ההורים תבעו- האם אלמנת הבן הממשיך תמשיך להתגורר במשק?/ צבי שני, עו"ד

22 יול 2016

נושא הבן הממשיך הינו מורכב ונתון במחלוקת. יש האומרים כי דינו לעבור מן העולם, שכן המציאות במגזר החקלאי השתנתה, המשק אינו מתפקד כיחידה חקלאית בודדת, וממילא נדירים כיום המקרים בהם יש צורך אמיתי בבן אשר ימשיך את הפעילות החקלאית העסקית במשק ההורים. עם זאת, מבחינת החוק לא השתנה כמעט דבר, וכיום מינוי בן ממשיך נועד בעיקר להסדרת ירושה במשק.  

כאשר מונה 'בן ממשיך' למשק ואחר כך מתחתן, האם המינוי חל גם על אשתו של הבן? או האם במקרה בו נפטר הבן טרם פטירת ההורים אלמנתו תישאר לבדה וללא כל זכויות במשק?

בית המשפט לענייני משפחה בקריית גת (כב' הנשיאה, השופטת אבירה אשקלוני) נדרש לסוגיה בפסק דין שניתן אך לאחרונה ובו לראשונה נקבע באופן מפורש כי לזכויות הבן הממשיך זכאית גם אלמנתו.

סיפור המעשה

המדובר במשק במושב באזור צומת ראם (מסמיה), אשר מתגוררים בו ההורים, הם בעלי הזכויות במשק.

אלו מינו את בנם, יצחק, לבן ממשיך במשק בשנת 1986, ויצחק בנה בו את ביתו. שנתיים מאוחר יותר, התחתן יצחק עם אביגיל, והם התגוררו בבית שנבנה במשק לצד הוריו של יצחק. יצחק דאג לסייע להוריו ולדאוג להם, אך למרבה הצער נפטר בשנת 2004. בסוף שנת 2011 ביקשו ההורים להעביר את המשק ללא תמורה לארז, בנם הנוסף. מכיוון שיצחק המנוח היה רשום כבן ממשיך, לא עלה בידו של ארז להשלים את רישום הנחלה על שמו. כאן המקום להדגיש, כי אביגיל, אלמנתו של יצחק, מעולם לא נרשמה בספרים הרלוונטיים כבת ממשיכה.

כך, תובעים ההורים את כלתם אביגיל ואת רשות מקרקעי ישראל בכדי שיושלם רישום הנחלה על שם בנם ארז.

טענות הצדדים

לטענת ההורים, בנם המנוח מונה לבן ממשיך עוד לפני נישואיו לאביגיל, וזאת בתנאי שידאג להורים עד מאה ועשרים. אמנם, טוענים התובעים, יצחק דאג להם בחייו, אך לאחר מותו כלתם חדלה מלדאוג להם, ואף ניתקה קשר והסיתה את נכדיהם נגדם.

כמו כן, טענו התובעים כי מינוי יצחק לבן ממשיך היה אך ורק על מנת לאפשר לו לבנות את ביתו ולהתגורר בנחלה, ולפיכך מדובר בהסכם למראית עין ויש להורות על בטלותו. בנוסף טענו כי מינוי בנם לבן ממשיך אינו כולל את מינוי אביגיל אשתו, היא מעולם לא נרשמה כבת ממשיכה, ולפיכך במותו של יצחק פקעה זכותה מלהתגורר במשק. ממשיכים ההורים וטוענים כי אין אפשרות למנות את כלתם בדיעבד כבת ממשיכה, שכן המושב מצוי בחוזה דו-צדדי אשר לטענתם אינו מאפשר מינוי בנים ממשיכים. כן מפנים התובעים לעמדת רשות מקרקעי ישראל, לפיה אביגיל אינה בת ממשיכה ומעולם לא מונתה ככזו.

הנתבעת, לעומתם, טענה כי ההורים לא היו מגישים תביעה אילו בנם-בעלה היה בחיים. כמו כן, במועד מינויו של יצחק לבן ממשיך ביצעו ההורים איזון בין כל ילדיהם, באופן בו כל ילד קיבל נכס כזה או אחר, והדבר מצביע כי כוונתם הייתה לתת ליצחק את זכויותיו כנכס ולא כזכות מגורים בלבד. בנוסף טוענת אביגיל כי העברת המשק לארז והתביעה כלל לא הוגשו על דעת ההורים, אלא מתוך אינטרס של בנם לשים ידו על המשק. משכך, רק כאשר כשלה ההעברה נולדו הטענות כלפיה. זאת ועוד, גם אם לא נרשמה אביגיל כבת ממשיכה, לטענתה זכויותיו של בעלה המנוח כבן ממשיך עוברות אליה עם פטירתו.

הכרעת בית המשפט

בית המשפט דחה את התביעה, קיבל את טענות הנתבעת, אביגיל, והכריע כי יש לראותה כבת ממשיכה מכח זכותו של בעלה המנוח.

זאת, מכיוון שלא עלה ביד התובעים להוכיח כי נתנו ליצחק המנוח זכות מגורים בלבד. חתימתם על המסמכים למינוי בן ממשיך ללא כל הסכם שמעגן כוונה אחרת, מורה כי הם היו מודעים היטב למשמעויות המינוי. במסמכי המינוי חוזרים הביטויים "בן ממשיך" ו"התחייבות בלתי חוזרת", אשר לדעת בית המשפט לא מותירות ספק באשר לפרשנותן.

עוד קובע בית המשפט, כי מינוי בן ממשיך שנרשם כדין בספרי הגורמים המיישבים מהווה מתנה שהסתיימה, להבדיל מהתחייבות לתת מתנה. במצב כזה, האפשרויות להשבת ה'מתנה' על פי חוק הינן למעשה לא קיימות.

ממשיך בית המשפט וקובע כי משנפטר יצחק, זכאית אלמנתו אביגיל לזכויות הבן הממשיך, וזאת על אף שיצחק מונה עוד טרם התחתנו, ואביגיל עצמה מעולם לא נרשמה בספרי הגורמים המיישבים. זאת, מכיוון שלא נחתם הסכם ממון בין בני הזוג, ולכן ניתן להסיק כוונת שיתוף. בנוסף, תקנה 1א  לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), קובעת כי בהגדרת בן ממשיך נכלל גם בן זוגו של המתמנה לבן ממשיך. יתר על כן, וכאן החידוש בפסק הדין, קובע בית המשפט גזירה שווה מעבירות הזכויות בין בני זוג שהם בעלי המשק, לבין עבירות של מינוי בן ממשיך. קרי, כשם שבפטירת בן זוג עוברות הזכויות במשק לידי בן הזוג שנותר בחיים, כך צריך להיות גם במינוי של בן ממשיך.

פסק דין זה מצטרף לפסקי דין קודמים, הממחישים הלכה למעשה את הצורך בקיום הסדרי העברה בין-דורית מבוססים מלכתחילה, וכן בהבנת כל המשמעויות הנגזרות מכך.

תמ"ש (משפחה) (ק"ג) 42254-10-12 פ' נ' פ', פס״ד מיום 09/05/16

צבי שני, עו״ד

משרד עורכי דין צבי שני מתמחה בתחומי המגזר החקלאי ודיני העבודה.

office@shany-law.co.il

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237