שעה חודשים מתחילת מלחמת "חרבות ברזל" ועדיין לא רואים את הסוף. השבוע, הזה וככל הנראה גם השבועות הבאים יעמדו בסימן החוק של "מה שטוב באירופה טוב לישראל", בהמשך נפרט את ההתקדמות בחוק וגם מה שעשינו בשאר הנושאים:
- שינוי שם משרד החקלאות ופיתוח הכפר – למשרד החקלאות וביטחון המזון – ביום ראשון שעבר, הממשלה אישרה את שינוי השם של משרד החקלאות. העיסוק בשינוי השם הוא שולי, אך מעיד על שינוי האסטרטגיה, על פיו משרד החקלאות יוביל לראשונה בישראל את תוכנית ביטחון המזון ל-25 שנה הקרובות ( ביפן עשו זאת ל- 50 שנה ובסין ל 100 שנה). ביטחון מזון (food security) הוא מונח שתופס אחיזה במדינות מתקדמות רבות בעולם, שעובר, לאור שינויי האקלים, מהיצעים לביקושים, נוכח קיטון בתנובות הגידולים החקלאיים, חשיפה ליבוא, משברים גיאו פוליטיים, מלחמה וגידול האוכלוסיה. מדינת ישראל לא יכולה להישאר מאחור בתחום ביטחון המזון. משרד החקלאות מופקד על הייצור של התוצרת החקלאית בתחום המזון הגולמי ועל הרגולציה של הייבוא של אותה תוצרת. מדובר במוצרים בעלי חיי מדף מוגבלים בזמן, בשונה מהמזון המעובד שבאחריות משרדים אחרים. משרד החקלאות גם מופקד על מלאי החירום של מדינת ישראל בתחום מוצרי הגלם כמו חיטה ומזון לבעלי חיים.
- דיונים בוועדות הכנסת:
- "מה שטוב באירופה טוב לישראל" – אנחנו נכנסים ליישורת האחרונה לקראת סיומו של מושב הקיץ של הכנסת והלחץ לאשר את החוק בקריאה שניה ושלישית גובר. בשבוע החולף התקיימו שתי ישיבות של הוועדה. ביום שלישי חצי שעה לפני התכנסות הוועדה, נודע לנו שמבקשים להעלות לדיון את הרגולציה שעוסקת בחומרי הדברה ובשאריות חומרי הדברה. זהו הנושא המהותי ביותר בחוק בהקשר לחקלאות. לדיון בוועדה הגיע מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, כדי להראות ולהדגיש בפני הנוכחים את חשיבות העברת החוק בעת הזאת ללא עיכובים. במהלך הדיון, הסוער לפעמים ורווי באיומים, הגענו להבנות עם משרד הבריאות, בהתאם להצעת פשרה שהציע יו"ר הוועדה ח"כ יוני משריקי. לפי ההבנות בתוך שבועיים משרדי החקלאות והבריאות יגישו מסמך הבנות לגבי עקרונות ההחרגה של חומרי ההדברה, המופיעים ברגולציה ואשר משמשים לגידולים צמחיים, שתוצרתם מיועדת לעיבוד תעשייתי, כך שימשיך לחול עליהם הדין הישראלי ולא הדין האירופי. כבר למחרת הדיון ביום ד' התקיימה פגישה של הצוותים המנהלתיים והמקצועיים של משרד החקלאות ומשרד הבריאות ושלנו בהובלתו של משנה למנכ"ל משרד החקלאות יובל ליפקין. בישיבה אומצו העקרונות העיקריים שלפיהם יבוצע האימוץ של התקנה, תבוצע ההחרגה ויאושרו תוספות של חומרי הדברה בעתיד. וועדה משותפת (שתקבע בחוק) תמפה את הפערים ותמקם כל חומר שנכלל בדין הישראלי ולא בדין האירופי, בהתאם לשיטת הרמזור ובהתאם למשתנים של סביבה, כלכלה, כשרות וודאות ועוד. הוועדה תפעל בהתאם למנגנון שיוסכם עליו ותתבקש בתוך שנה לסיים את עבודת המיפוי. לקראת המשך העבודה הוקם צוות מצומצם מבין המשתתפים בדיון, שאמור להגיש הצעת עקרונות בהתאם להבנות שגובשו לדיון של וועדת הבריאות שמתוכנן להתקיים ביום שלישי הקרוב.
מספר דברים חשובים לקראת ההמשך:- אנו מבקשים מכל הענפים, גם ענפי הצומח וגם ענפי החי, להכין רשימה של חומרי הדברה שחשובים להם, כדי שהצוות של ההתאחדות יוכל להכניס אותם לרשימה. אנו פנינו לראשי הענפים, וחלקם כבר העביר וחלקם עובד על הרשימה.
- ביום ראשון הדיון בוועדה יתרכז בנושא הקמת הוועדה המייעצת/ הוועדה הבינמשרדית / הצוות המקצועי. אנו נצטרך לוודא שגם לחקלאים תהיה נציגות בוועדה כי בעיני משרד הבריאות זה לא טרוויאלי. בנוסף, צריך לוודא שלא יהיה חוסר איזון בין חברי הוועדה.
- אנו שבים וקוראים לכם לעשות מאמץ להגיע לדיונים – במיוחד השבוע!!
- "מה שטוב באירופה טוב לישראל" – אנחנו נכנסים ליישורת האחרונה לקראת סיומו של מושב הקיץ של הכנסת והלחץ לאשר את החוק בקריאה שניה ושלישית גובר. בשבוע החולף התקיימו שתי ישיבות של הוועדה. ביום שלישי חצי שעה לפני התכנסות הוועדה, נודע לנו שמבקשים להעלות לדיון את הרגולציה שעוסקת בחומרי הדברה ובשאריות חומרי הדברה. זהו הנושא המהותי ביותר בחוק בהקשר לחקלאות. לדיון בוועדה הגיע מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, כדי להראות ולהדגיש בפני הנוכחים את חשיבות העברת החוק בעת הזאת ללא עיכובים. במהלך הדיון, הסוער לפעמים ורווי באיומים, הגענו להבנות עם משרד הבריאות, בהתאם להצעת פשרה שהציע יו"ר הוועדה ח"כ יוני משריקי. לפי ההבנות בתוך שבועיים משרדי החקלאות והבריאות יגישו מסמך הבנות לגבי עקרונות ההחרגה של חומרי ההדברה, המופיעים ברגולציה ואשר משמשים לגידולים צמחיים, שתוצרתם מיועדת לעיבוד תעשייתי, כך שימשיך לחול עליהם הדין הישראלי ולא הדין האירופי. כבר למחרת הדיון ביום ד' התקיימה פגישה של הצוותים המנהלתיים והמקצועיים של משרד החקלאות ומשרד הבריאות ושלנו בהובלתו של משנה למנכ"ל משרד החקלאות יובל ליפקין. בישיבה אומצו העקרונות העיקריים שלפיהם יבוצע האימוץ של התקנה, תבוצע ההחרגה ויאושרו תוספות של חומרי הדברה בעתיד. וועדה משותפת (שתקבע בחוק) תמפה את הפערים ותמקם כל חומר שנכלל בדין הישראלי ולא בדין האירופי, בהתאם לשיטת הרמזור ובהתאם למשתנים של סביבה, כלכלה, כשרות וודאות ועוד. הוועדה תפעל בהתאם למנגנון שיוסכם עליו ותתבקש בתוך שנה לסיים את עבודת המיפוי. לקראת המשך העבודה הוקם צוות מצומצם מבין המשתתפים בדיון, שאמור להגיש הצעת עקרונות בהתאם להבנות שגובשו לדיון של וועדת הבריאות שמתוכנן להתקיים ביום שלישי הקרוב.
- פיצויים ממס רכוש –כפי שעדכנו בעדכון של שבוע שעבר, הטפסים של מסלול הוורוד עלו לאתר של מס רכוש והחקלאים החלו להגיש בקשות לנזקים במסלולים הורודים. השבוע עלתה טענה מצד מס רכוש, שחקלאים קיבלו תקבולים כפולים, (תקבולים בגין נזקי שרב וברד (בעיקר במטעים נשירים בצפון)) במקביל להגשת תביעה לפיצויים על נזקי המלחמה במסלול הוורוד. הסברנו לאנשי מס רכוש יחד עם נציגי משרד החקלאות שטענתם צריכה להיבדק לעומק יחד עם אנש משרד החקלאות וקנ"ט ורק לאחר הבדיקה ניתן יהיה לקבל החלטות בענין זה.
- פגישת עבודה עם שר העבודה השר יואב בן צור - ביום שני שעבר יענקלה מוסקוביץ' יו"ר ועדת עובדים זרים, עו"ד יגאל דנינו יועמ"ש ואני נפגשנו עם שר העבודה הרב יואב בן-צור בלשכתו בירושלים. הפגישה התקיימה בסיוע חברנו חכ״ל דני סיידה שעומד בראש סיעת ש״ס בהסתדרות. הנושא העיקרי בפגישה היה קידום ההחלטה בדבר הגדלת הסכום המותר לניכוי מעובד זר למגורים והוצאות נלוות. כזכור, בהמשך לדרישתנו הממשלה מינתה וועדה בין משרדית לבחינת הנושא . כבוד השר היה ענייני וקשוב לבקשתנו, ואף הפתיע כשאמר שהורה למנות כלכלן חיצוני, בלתי תלוי לבחינת העלויות הממשיות של החקלאים והבטיח שתינתן לנו אפשרות לבדוק את ממצאיו. השר מתכוון לפרסם בתוך מספר שבועות את המלצות הוועדה ואת החלטתו. הבהרנו בפגישה שדווקא כעת, אחרי שהממשלה אישרה את הגדלת מכסת העובדים הזרים ומנעה כניסת עובדים פלשתינים נוצר צורך דחוף להגדיל את הסכום המותר לניכוי, מאחר ולהוצאה זו יכולה להיות גם השפעה על יוקר המחיה. כמו כן, בקשתנו לקדם את תיקון ההסכם הגנרי עם העובדים הזרים התקבלה על ידי השר. השר וצוותו אף העלו הצעה פורצת דרך, שנבדקה בשנה האחרונה ע״י היועמ״ש של ההתאחדות, לשלם את הפנסיה לעובד בארץ ממנה הוא בא ובהתאם לנהוג בארץ המוצא. השר הבטיח שיבדוק את הרעיון . בסיום הפגישה השר שיבח את איכות התוצרת החקלאית, שכדבריו אין דומה לה בכל העולם, ודיבר על החשיבות החקלאות בכלל וחשיבותה של חקלאות ישראלית משגשגת לטובת בטחון המזון של אזרחי ישראל. אני מבקש להודות לשר על הפגישה הטובה, לדני סיידה, לצוות הלשכה, למשנה למנכ״ל משה בא -גד למנהל מינהל האסדרה והאכיפה במשרד העבודה מר מאיר דוד ולסגניתו אביבית אסרף שריכזה את עבודת הוועדה יישר כוח.
- נהלים שפורסמו על ידי משרד החקלאות: מנהלת ההשקעות פרסמה השבוע מספר נהלים חשובים ואנו מביאים לכם פה את הנהלים. חלקם פורסם להערות הציבור וחלקם פורסם להגשה (באמצעות מערכת התמיכות המרכזית של משרד החקלאות - מערכת ה"תאנה").
- נוהל לתמיכה בצרכני מים מושבים בחקלאות – משרד החקלאות וביטחון המזון מקדם מדיניות להורדת תעריפי המים המושבים בשיעור העלות הנחסכת מאי הזרמת מי הביוב המטופלים לים. בהתאם לעמדת המשרד, חישוב עלות המים המושבים לחקלאות צריך להתבצע ללא עלויות התפעול בהשבת המים לחקלאות, שכן הם מגלמים בין היתר את העלות הנחסכת למשק המים מאי הזרמת מי הביוב המטופלים לים. הנוהל יעמוד על 52 מיליון ₪. הנוהל פורסם להערות הציבור עד יום ה' ה- 18/7/2024. לצפייה בנוהל הקליקו כאן.
- נוהל לתמיכה בהקצאת מיגוניות במגזר החקלאי - המשרד פועל להקצאת מיגוניות למשקים חקלאיים. לצפייה בנוהל לתמיכה בהקצאת מיגוניות במגזר החקלאי הקליקו כאן. ניתן להגיש בקשות לתמיכה במסגרת נוהל זה החל מיום ה- 8.7.2024 עד ליום ה- 15.7.2024.
- נוהל לתמיכה ישירה במגדלי זיתים לשמן - לצפייה בנוהל המיפוי, שבא להסדיר את הנושא ואפשרויות מיפוי חלקות הזיתים לצורך קבלת התמיכה הקליקו כאן.
- נוהל תמיכה תמיכה ישירה במגדלי עצי זית - כחלק ממאמצי משרד החקלאות וביטחון המזון לתמוך במגדלי עצי הזית בישראל ולחזק את ייצור שמן הזית המקומי ולהתמודד עם הפחתת המכסים, המשרד יעניק תמיכה ישירה על סך של כ- 40 מיליון ₪ במגדלי עצי זית לשמן, בכדי לאפשר להם וודאות שתבטיח את המשך ייצור שמן הזית המקומי. כזכור, המכס על יבוא שמן הזית לישראל הופחת ב-90% במהלך שנת 2023 והתמיכה היא חלק מהסדר של מעבר מתמיכה עקיפה לישירה. לפיכך ישקיע משרד החקלאות וביטחון המזון 30 מיליון ₪ בתמיכה ישירה במגדלים בשנת 2024, ועוד כ-10 מיליון ₪ עבור התקופה של 2023 שבמהלכה הופחת המכס. התמיכה הישירה למגדלים תחולק למגדלי זיתים לשמן בהתאם לטכנולוגיית הגידול (בעל ושלחין) ובהתאם לקריטריונים שנקבעו על ידי המשרד. בשנה האחרונה היבול העולמי פחת מה שגרר נסיקה במחירי שמן הזית. מכאן, התמיכה בעת הזו חשובה מאין כמוה בכדי לשמר את הייצור המקומי. לצפייה בנוהל הקליקו כאן.
- נוהל תמיכה מכוח התוכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית לפי החלטת הממשלה מס' 550 - החלטת הממשלה מס' 550 מיום 24.10.2021 אישרה תוכנית רב שנתית לשנים 2022-2026 שמטרתה לצמצמם הפערים בין החברה הערבית לבין כלל האוכלוסייה. הנוהל מסדיר את יישום החלטת הממשלה בתחומים שלהלן:
- תכנון, העתקה, שדרוג ורכישת ציוד עבור מבני בעלי חיים מחוץ למקום המגורים;
- פתרונות קצה לטיפול בפסולת חקלאית;
- הקמה ושיקום צנרת מים ראשית לחקלאות;
- שיקום דרכים חקלאיות.
לצפייה בנוהל הקליקו כאן. ניתן להגיש בקשות לתמיכה במסגרת נוהל זה החל מיום ה-11.7.2024 עד ליום ה- 30.9.2024.
- נוהל לתמיכה בהגדלת הפריון בענף הבקר לבשר במרעה – במסגרת יישום החלטת הממשלה וההסכמים שנחתמו בענף, ולאור תרומתו הייחודית של ענף הבקר לבשר במרעה לשמירה על שטחי מדינת ישראל, מפרסם משרד החקלאות וביטחון המזון "נוהל לתמיכה בהגדלת הפריון בענף הבקר לבשר במרעה". לצפייה בנוהל הקליקו כאן. ניתן להגיש בקשות לתמיכה במסגרת נוהל זה החל מיום ה-11.7.2024 עד ליום ה-30.9.2024.
- עדכון תעריפי המים- כפי שעדכנו בעדכון של שבוע שעבר, ביום שני ה- 1 ביולי עודכנו התעריפים. ההתאחדות הכינה כרגיל את המסמך המפורט עם עדכון המחירים, הוא נשלח לתפוצה הרגילה וגם עלה לאתר ההתאחדות וגם רשות המים פירסמה את ספר התעריפים.
- פגישת היכרות עם פרופ' בני חפץ מנהל מינהל המחקר (מכון וולקני) :נפגשתי בשבוע שעבר עם פרופ' בני חפץ, המנהל החדש של מכון וולקני לפגישת היכרות. בפגישה העלנו רעיונות שונים להגברת שיתוף הפעולה בין החקלאים לבין חוקרי מכון וולקני, במטרה להגדיל את ההשקעה במחקרים יישומיים בהתאם לצרכים של החקלאים ובמטרה להגדיל את יישום הידע, שפותח ע"י חוקרי מכון וולקני בחקלאות הישראלית וביחוד הטמעת טכנולוגיות חדשות שחוסכות בכח אדם. סיכמנו על מספר פעולות שיבוצעו בחודשים הקרובים בכדי להתחיל להגביר את שיתוף הפעולה.ברכות לפרופ' חפץ והצלחה בתפקידו החדש.
כולנו מסתכלים לעבר הצפון ומקווים ומאחלים לשקט ולרוגע ושהחטופים ותושבי הישובים שפונו ישובו לביתם והשקט ישרור שוב במדינה האהובה שלנו.
אורי דורמן
מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל
