חקר חדש שנערך במכון שמיר למחקר ברמת הגולן מגלה: הלכיד הנחלים, צמח נפוץ באזורנו, מסוכן יותר ממה שחשבנו עד כה. החוקרים גילו שרעייה חוזרת באותו שטח עלולה להפוך את הצמח לרעיל במיוחד, אפילו כשהוא בוגר - תובנה שמשנה את מה שידענו עד כה על הצמח ותשפיע על ניהול מושכל המרעה בגולן.
לכיד הנחלים (Xanthium strumarium) ממשפחת המורכבים הוא צמח חד-שנתי הגדל לאורך נחלים ובאזורים לחים בישראל. הוא מתאפיין בפרי ייחודי בצורת ביצה מוארכת, שאורכו נע בין 1.5 ל-2 ס"מ. הפרי מכוסה בשיכים מאונקלים (קוצים דקים ומעוקלים) הלוכדים בעקשנות את בגדי העוברים לידם ואת פרוות בעלי החיים. תכונה זו היא שהעניקה לצמח את שמו העברי "לכיד".
המחקר שנערך במכון שמיר למחקר ברמת הגולן מגלה כי לכיד הנחלים, צמח הנפוץ בגולן ובאזור הצפון, מסוכן יותר ממה שידעו עד כה. חוקרי מכון שמיר למחקר, גילו שרעייה חוזרת באותו שטח עלולה להפוך את הצמח לרעיל במיוחד, אפילו כשהוא בוגר - תובנה שמשנה את כל הידע אודות הצמח.
הממצאים שלנו מספקים הסבר לאירוע ההרעלה הטרגי בקיץ שעבר, כשאיבדנו 86 כבשים במאגר חיתל," אומר ד"ר עודד כהן ממכון שמיר למחקר. "הכבשים חזרו לאותו שטח אחרי הפסקה קצרה בחג השבועות, וניזונו מצמחים שהפכו פתאום מסוכנים בעקבות הרעייה הקודמת."
המחקר חשף שהצמח מגיב לעקה, כמו רעייה או מחלות, על ידי הגברת ייצור הרעלן שלו. "זו אסטרטגיית הישרדות מרתקת של הצמח," מסביר ד"ר כהן, "אבל היא יכולה להיות קטלנית לבעלי חיים שניזונים ממנו".
ההמלצות העיקריות למגדלים ורועים: להימנע מרעייה חוזרת באזורים עם ריכוז גבוה של לכיד נחלים, במיוחד בתחילת הקיץ כשהצמח נובט והצמחייה האחרת יבשה. "חשוב להכיר את הצמח ולדעת איפה הוא גדל", מדגיש ד"ר כהן.
המחקר נערך בשיתוף פעולה בין חוקרים ותלמידי מחקר ממוסדות שונים: טל רותם קרבץ מהמכללה האקדמית תל-חי ומכון שמיר למחקר, ד"ר ליאור גור וד"ר שרה אזרד ממכון שמיר למחקר, פרופ' סולימאן ח'טיב מהמכללה האקדמית תל-חי ומכון מחקר מיגל, וד"ר עודד כהן ממכון שמיר למחקר.
המחקר נתמך על ידי אגודת המים מי גולן והיחידה לחקלאות וחדשנות - גולן, ועשוי להוביל לשינויים בניהול שטחי המרעה באזור. אז בפעם הבאה שאתם מטיילים ליד מאגרי המים בגולן, זכרו: מה שנראה כמו צמח תמים, יכול להיות מסוכן מאוד לבעלי החיים שלנו.
"במכון שמיר למחקר, אנו מחויבים לקדם מחקרים המניבים תובנות חדשניות ורלוונטיות לקהילה המקומית ולחקלאי האזור", מדגישה דינה גלעד, מנהלת המכון. "ממצאינו חושפים את המורכבות שבממשק בין טבע לחקלאות. התפשטותו האגרסיבית של הצמח, כתוצאה מפעילות אנושית, לא רק מערערת את האיזון האקולוגי, אלא אף מסכנת את פרנסת החקלאים. מחקרנו מספק לנוקדים ולבוקרים כלים חיוניים לניהול מושכל של הצאן והמרעה, במטרה למנוע הישנות מקרים דומים. תוצאות אלו הן פרי עבודה בין-תחומית, המשלבת מומחים מתחומי הפיטופתולוגיה, הכימיה, החקלאות, האקולוגיה והביולוגיה. הגיוון המחקרי במכון שמיר מאפשר לנו לקדם פתרונות מקיפים לחקלאות בת-קיימא, חינוך ושמירת טבע".
איסוף חומר צמחי בשטח לבדיקת ריכוז הרעלן במעבדה. צ. עודד כהן
ממצאי המחקר יוצגו בהרחבה בכנס השנתי ה- 34 למדעי הבקר והצאן, אשר יתקיים במלון רמדה בירושלים, 18-16 לדצמבר 2024.
