השנה, 2017,  אנחנו מציינים 60 שנה לתחילת התיישבות בגבעת שפירא.

לרגל ציון אבן הדרך מצאתי מקום לספר על ההיסטוריה של גבעת שפירא החל מתחילת ההתיישבות ועד היום.

לקראת סוף שנת 1932 התאחדות הסוחרים הזעירים בתל אביב פנתה לסוכנות היהודית לקבלת קרקע להתישבות. בו זמנית פנתה לכל חברי ההתאחדות בהצעה להתישב בואדי חווארת ( עמק חפר ). קבוצה זו מנתה מעל 130 חברים שמתוך אלה שנענו אושרו על ידי הסוכנות 30 בלבד.

הסוחרים הזעירים בתל אביב היו בעלי חנויות ועסקים קטנים שפעלו בעקר ברחובות הרצל והסמוכים אליו. מרביתם ככולם ללא רקע או הכשרה חקלאית.המצב הכלכלי שהורע בארץ ובתל אביב בפרט והצפיה לשפור חייהם בעקבות הצלחת ענף ההדרים הניע את הארגון לחפש ולמצוא מקורות מחיה אחרים לחבריו.לכן קם הארגון וזאת לאור רכישת אדמות ואדי חוורת 1927 (יהושוע חנקין) וחלוקת קרקעות העמק ע"י קק"ל לארגונים, קבוצים ומושבים  החל משנות ה-30. עד שנת 1957 – עלית המשפחה הראשונה. לא מומשה התחיבותם לעלות להתיישבות, בינתיים חלקם נפטרו, העבירו זכויות ורק בודדים התיישבו בכפר

בסוף שנות ה – 20 ובראשית שנות ה – 30 של המאה הקודמת החלה התיישבות מסיבית של מושבים וקיבוצים בסמוך למושבות דאז.

לאחר קום המדינה, כמעט כל המושבים והקיבוצים הוותיקים, קיבלו תוספות קרקע, כהשלמה לקרקעות שהוחזקו על ידם טרם קום המדינה. וזאת בהתאם לתקן משבצת ומכסות מים שנקבע בהתאם לאזורים שונים ברחבי המדינה. תקן שהיה זהה להתיישבות הצעירה והוותיקה.

מטבע הדברים היישובים הנמצאים בסיכון של הפקעת קרקעות, הם אלה צמודי הדופן לערים שהיו בעבר מושבות. וברובם יישובי ההתיישבות הוותיקה. אלא שהשקעותיהם באדמותיהם ובבתיהם עולה פי כמה וכמה על אלה של המתיישבים בעיר ושל חברי היישובים שעלו על הקרקע לאחר קום המדינה.

שר האוצר ושר החקלאות מבטיחים להוריד לקראת החגים, מחירי מזון גם בעידוד תחרות באמצעות יבוא זול של מוצרים חקלאיים. החקלאים תופסים את המגמה כאיום ממשי על קיומם. עמדתו של שר החקלאות זוכה בין היתר, לתמיכת 'פורום קוהלת', המייצג עמדת ימין כלכלי שיובאה לכאן כמוצר מדף אמריקאי. חישובי עלות-תועלת כלכלית, ותחרות עומדים בגישתם, כערך מכונן לאדם רציונלי. מתוך כך תומכים בפקידי האוצר התובעים דין וחשבון כלכלי להצדקת המפעל החקלאי. אם לדוגמא, עגבניות מספרד זולות יותר, תמיכה ממשלתית בגידול עגבניות בארצנו, ראויה לשיטתם להבחן  באופן מקצועי ולא רומנטי או אידיאולוגי.

במקום הזה, הוויכוח עם איש ימין כלכלי, הופך לעקרוני. מתבהרת כאן הנחת יסוד ערכית: השיקול הכלכלי, במפורש או במובלע, מוצב בתפיסת עולם זו, כערך רציונלי מרכזי ומוביל. בעיני, כפי שלימדני הרב ד"ר אליהו רחמים זיני, זו משמעותו האקטואלית של חטא עגל הזהב, בסגידה לשיקול הכלכלי כערך מוביל בחיי אדם. כאן לב המחלוקת: חקלאות עבור האדם ובמיוחד עבור חקלאי יהודי בארץ ישראל, אינה רק מקור פרנסה. היא צריכה להיות ענין שבקדושה, סיפור אהבה. גם במדינות מערביות קפיטליסטיות, ממשלות מסבסדות חקלאות, כי מובן להן כיצד היא מכוננת את המשמעות הגלומה במושג מולדת.

המשבר הקשה שעובר על החקלאות הישראלית בכלל ועל המשק המשפחתי בפרט הביא להוצאתם של עשרות חקלאים נוספים ממעגל העיסוק בחקלאות מגמה שנמשכת זה שנים רבות אשר מעמידה את המשך קיומו של המשק המשפחתי החקלאי שרובו ככולו נמצא במקומות רחוקים בסכנה.

שנים רבות יש ביקורת שהולכת וגדלה על התנהלות מנהל מקרקעי ישראל או בשמה החדש בעקבות הרפורמה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ועולה השאלה היכן אחריותם של חברי מועצת מקרקעי ישראל האמונים על מדיניות רמ"י למתרחש? זה שנים רבות שחברי המועצה כמעט ואינם יוזמים הצעות למדיניות מוצעת, למרות שזה תפקידם על פי חוק, אלא רק מגיבים למדיניות המוצעת על ידי פקידי האוצר, רמ"י או השר הממונה.