האם להעביר את הנחלה במתנה או למנות "בן ממשיך"? / אביגדור ליבוביץ, עו״ד

31 ינו 2016 המחברת/ת:

דילמה נפוצה בה מתחבטים בעלי נחלות היא: האם להעביר את הנחלה במתנה לאחד הילדים בעודם בחיים או למנות "בן ממשיך"?

כפי שכתבנו רבות בעבר, ההמלצה היא לא להעביר את הנחלה במתנה לילדים ולא למנות בן ממשיך במושב עם הסכם משולש (מינוי בן ממשיך במקרה של מושב עם הסכם דו-צדדי אינו מקנה זכויות בנחלה), אלא להותיר צוואה ולקבוע את זכויות ההורשה בצוואה.

המציאות מראה, כי הורים שמעבירים את הנחלה במתנה לילדים, נמצאים בסיכון, לאחר שהנכס היחיד שנותר בידיהם בכדי להבטיח את עתידם הכללי עד יומם האחרון, עבר לאחד הילדים והותיר אותם נתונים לחסדיו ולרצונו הטוב של הילד/ה ובן/בת הזוג שיאפשרו להם מגורים בכבוד בנחלה ויטפלו בהם עד סוף ימיהם.

שימו לב - בהעברה במתנה, כמו במקרה של מינוי בן ממשיך, אין התחייבות מובנית של הילד לדאוג, לזון ולפרנס את הוריו עד סף ימיהם והדבר נתון לרצונו הטוב של הילד. הורים שמעבירים את הנחלה במתנה נתונים לחסדי הילד שברצותו יטפל בהם וברצותו יזנח אותם ואולי יפנה אותם מהנחלה.

בנוסף חשוב להכיר, כי העברה במתנה שנרשמה ברישומי רשות מקרקעי ישראל ו/או לשכת רישום המקרקעין, היא בלתי חוזרת ולא ניתן לבטל אותה אלא במקרים קיצוניים בהם יוכיח המעביר (ההורה) כי המקבל (הילד) התנהג אליו התנהגות מחפירה. בתי המשפט נוטים לבטל את העברת הזכויות במתנה במקרים נדירים בלבד. ציירו לעצמם מקרה של הורה מבוגר בן שמונים שהעביר את הנחלה במתנה לילדו לפני עשרים שנה וחווה ממנו התנהגות מחפירה וכעת נדרש ממנו לעמוד בהליך משפטי סבוך ויקר על מנת להוכיח שהילד התנהג אליו התנהגות מחפירה. ברור לנו כי הליך זה נועד ברוב המוחלט של המקרים לכישלון ולו בגלל הגיל והמצב הנפשי של ההורה שיתקשה לעמוד בהליך משפטי מול אחד מילדיו גם במקרים בהם ההתנהגות עולה על כל דמיון.

בכדי להמחיש את עמדתנו נביא בפניכם את הסיפור של ראובן ונגה שהגיעו למשרדנו וסיפרו שהבן יואב מתגורר בנחלה עם משפחתו מזה כעשר שנים. הבן עובד עם אביו בחקלאות וההורים הודיעו לו שהוא יהיה "הבן הממשיך" ויקבל את הזכויות לאחר ששניהם ילכו לעולמם. ההורים מספרים, כי יואב מפעיל עליהם לחץ ודורש כי הם יעבירו אליו מיד את הזכויות בנחלה במתנה בכדי להבטיח את עתידו ובכדי שהוא לא יידרש לחיכוכים מול אחיו לאחר יום פקודת ההורים. מה עושים שואלים ההורים המודאגים? הרי ברור ליתר הילדים שיואב יקבל את הזכויות בנחלה ואין להם התנגדות לכך, אז מדוע שלא לבצע כבר כיום את ההעברה ואולי למנוע ריב על הזכויות בנחלה בעתיד?        

בטרם השבנו להורים, החלטנו לספר להם את הסיפור הבא, שהוא אחד מיני רבים, ממנו יוכלו להסיק את המסקנות המתבקשות.

אורי וסיגל הגיעו לגיל 60 ולפני יציאתם לפנסיה החליטו שהם רוצים לממש חלום רב שנים ולרכוש נחלה במושב. ההורים הציעו לבנם יוסי להתגורר בסמוך ואף אמרו לו שהם ירכשו את הנחלה ויעניקו לו אותה במתנה ויירשמו את הזכויות מראש על שמו בכדי להימנע מהצורך להוריש לו את הזכויות בבא היום. יוסי ומשפחתו שמחו על ההצעה ואכן נרכשה נחלה במושב, נבנו בה שני בתים, וההבנה בין ההורים ליוסי היתה, שההורים יתגוררו בנחלה עד סוף ימיהם ויוסי התחייב לטפל ולדאוג לכל מחסורם.

השנים חלפו, ההורים יצאו לפנסיה, הנכדים בגרו, יוסי טיפל בהורים, דאג להם והמשפחה חיה באושר. לאחר שההורים עברו את גיל "הגבורות", החלו להתערער היחסים בין יוסי ואשתו על רקע טענות שהיו לאשתו כלפי ההורים שבשלב מסוים "הפריעו" לה לנהל את החיים שהיא רצתה בנחלה. אשתו של יוסי טענה, כי הוא משקיע בהם יתר על המידה ולא לכך היא התכוונה כאשר הסכימה כי ההורים יתגוררו בסמוך עד סוף ימיהם. יוסי כעס מאוד והיה חסר אונים, מצד אחד הוא הבטיח לדאוג להוריו עד סוף ימיהם ומצד שני, אשתו העמידה אותו מול בחירה "או אני או ההורים שלך".

לאחר ייסורים קשים שעברו על יוסי הוא החליט לבחור באשתו והודיע להוריו שהם נדרשים לעזוב את הנחלה. השמים נפלו על ההורים, הם היו תלויים באופן מוחלט ביוסי וכל ניסיונותיהם להתחנן על נפשם ולהבין מדוע הם מפריעים לכלה "הנחמדה" עלו בתוהו. ההורים עמדו מול תהום, יוסי ואשתו נתקו עימם כל קשר ואף הדירו את רגלי הנכדים מהבית של הסבא והסבתא. לבסוף ההורים עבור להתגורר בשכירות בדירה בעיר בגיל שמונים כשהם חולים ושבורים מבחינה נפשית. למרבה הצער ההורים היקרים נפטרו זה אחרי זה במהלך של שנה אחת בלבד כשהם בודדים ושבורי לב.      

זה הסיפור הסברנו בסופה של השיחה לראובן ונגה שהתלבטו האם להעביר את הנחלה במתנה לילדים. כעת האם הבנתם מדוע לא מעבירים נחלה במתנה לילדים שאלנו? ראובן ונגה הבינו שלמרות אהבתם הרבה לבנם יואב והרצון שלהם להסדיר את הזכויות בנחלה עוד בחייהם, בעשותם כך, הם עשויים לגרום לעצמם מפח נפש גדול ואולי אף לסיים את חייהם כאשר הם תלויים ברצונו הטוב של יואב ויותר מכך של הכלה אם להותיר אותם להתגורר בנחלה.          

העברת הזכויות במתנה לאחד הילדים הינו תהליך שנהגו לעשות בו שימוש רבות בעבר ועם השנים תופעה זו הולכת ופוחתת. הסיבה שכיום לא נוהגים כך בהרבה מקרים היא שתופעת "הבן הממשיך" כבר אינה מתאימה לדורנו והדור הולך ופוחת.

מלימוד של מקרים רבים שמגיעים להליכי גישור כולל מבתי משפט לענייני משפחה נוכל לומר בנחרצות, כי הורה שמעביר את הזכויות בנחלה לילד במתנה או ממנה בן ממשיך על מנת שיקבל את הזכויות בנחלה לאחר מות אחרון ההורים (תקף רק בישוב עם חוזה משולש), עושה טעות היסטורית מכל בחינה ומעמיד את עצמו בסיכון לעת זקנה כאשר הנחלה היא הנכס הכלכלי המשמעותי ביותר ברוב המקרים עבור ההורה.

ראובן ונגה ערכו בסופו של יום צוואה בה הם הורישו את הנחלה לבנם יואב. צוואה היא הדרך של אדם להודיע ליורשיו כיצד הוא רוצה שינהגו בעיזבונו והיא ניתנת לשינוי בכל עת. בצוואה אנו מותירים בידי ההורים את הכוחות לבחור מה לעשות בנחלה עד יומם האחרון והכי חשוב, לא מותירים אותם לחסידיהם של ילדים או בני משפחתם.

ונגלה לכם סוד, להורים שעורכים צוואה יש יותר סיכוי לקבל יחס טוב מהילדים עד סוף ימיהם שכן הילדים יודעים שצוואה אפשר לשנות כל בוקר מחדש.

אביגדור לייבוביץ, עו״ד

משרד עורכי דין ליבוביץ מתמחה באגודות שיתופיות ומיסים.

דוא״ל: avigdor@lieblaw.co.il

רישום לחוזר השבועי של האיחוד החקלאי

שם* דואר אלקטרוני * טלפון נייד
חובה למלא רק את השדות המסומנים ב *

למאמרים בנושאים:

אגודות שיתופיות אזורי עדיפות לאומית אנרגיות מתחדשות בן ממשיך בר רשות גישור דהקואופרטיביזציה דיני עבודה דמי הסכמה דמי רכישה דמי שימוש הורשת זכויות החלטה 979 החלטה 1311 החלטה 1316 החלטה 1370 החלטה 1426 החלטה 1445 החלטה 1455 החלטה 1458 החלטה 1464 החלטה 1470 החלטה 1478 החלטה 1481 החלטה 1490 החלטה 1505 החלטה 1513 החלטה 1521 החלטה 1523 החלטה 1553 החלטה 1580 החלטה 1583 החלטה 1591 החלטה 4302 החלטות מועצת מקרקעי ישראל היוון היטל השבחה הסדרה העברת זכויות הפקעות הקצאות מגרשים באזורי עדיפות לאומית הקצאות קרקעות חקלאיות הקצאת מגרשים הרחבות הרפורמה בחקלאות השוואת תנאים מושבים וקיבוצים השכרת בתי מגורים השכרת קרקע חקלאית התחשבנות מחדש התיישבות ועדות קבלה ועד מקומי ותמ״ל זכויות בחלקת המגורים זכויות היסטוריות חוק ההתיישבות חכירה חכירה לדורות חקלאות יחידה שלישית יחידה שניה ייפוי כח מתמשך ירושת משק חקלאי מועצות אזוריות מים מים והשקיה מיסוי מיסוי דירה שלישית מיסוי מקרקעין מכירת נחלה משבצת משקי עזר משק עזר משרד החקלאות נחלה ניהול אגודה שיתופית עדיפות לאומית עובדים זרים פטור ממכרז פיצויי פיטורין פיצול נחלה פעילות לא חקלאית (פל״ח) קאופרטיבים קורונה קיבוצים קליטה קרקע רשות מקרקעי ישראל שיוך דירות בקיבוצים שימושים חורגים שימושים נלווים שינויי יעוד שמאות מקרקעין שעות עבודה תובענה ייצוגית תיירות כפרית תיקון 116 לחוק התכנון והבניה תכנון ובניה תמ״א 35 תעסוקה לא חקלאית

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.