיפות לאומית עובדים זרים עובדים זריםֿ פיצויי פיטורין פיצול נחלה פעילות לא חקלאית (פל״ח) קאופרטיבים קורונה קיבוצים קליטה קרקע רשות מקרקעי ישראל שיוך דירות בקיבוצים שימושים חורגים שינויי יעוד שעות עבודה תיירות כפרית תיקון 116 לחוק התכנון והבניה תכנון ובניה תמ״א 35 תעסוקה לא חקלאית

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.