פסק הדין עוסק במחלוקת הנוגעת להקצאת נחלות בושב אניעם שבצפון הגולן. תובעים, שלא התקבלו לחלוקת הנחלות, טענו להפליה בתנאי הקבלה ולחוסר שוויון בהליך, וביקשו מבית המשפט לעצור את הפרויקט. בית המשפט דחה את התביעה, והדגיש את הצורך באיזון בין שוויון להמשכיות פרויקטים חקלאיים.

ת"א (נצרת) 42305-05-24 פלד ואח' נ' אניעם מושב להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, פס״ד מיום 04/07/2024

תביעות בהן טענות הכופרות בנכונות דוחות הנוכחות שעל פיהן משולם שכר לעובדים הן מחזה שכיח בתביעות של עובדים כנגד מעסיקיהם.

מעסיקים נתבעים בסכומים נכבדים בטענה להפרשים עקב כך שרישומי השעות המצויינים בתלושי השכר "זוייפו" ו/או אינם משקפים את שעות העבודה האמיתיות.

להלן נביא מקרה שנדון בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה בו נפסק כי הנתבעת תשלם לעובד כ-128,000 ₪, ברכיב התביעה "הפרשי שכר וגמול שעות נוספות" בנוסף לכך חוייבה הנתבעת בתשלום פיצויי הלנת שכר בסך 25,000 ₪.

סע"ש 22345-04-19 JIKINDA THANAWAT נ' גידולי חוות מרים 2010 בע"מ ואח'.

סע"ש 55055-04-19 אורי רמי מאיו נ' סלוקי שלמה ובניו

 בחוק שעות עבודה ומנוחה נקבע: "7. (א) לפחות שלושים ושש שעות רצופות לשבוע הן המנוחה השבועית של העובד.
(ב) המנוחה השבועית תכלול.
            (1) לגבי יהודי – את יום השבת.
            (2) לגבי מי שאינו יהודי – את יום השבת או את היום הראשון או את היום
                 השישי בשבוע, הכל לפי המקובל עליו כיום המנוחה השבועית שלו".

כך נקבע גם קודם במסגרת החוק הראשון שחוקקה האסיפה המכוננת לאחר הכרזת המדינה "פקודת סדרי השלטון והמשפט".

בחוק הודעה לעובד נקבע כי על המעסיק חובה למסור לעובד תוך 30 יום מתחילת עבודתו הודעה ובה בין היתר לציין את יום המנוחה השבועית של העובד. לגבי יהודי בכל מקרה יהיה יום השבת יום המנוחה לגבי מי שאינו יהודי כאמור תהא מותרת עבודה בשבת בהנחה שבחר ביום שישי או ראשון כיום המנוחה השבועית.

עב 6985/07, עב 2627/07, עב 6984/07 גלינה קיסלגוף, איוון קיסלגוף, אנה שפושניקוב נ' מרכז רפואי מעייני ישועה.

עע 396/09 גלינה קיסגלוף, איוון קיסגלוף, אנה שפושניקוב נ' מרכז רפואי מעייני הישועה

לדברי בית המשפט, לא רק שהתובעים הם אלו שבחרו למקם את ביתם בכניסה למושב, אלא הם לא התנגדו בזמן אמת להקמת השער.  

ישראלים רבים חולמים על "בית בכפר", הרחק מהמולת העיר. אולם החלום יכול להפוך לעיתים לסיוט של ממש כאשר מתברר כי הרעש וההמולה בכפר "הפסטורלי" גדולים פי כמה מאשר בעיר. כך קרה לזוג שעבר להתגורר במושב בית עזרא, בסמוך לכניסה למושב. מספר שנים לאחר המעבר הותקן ליד בית הזוג שער כניסה חשמלי אשר העצים מאוד את הרעש ופגע קשות באיכות חייהם.

ת"א (שלום)(לוד) 40289-06-17 ישר ואח' נ' בית עזרא מושב עובדים להתישבות שיתופית בע"מ ואח', פס״ד מיום 19/09/2024

העתירה עוסקת בסוג האגודה השיתופית אליה משתייכת הר שמש (להלן: "הר שמש"). בהחלטת עוזרת רשמת האגודות השיתופיות משנת 2023, הוחלט כי סיווגה של העותרת הוא "אגודה חקלאית", בעוד שהעותרת טוענת כי יש להשיב לה את סיווגה המקורי כ"מושב שיתופי".

עת"מ (ירושלים) 2112-03-23 הר שמש - מושב שיתופי בע"מ נ' רשמת האגודות השיתופיות, פס״ד מיום 26/04/24

תביעה להריסת מבנים שנבנו ללא היתר בנחלה במושב חגור ותביעה לדמי שימוש ראויים בגין שימוש ללא היתר במבנים.

ת"א (שלום)(רמלה) 63439-05-19 רשות מקרקעי ישראל מחוז מרכז נ' בוקרה ואח' , פס״ד מיום 29/01/24

חברים יקרים, אני מעדכן כי בית המשפט המחוזי תל אביב דחה את התביעה להשכרת בית מגורים בנחלה!

בית המשפט הורה לרמ"י למרות העמדה הנחרצת של ב"כ רמ"י, להשיב לבית המשפט במכתב מנומק, מדוע רמ"י מסרבת לאפשר את ההשכרה נוכח הנסיבות של התובע וביקש כי רמ"י תתייחס בתגובתה לנסיבות המיוחדות של התובע ולא תדחה באופן גורף את הבקשה להשכרה.

למרבה הצער, רמ"י כלל לא התייחסה לנסיבות הקונקרטיות של המקרה (מגורים בחו"ל) וחזרה על עמדתה לפיה, היא דוחה את הבקשה להשכרת בית המגורים לאור כך שמשטר הנחלות קובע איסור השכרה. רמ"י כלל לא התייחסה לאפשרות המוקנית בסעיף 8.3.20 לקובץ ההחלטות לפיה היא יכולה לאשר השכרה בנסיבות מיוחדות ואף לא הבהירה מהו שיקול הדעת שהיא מפעילה בעת שהיא דנה בבקשה להשכיר בית מגורים בנחלה.

אנו בוחנים בימים אלה הגשת ערעור לבית המשפט העליון, כי לדעתנו בית המשפט המחוזי טעה בניתוח המצב המשפטי ובכך שבחר להחיל על בעל הזכויות בבית השני הבנוי על המגרש שיפוצל מהנחלה, את "משטר הנחלות" וכן בקביעתו כי איסור ההשכרה חל בנסיבות גם על הבית השני כל עוד לא הושלם הליך הפיצול.

ת״א (ת״א) 58950-08-22 גיל טנא ואח׳ נ׳ רשות מקרקעי ישראל - מחוז מרכז ואח׳. פס״ד מיום 26/05/2024

בהליך בוררות בין המושב לחבריו, בו ייצגתי את החברים,  נקבע, כי על מנת לעמוד בעקרון השוויון בין חברי אגודה שיתופית, אין די בחלוקת נחלות השוות בגודלן, אלא יש לבחון גם את טיב הקרקע ומועד חלוקתה.

פסק בוררות חייב אגודה שיתופית, המסווגת כמושב עובדים, לפצות חברים באגודה בגין הפרת עקרון השוויון במסגרת חלוקת קרקעות בפרויקט הרחבה. הפיצוי ניתן בגין חלוקת קרקע בטיב נמוך יותר בהשוואה לחברים האחרים, איחור של שנים בהקצאת הקרקע וכן לחץ מים נמוך בנחלות החברים התובעים. טענת האגודה לפיה השוויון לא הופר שכן כל החברים קיבלו חלקה זהה בגודלה – נדחתה. פסק הבוררות קיבל משנה תוקף לאחר שהשגה שהוגשה על ידי המושב לרשם האגודות השיתופיות נדחתה לאחרונה. חברי המושב, הן בבוררות והן בדיון בפני רשם האגודות השיתופיות, יוצגו על ידי הכותבת.

עתירה למתן צווים למשיבים להסיר התנגדותם וכן לתת הסכמתם הנדרשת לצורך הסכמת הוועדה לקבלת בקשות להיתר בניה אותן הגישו העותרים, דיון בהם ומן היתרי בניה. לחלופין, להורות לוועדה לדון בבקשות העותרים אף ללא קבלת חתימת רמ"י.

ביהמ״ש קיבל את העתירה משקבע כי במצב בו כבר נרשמו זכויות ממש במרשם המקרקעין על שם צדדי ג' שרכשו מגרשים, הגישו בקשות להיתרי בניה, בנו עליהם, סיימו הבניה וקיבלו טופס 4  ואף השלימו רישום הזכויות על שמם במרשם המקרקעין (ללא שרמ"י נוקטת בסירובה ליתן הסכמה למתן היתרי הבניה חרגה רמ"י מאמות מידה של חובת ההגינות לה כפופה רשות ציבורית וגם מחובת פעולה כלשהיא  נגד כל ההליכים הנ"ל), אינטרס ההסתמכות של אותם צדדים אינו מאפשר ביטול הסכם החכירה. התנגדותה של רמ"י ליתן הסכמה למתן היתרי הבניה הינה ממניעים לא ענייניים. העותרים מוחזקים כבני ערובה בידי רמ"י, להפעלת לחץ על החברה, שהעבירה לעותרים זכויות. העותרים ימציאו לרמ"י בשנית בקשותיהם למתן היתרי בניה. תוך 100 ימים לכל המאוחר, תודיע רמ"י לוועדה עמדתה. ככל שמתנגדת היא, עמדת רמ"י תכלול טעמים הנדסיים תכנונים ענייניים בלבד. בחלוף מועד 100 הימים וככל שלא תוגש תשובה תיחשב רמ"י כמסכימה למתן ההיתר. לאחר הגשת  עמדת רמ"י (או בהיעדרה ובחלוף 100 הימים) תדון הוועדה בבקשות ותחליט בהן עניינית.

עת"מ (נצרת) 29559-05-23 א.ק. אבירם יזמות והנדסה בע"מ ואח' נ' רשות מקרקעי ישראל ואח', פס״ד מיום  18/03/2024