סכסוך גבולות בין שכנים במושב בית לחם הגלילית / איתן מימוני, עו״ד

איתן מימוני, עו״ד איתן מימוני, עו״ד

במרכז הדיון עמדה בקשה למתן צו מניעה זמני, אשר יאסור על האגודה השיתופית בית לחם הגלילית "למשוך" תוכנית שעניינה הסדרת הגבול שבין משק מבקשי הצו לבין משק שכניהם. עובר לשנת 2011 הגישה האגודה תוכנית אשר עניינה הסדרת גבולות בין כלל הנחלות במושב בית לחם הגלילית (להלן: "התוכנית הראשונה").

התוכנית הראשונה אושרה לגבי כלל הנחלות במושב למעט לגבי הגבול בין נחלת מבקשי הצו לנחלת שכניהם (אשר התנגדו שניהם לאותה תוכנית). לימים בשנת 2016, יזמה והגישה האגודה תוכנית נוספת (להלן: "התוכנית השנייה"), שעניינה הוא הסדרת הגבול הספציפי שבין משק משפחת מבקשי הצו למשק שכניהם. במסגרת הדיון באותה תוכנית החליטה ועדת התכנון שבידיה הופקדה התוכנית, כי התוכנית אכן תופקד בידיה אך זאת בכפוף לחתימה על כתב שיפוי, למקרה ותוגש כנגדה תביעה לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה.

האגודה מצידה, דרשה כתנאי לחתימתה על כתב השיפוי מול ועדת התכנון, שהמבקשים יחתמו כלפיה "גב אל גב" על כתב שיפוי בנוסח דומה, אך המבקשים סירבו. חתימת כתב השיפוי הנ"ל עומדת במוקד הסכסוך בתביעה.

הרקע

בפתח טיעוניהם טענו מבקשי הצו, כי האגודה הבטיחה להם לתקן את הגבול כדי לתקן את העיוות הנ"ל בשורת מסמכים ומכתבים. באחד מן המכתבים, נטען, שהאגודה אישרה כי החליטה להכין תוכנית להסדרת הגבול בין הנחלות ("התוכנית השנייה"). התוכנית אכן הוגשה אולם תנאי להפקדתה, היה חתימת כתב השיפוי מול הועדה ועל כך מסרבת האגודה לחתום כאמור. לטענתם, במצב שנוצר לאחר אישור התוכנית הראשונה ביחס לכלל הנחלות במושב למעט הגבול בין נחלות הצדדים, נגרע שטח מנחלתם ואילו לנחלת השכנים נוסף שטח (אולם לא על חשבון נחלת המבקשים). המבקשים טענו כי אי מתן הצו, עלול לפגוע פגיעה קריטית וחמורה בהם שכן משמעות הדבר היא מחיקת התוכנית להסדרת הגבולות בין הצדדים, וכן כי יהיה בכך כדי לקפח אותם, לעומת יתר חברי האגודה שעניינם הוסדר.

יתר על כן טענו המבקשים שאין ממש בטענת האגודה כי האינטרס בקיום התוכנית הינו שלהם בלבד ומשום כך עליהם לחתום על כתב השיפוי "גב אל גב", שכן האגודה חתמה על כתב שיפוי במסגרת התוכנית הראשונה עבור כלל חברי המושב ואין עליה להפלות אותם לרעה במסגרת התוכנית השנייה אותה יזמה.

האגודה מצידה הבהירה כי היא מסרבת לחתום על כתב שיפוי וכי אין מקום כלל לדרוש כתב שיפוי במקרה דנן. היא הכחישה כי נתנה התחייבות כלשהי להסדרת הגבול ו/או לחתימה על כתב שיפוי לצורך הסדרת הגבול בין המבקשים לבין שכניהם. לטענתה, אכן היא זאת שיזמה את התוכנית השנייה מתוך רצון טוב, אך מאחר שהיחידים שיפיקו תועלת מאישור התוכנית הם המבקשים עצמם (התועלת העיקרית היא מניעת הריסה של מבנים שבנו המבקשים), סברה האגודה כי ניתן להימנע מדיון מול הועדה ביחס לעצם הצגת דרישת השיפוי, זאת אם המבקשים יחתמו כלפי המשיבה על כתב שיפוי זהה "גב אל גב". אשר לחתימה על כתב שיפוי בתוכנית הראשונה, נאמר כי האגודה אכן חתמה אז על כתב שיפוי לגבי התוכנית שהסדירה את כלל הגבולות של הנחלות, אך אותו כתב שיפוי התייחס רק לתוכנית ההיא אשר הסבה הנאה לכלל חברי האגודה, כך שממילא לא היה נחוץ כתב השיפוי, שכן אף אחד מהם לא נפגע מאישורה וגם לא הוגשה תביעה. לא כן באשר למקרה הנוכחי, בו קיים סכסוך מתמשך בין השכנים לבין המבקשים.

הוסיפה האגודה והזכירה, כי המבקשים פנו לוועדת הבוררות בהסתדרות בתביעה לחייב את האגודה לחתום על כתב השיפוי הנ"ל ולהמשיך בהליכי התוכנית ואישורה. לטענת האגודה, האגודה כפרה בסמכות ועדת הבוררות לדון בתובענה ואף המבקשים עצמם ביקשו להקפיאה מבלי להשיב לטענת חוסר הסמכות, זאת בשל אשפוזו של המבקש שהשתחרר בינתיים מאשפוזו. אולם, על אף שחרורו מאישפוז, לא שבו המבקשים וביקשו מרשות השיפוט לדון באותה תובענה. תחת זאת הגישו את התובענה דנן ובה כסעד עיקרי ביקשו שבית המשפט ידון בסכסוך בינם לבין המשיבה ורק לחלופין ביקשו להעביר את התובענה לבוררות.  

דיון והכרעה

בפתח דבריו ציין בית המשפט כי נדרשים שני תנאים עיקריים על מנת שתתקבל הבקשה. האחת, להראות סיכויי הצלחה בתובענה העיקרית, והשנייה, להראות כי מאזן הנזקים נוטה לחומרת המבקשים. בנוגע לסיכויי ההצלחה של התביעה, בית המשפט ציין כי אין זה ברור מדוע המבקשים הגישו במקביל את אותה תביעה הן לבית המשפט והן לבוררות, כאשר במסגרת התביעה לבית המשפט כללו רק כסעד חלופי את הסעד להפניית ההליך לבוררות. חלק מנימוקי המבקשים להגשת הבקשה היו, כי אין להם אפשרות לבקש צו מניעה זמני במסגרת הליכי הבוררות וכי צו המניעה נדרש עד שתוכרע אותה בוררות. טענה זו לא קיבל בית המשפט שעה שהוגשה גם תביעה לבית המשפט. הוא ציין, כי כאשר מוגשת תביעת בוררות בהתאם להסכמת הצדדים או מכוח תקנון מוסכם של אגודה, מצוי הסדר בסעיף 16 לחוק הבוררות המאפשר הגשת בקשה למתן סעד זמני בלבד בלא תובענה עיקרית. כתשובה לאחת הטענות שנטענו בנושא, מצא בית המשפט לציין כי תקנות סדרי הדין מאפשרות, אף בלי הליך בוררות, הגשת בקשה לסעד זמני אך מתנות זאת בהגשת תובענה תוך 7 ימים לאחר מכן.

בעניין כתב השיפוי, בית המשפט לא שוכנע כי האגודה התחייבה לחתום על כתב שיפוי ו/או כי נכון וצודק שהאגודה היא שתחתום לבדה על כתב השיפוי, מבלי שהמבקשים יחתמו "גב אל גב". שכן, לכאורה, הם הנהנים העיקריים מן התוכנית השנייה שהוגשה.

סיכום

מכיוון שלא שוכנע בית המשפט כי הבקשה עומדת בדרישות ומספקת מספיק ראיות עד כדי שיינתן צו מניעה זמני, אף מבלי להיזקק לבחינת מאזן הנזקים נדחתה הבקשה והמבקשים חויבו לשלם לאגודה את הוצאות הבקשה.

ת"א (נצרת) 35028-06-20 אנקר ואח' נ' אגודה שיתופית בית לחם הגלילית, פס״ד מיום 04/04/2020

איתן מימוני, עו״ד

"איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין" -  עוסק במגוון תחומים במשפטי המנהלי והאזרחי.

דואר אלקטרוני: office@mai-law.co.il

רישום לחוזר השבועי של האיחוד החקלאי

שם* דואר אלקטרוני * טלפון נייד
חובה למלא רק את השדות המסומנים ב *

לפסקי דין בנושאים:

ֿדיני שליחות אגודה קהילתית אגודות שיתופיות אגרסקו אחריות נושאי משרה איכות הסביבה אי תחרות אנרגיות מתחדשות אפליה כלפי נשים ארגון מגדלי העופות ארנונה אשראי בוררות בחירות בחירות לועד הנהלה בטיחות בעבודה ביטול בן ממשיך ביצים בית מקצועי בן ממשיך ברית פיקוח גודל הנחלה דגי נוי דיני חוזים דיני מכרזים דיני נזיקין דיני עבודה דמי פיתוח הארכת חוזה חכירה הורשת זכויות החלטה 737 החלטה 979 החלטה 1101 החלטה 1261 החלטה 1265 החלטה 1524 החלטה 1547 היוון היחידה השלישית היטל השבחה הסגת גבול הסוכנות היהודית הסכם בין יורשי נחלה הסכם משולש הסכמי פיתוח העברת זכויות הערכת שווי הפקעות הפרשות לפנסיה הקצאות קרקעות חקלאיות הקצאת מגרשים הרחבות הרמת מסך השבות מקרקעין השכרת בתי מגורים השמדת תוצרת חקלאית התיישבות התיישנות ועדות ביקורת ועדות קבלה ועד מקומי ועד קהילה ועדת השגות ותמ״ל זכויות בחלקת המגורים זכויות היסטוריות זכות עיון במסמכי אגודה חובת השבה למעסיק חוזה חכירה חוכר לדורות חוק ההתיישבות חיוב בגין שירותים קהילתיים חכירה חכירה לדורות חלופת האגודה חלף היטל השבחה חקלאות טיפול בבעלי חיים ייבוא וייצוא ירושת משק חקלאי כתב הודאה וסילוק כתבי שיפוי לולים לשון הרע מדור משפטי מדור עסקי מועצות אזוריות מיסוי מיסוי מקרקעין מיסי קהילה מכסות ביצים מכרזים מניות תנובה מסך התאגדות מס מעסיקים מס רכישה מס שבח מערכת המשפט מקרקעי ישראל משבצת משק עזר משרד החקלאות נזיקין נחלה נפוטיזם סדר דין סדרי דין סילוק יד במקרקעין סמכויות בית דין לעבודה סמכות שיפוט סעיף 114 לחוק הירושה סעיף 197 עובדים זרים עובדים פלסטינאים עיגון זכויות ערבון ערבות ערעור על החלטות הרשם פדיון חופשה פינוי מאדמות מינהל פיצוי בגין גריעת שטחים מהמשבצת פיצוי בגין שימוש חורג פיצוי יורשים פיצויי סבל פיצויי פיטורין פיצול נחלה פירוק אגודה שיתופית פירוק שיתוף במקרקעין פלישות חקלאיות פנסיה פקיעת חברות קבורה קורונה קיבוצים קליטה קנאביס קנביס רפואי קניין רוחני קרקע קרקע תפוסה רישוי עסקים רישום זכויות רשות מקרקעי ישראל רשם האג״ש שיוך דירות בקיבוצים שיוך נכסים שימושים חורגים שינויי יעוד שעות נוספות תביעת דיבה תחנות דלק תכנון ובניה תכנית דיור לאומי תנאי מקפח בתקנון תנובה תקנון אג״ש תרבות וחינוך תשלומים לאגודה קהילתית

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.