בפס"ד שניתן בבית הדין לעבודה בתביעת נזיקין חוייב עובד לפצות את מעסיקתו ב- 430,200 ₪ בעטיו של נזק שגרם העובד ביודעין

בפסק דין יוצא דופן שעסק בתביעת נזק של חברה כנגד עובד שלה שניתן בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע ב-26.5.16 נפסק האמור בכותרת.

פסק הדין כאמור יוצא דופן הן בשל תוצאותיו והן בשל העובדה שניתן בבית דין לעבודה ולא בבית משפט אזרחי רגיל. חוק בית הדין לעבודה קובע שתביעות נזיקין ככלל יידונו בבית משפט אזרחי (ולא בבית דין לעבודה).

הכלל ביחסי עובד מעסיק הוא כי "מעסיק אמור לדעת שטעויות קורות, ואין לצפות מעובד כי יספוג על חשבונו הפסדים שנגרמים למעסיק בשל כך. עובד צריך להבין שעל טעות אפשר לסלוח כל עוד היא אינה כזו שיכול היה לגלותה בשקידה סבירה".

סע"ש (ב"ש) 35426-06-13 תעשיית תוצרת חקלאית אביטן בני בע"מ נ' יצחק כחלון

בני הזוג ססי רכשו ממנהל מקרקעי ישראל את זכויות החכירה במגרש אשר נמצא בתחום מושב רמות נפתלי, ובהמשך לכך התקשרו בהסכם עם קדש נפתלי אגודה שיתופית חקלאית, לפיו בכפוף לתשלום של בני הזוג לאגודה, האחרונה תבצע עבודות פיתוח פנים המגרש.

בעקבות טעות או מחדל, קיר תמך נבנה במגרשם לא במקום שצריך היה, כך שהמגרש ואפשרויות הבניה צומצמו. כעת מבקשים בני הזוג צו להריסתו ובנייתו מחדש במקום המתוכנן.

ת"א(שלום)(צפת) 34053-04-13 ססי ואח' נ' קדש נפתלי אגודה שיתופית חקלאית בע"מ ואח', פס״ד מיום 15/12/15

בין המצוי לרצוי, בין המסוגל לראוי; גורלם של המבחנים הקלאסיים בקביעת ה"בן הממשיך" במשק ההורים; ("בן ממשיך", "הבן היכול והמסוגל"/ "הבן הראוי", חוזה דו צדדי, אגודות שיתופיות, בניית בית בנחלה, צוואה, רצון ההורים, פיצוי היורשים, התנהגות מחפירה).

פסק דין שניתן ע"י כב' השופטת ורד ריקנטי- רוסהר מגדיר מחדש מיהו הבן הראוי והמסוגל , להמשיך את משק ההורים המנוחים בפסק דין אשר בוחן את התנהלות הצדדים לאורך עשורים נקבע כי ; אף אם המבחנים "הקלאסיים" של העיבוד החקלאי אינם יוצרים או מעניקים עדיפות מובהקת למי מבין הצדדים, הרי שבוודאי שהטיפול באם המנוחה והתנהלות הנתבע לאורך השנים, לרבות רצון האם המנוחה בשנותיה האחרונות, מעידים על זיקתו הנמשכת של הנתבע 8 למשק ובשונה מהתנהלותו של התובע.
תמ"ש 34958-12-13 בבית משפט לעניני משפחה בטבריה, פסק דינה של השופטת ורד ריקנטי-רוסהר,  מיום 24/5/2016;

אחד המאפיינים הבסיסיים של בעלות על זכויות הקרקע, הינה האפשרות של בעלי הזכות לקבוע את זהות הפרטים להם הזכות להשתמש בקרקע, לעבור דרכה או לעבדה. ואולם, כמו כל זכות, אין היא אבסולוטית ומוחלטת, ולעתים מתנגשת היא עם זכויות אחרות, אשר גם הם למצער ראויות להגנה.

בצורת ההתיישבות של מושב, שלא פעם מאופיינים בקרבה פיזית גדולה בין חברי המושב והנחלות שלהם, עלול להיווצר מצב עובדתי, שבו מיקום נחלה של חבר מסוים, גורמת לאי נוחות וקשיים בעיבוד ובמגורים של חבר אחר, לו נחלה סמוכה לנחלת שכנו.

ישובים שיתופיים, המצויים בתחום שיפוטה של המועצה האזורית גלבוע, ערערו על סיווג הארנונה הניתן למבנים ביישובם. לטענתם, לאור הייחודיות של אורח החיים השיתופי, יש לסווג את נכסי השירותים הניתנים לכלל החברים כחלק ממבנה המגורים.
עמ"נ (נצ') 48438-01-15 קיבוץ עין חרוד איחוד ואח' נ' מועצה אזורית גלבוע ואח', פס״ד מיום

בחודשים האחרונים התפרסמו ידיעות שונות לפיהן אין עוד תוקף לצו ההרחבה בענף החקלאות, שפורסם ביום 4.1.01 (להלן- "צו ההרחבה בענף החקלאות").

בעקבות הפרסומים השונים, מעסיקים רבים בענף החקלאות לא ידעו מה לעשות וכיצד לנהוג מעתה ואילך, והבלבול היה רב.

בפסק דין מהחודש האחרון הכריע בית הדין הארצי לעבודה באופן חד משמעי וברור, כי צו ההרחבה בענף החקלאות הנו בתוקף.

בימינו, בהם בני דור המייסדים במושבים הולך ומתמעט, עולה ומתחזקת חשיבותה של יכולת ההעברה ה'בין דורית', בין דור זה לדור הצעיר אשר נאחז ומקיים את המשקים ועסקי החקלאות אשר הוקמו עליהם.

מכאן, פעמים רבות נוצרות מחלוקות וסכסוכים ואף מאבקים משפטיים ממושכים בכל הקשור לאפשרויות ההעברה לדור ההמשך, כפי שנוכל לראות במקרה זה. האם קיומו של ייפוי כח בלתי חוזר עליו חתמו ההורים לשם מינוי בנם כבן ממשיך, כאשר אין אפשרות מעשית למינוי בן ממשיך, הינו בר תוקף? האם בניה על נחלת ההורים כהסתמכות על ההבטחה מסוגלת להקנות דבר לבונים?

נסקור סוגיה שנדונה בבית המשפט לענייני משפחה בת"א, ואשר עוסקת בשאלות אלו ועוד רבות אחרות, הנוגעות ל'מוסד הבן הממשיך' ולזכויות חברי אגודה בהיעדרו של הסכם תלת צדדי, קרי, קיומו של 'הסכם משבצת' דו צדדי בלבד, בין האגודה לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י - המנהל, לשעבר).

תמ״ש99549/00 ב.ק. נ׳  ע.ק.ואח׳, פס״ד מיום 10/10/10

בית המשפט לעניינים מנהליים מחוז מרכז דחה עתירת בעלת מקרקעין הממוקמים צפונית לצומת פרדסיה נגד החלטת הועדה המחוזית לתכנון ובניה שלא להעניק לה היתר לשימוש חורג למשך שלוש שנים לשלושה מבנים. נקבע כי בעלת הקרקע לא הלינה על פגם בהליך המינהלי וכל טרונייתה היא כנגד התוצאה שהיא אינה שבעת רצון ממנה אשר אינה מצדיקה את התערבות בית המשפט.
עתמ (מרכז) 4941-07-13 יבולים נכסי ש. שרון (1964) בע"מ נ' הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז מרכז, פס״ד מיום  14/05/2016