בלוגים

מה אפשר להגיד על משפחה שעוד לא נאמר? הכל מתחיל ונגמר במשפחה. הכוחות שמפעילים אותנו כל חיינו, הקולות ששמענו בילדות והוטמעו עמוק בנפשנו, כל משפחה והמנגינה הפנימית שלה, הטקסים והאווירה שרק הם מכירים מקרוב. אז אחרי שהשתפכנו קצת, אספנו כמה סיפורים יפים על משפחות מצירי הזמן של "סיפור מקומי":

הגרעין הראשון שעלה לקיבוץ עין זיוון הורכב מבני קיבוצים מכל רחבי הארץ ומתנדבים מחו"ל שהתיישבו במקום ב- 23 בינואר 1968, במבנים של הכפר הצ'רקסי שננטש לאחר מלחמת ששת הימים. שלוש שנים לאחר מכן הוכרז הקיבוץ על ידי התנועה הקיבוצית כיישוב קבע- השבוע הוא מציין 52 שנים להיווסדו.

בימים אלו מציין עין יהב, המושב הראשון בערבה 60 שנים להיווסדו. השבוע בדיוק לפני 60 שנה נערך טקס העלייה לקרקע במעמד ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון. אמנון נבון, אחרון חלוצי הנח"ל שהקים את מושב עין יהב, גר בערבה התיכונה ונכח במעמד המרגש מספר, כי הסיפור מאחורי הקלעים של הקמת המושב לא היה פשוט וכלל התנגדותם של צה"ל והסוכנות היהודית, שהעלו את חמתו של דוד בן גוריון ובסופו של דבר הסתיימה הסאגה בטקס העלייה לקרקע בנוכחותם של כל בכירי המדינה.

90 שנה לכפר הנוער עיינות, 90 מחזורים ואלפי בוגרים שהתחנכו במקום.

הייתי שם בכיכר מלכי ישראל בתל אביב ב – 4 בנובמבר 1995 יחד עם כ -100,000 אלף כשנרצח יצחק רבין, בעצרת "כן לשלום – לא לאלימות". הייתי שם גם במוצ"ש האחרונה כשניתנה לה אותה כותרת, כפי שהתמדתי להיות ב – 24 השנים מאז הרצחו, בכיכר הקרויה היום על שמו.

איפה הייתי כשנרצח יצחק רבין, יחד עם התקווה לשלום ? שואלים עצמם הותיקים לוחמי השלום, ילדי הנרות, אנשי שמאל ומרכז. וכן, גם אנשי ימין, ולמעשה כל ישראלי ששמע בכיכר או לאחר מכן בתקשורת את דבריו של רבין שהדהדו בכיכר באותו מוצ"ש: "ואתם, בהתייצבותכם בעצרת הזאת מוכיחים שהעם באמת רוצה בשלום ומתנגד לאלימות".

לרגל יום הזכרון לרוה״מ ושר הבטחון, יצחק רבין ז״ל.

ההתיישבות החקלאית בארץ ישראל היא אירוע מכונן  בהיסטוריה של עם ישראל, והיתה בין הגורמים שהובילו להקמת מדינת ישראל.

חלפו כ-100 שנה מאז, וגם עתה, כשלפנינו תקופה שונה עם אתגרים ומשימות לאומיות מהמעלה הראשונה, אנחנו עדיין מצווים לשמור מכל משמר על ערכי היסוד אלה, בבואנו להתמודד עם משימותינו הנוכחיות.

 כיום לצערנו, פקידי הותמ"ל מנצלים את היכולת הדורסנית של הועדה וממשיכים לחסל בפרנסה החקלאית ואת השטחים החקלאים של ישובים כפריים מבלי שיש בכך צורך קיומי.

לרגל עונת החתונות ריכזנו סיפורים מטקסי חתונות מיוחדים, הלקוחים  מ"סיפור מקומי" בישובים השונים. לא תאמינו, אבל מסתבר שאפשר לחגוג גם בלי צלם מגנטים, קייטרינג וסידורי שולחן...מזל טוב!

שבועות הוא חג של חיבור ואחדות, זמן שבו אפשר להרגיש משהו מיוחד באוויר, אם עוצרים רגע ומתבוננים ומנסים לבדוק את השאלה - מדוע אנו עם הבחירה ומה כל כך מיוחד בנו? הרי מי שמביט מבחוץ לא יכול ממש להבחין ביהלום, אז מהו הסוד שצריך להתגלות בשבועות בכדי להחזיר עטרה ליושנה?

התחושה היא שבזמן הזה, חסר לנו מאוד ההרגש של "איש אחד בלב אחד" כמו שהיה במעמד הר סיני כאשר עם ישראל קיבל את התורה. "אחד" הוא הסוד להצלחה בכל תחום בחיים, בזוגיות, במשפחה, בעסקים, אם אין אחד אז הכל מתפרק ובכדי להיות "אחד" כל אחד צריך לעשות צעד לקראת האחר.

אנחנו יכולים לעבור עוד חג שבועות עם מאכלי חלב ולסיים סעודה דשנה עם המשפחה וממעוף הציפור נראה שהכל "נהדר ונפלא", אך במקומות שיש לאדם משקעים בסוף זה מתפרץ ובמשפחה הרגישות היא הגבוהה ביותר ועל כך אני רוצה להרחיב את הדברים כאשר חג שבועות בפתח.

"משפחה" חייבת להיות המקום הבטוח ביותר עבור האדם, "הרכב המוגן" אליו הוא תמיד חוזר ושם הוא צריך למצוא את השמחה ולהביא את האור הביתה. הדרך למצוא את השמחה בחיים ובייחוד במשפחה, היא להיות מאוחדים, להבין שכל אחד נברא שונה מהשני ושלכל אחד יש בנפש מנגנון שמגיב למצבים באופן אחר.

חג רודף חג ובלי ששמנו לב, הקיץ כבר פה... אז לכבודו, אספנו עבורכם כמה רגעי תהילה מתוקים ומרעננים, מזיכרונות הישובים המוצגים על גבי "סיפור מקומי".

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.