3 סוגיות שעלו ב-3 דיונים בעניין (והפעם סלבריטאים...)

בגזר דין שניתן בעניינו של שי רפאל רקאנטי (1) נקבע כי - משהוטל קנס כספי על אשת הנאשם כי אז אין מקום לגזור קנס נוסף על הנאשם.

תחילתו של עניין הוא בכתב אישום שהוגש נגד הגב' מארין רקנטי ובעלה ששניהם הודו בהעסקת 2 עובדות זרות למשך תקופה ארוכה עם לינה בביתם ללא שלעובדות היתה אשרת עבודה מתאימה. על הנאשמת הוטל קנס מצטבר בגובה 34,000 ₪ בנוסף להתחייבות להמנע מביצוע עבירה למשך 3 שנים. הדיון נסב סביב דרישת המדינה  להשית קנס מנהלי גם על הנאשם בנוסף לעונש של מתן התחייבות שלא לעבור אותה עבירה במשך 3 שנים. בית הדין קבע "שעה שנקבע שהמניע לביצוע עבירות אלה הינו כלכלי וביצוע העבירה השיא תועלת כלכלית לנאשמים, ברי, כי במקרה שלפנינו התועלת הכלכלית צמחה לתא הכלכלי המשותף ולא לכל אחד מבני הזוג".

בין לבין מזכיר בית הדין את ההנחיות לפיהן פועלת המדינה עת מגישה היא כתב אישום בשל העסקת עובד זר שלא כדין במקום הטלת קנס מנהלי שהיא דרך המלך.

מתי יוגש כתב אישום חלף הטלת קנס מנהלי? שלושה שיקולים עיקריים שבהתקיים אחד מהם לפחות יוגש כתב אישום: כאשר הקנס אינו גורם מרתיע משום שהנאשם חוזר על אותה עבירה, כאשר הנאשם לא שילם קנס מנהלי קודם שהוטל עליו וכאשר נסיבות העבירה חמורות במיוחד.

תמ"א (תכנית מתאר ארצית) 35 שאושרה בממשלה בסוף שנת 2005 ומטרתה לתת מענה לצרכי הבנייה והפיתוח של ישראל תוך שמירה על שטחים פתוחים ועתודות הקרקע לדורות הבאים.  עורכי התכנית הגיאוגרף פרופ' אריה שחר ז"ל והאדריכל  פרופ' שמאי אסיף יצרו שפה תכנונית חדשה, המסמנת את מפת הארץ בחמישה סוגי מרקמים לפי אזורים שמשמעותם מאזורים מאפשרי פיתוח ועד אזורים מוטי שימור.  התכנית שתוקפה ל-20 שנה קרי עד 2025 , עוסקת גם בתפרוסת אוכלוסייה ויש לה מנגנון עדכון כל 4 שנים, אך רק עתה לאחר שעברו כבר 10 שנים דנים בעדכון התכנית. לגבי לוח 2 מעתה לא יחכו 4 שנים לעידכון וניתן יהיה לעדכן אותו אחת לשנה

אנו שמחים לבשר כי החלטה 1399 תוקנה וכעת מספרה החדש הינו 1464. מקריאת הוראות החלטה 1464 מצאנו תיקונים רבים בהחלטה בסוגיות עליהן כתבנו במהלך השנה האחרונה, אשר הוטמעו כעת בהחלטה רשמית.

עוד אנו שמחים לבשר כי רמ"י תקנה את החלטה 1265 וקבעה בהחלטה 1458 סעיף 7 חדש שכותרתו "השכרה" לפיו ניתן יהיה להשכיר את המבנים לתעסוקה לא חקלאית (פל"ח) במבנים שאושרו בהיתר. מדובר על מבנים חדשים וכן על מבנים שהוסבו למבנה לפל"ח.

הזכויות של "ידועים בציבור" לפי חוק הירושה מוגדרות כך: "איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על-פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש".

בנוסף יש להכיר, כי בהתאם לחוק הירושה "ידוע בציבור" זכאי למזונות מן העיזבון: "איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, זכאי הנשאר בחיים למזונות מן העזבון כאילו היו נשואים זה לזה".

החוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה) (תיקון מס' 3) התשע"ו- 2016 , פורסם בספר החוקים מס' 2543 מיום 6.4.2016.

נוכח הפיצוי המוגדל שנקבע בחוק מוצע לכל מי שנמצא בהליכי מימוש של החלטה 1426 לדרוש להחיל עליו את הפיצוי המוגדל.

חג הפסח הוא זמן של פריחה ויציאה מעבדות לחרות. אנו מתכוננים לחג, מנקים את החמץ מהבית וגם את החמץ מהנפש ומבקשים שינוי. בערב החג נוכל לבקש את השינוי בחיינו ואם נאמין בכך השינוי אכן יגיע. אנו משועבדים לדברים רבים מבלי לשים לב, החיים חולפים ואנו מוצאים שהריצה להשיג עוד ועוד... יותר גבוה, יותר מהר, יותר חזק, גורמת לנו לשכוח ולהזניח את מה שבאמת חשוב בחיים. "המשפחה" היא הערך העליון שמחזיק את הבניין. יסודות חזקים של משפחה מאפשרים להתגבר על כל מכשול. אדם שיודע שיש לו משפחה שתדאג לו כאשר הוא יידרש לכך יכול לחיות בשמחה ובהרגשת בטחון.

לכבוד חג הפסח אשתף אתכם, כי רוח הדברים עמה התחלתי, הצליחו לפתוח את הלב לבן, לכלה ולאמא מבוגרת שהיו מסוכסכים על רקע של זכויות בנחלה ואביא בפניכם את הדברים

על פי החלטות רשות מקרקעי ישראל וחוזה המשבצת, על בעל הזכויות בנחלה מוטלות חובות שונים לצד זכויותיו. האם כאשר בעל נחלה אינו עומד בהתחייבויותיו לרשות מקרקעי ישראל עומדת הזכות שלא לחדש את חוזה החכירה?

סיפור המעשה מתאר מחלוקת שהגיעה לפתחו של ביהמ"ש המחוזי בנצרת, כאשר הצדדים בענייננו הינם ועד מושב בצפון, ויורשת של אחד מבעלי הנחלה.

פרשת הקשת הדמוקרטית המזרחית היא פסיקה בעלת חשיבות מכרעת בכל הנוגע למדיניות הקרקעית כלפי המרחב הכפרי בישראל. פסיקה זו, משנת 2002, היא אבן הראשה של המדיניות הקרקעית ב'מקרקעי ישראל' - היינו: מקרקעין בבעלות מדינת ישראל, רשות הפיתוחַ או הקרן הקיימת לישראל - הנתונים לניהול רשות מקרקעי ישראל (לשעבר, מינהל מקרקעי ישראל).

אף על פי שפסק הדין עצמו נגע אך ורק לשאלת סבירות חלוקת התמורות הכספיות הנובעות משינוי ייעוד קרקע חקלאית, הנכללת ב'מקרקעי ישראל', הרי שהיא נתפסת (אם תרצו: הביורוקרטיה המשפטית עטה על הפסיקה כמוֹצֵאת שלל רב) כ'עמוד האש' של כלל המדיניות הקרקעית כלפי החוכרים בתנאי נחלה בישראל.

חשוב, אם כן, לשוב אל הטקסט המקורי ולנתח אותו, אחד לאחד, באיזמל מנתחים. ניתוחַ זה מלמד, לשיטת עמותת אדמתי, כי אין בפסק דין זה מְתום: כולו פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה (ישעיהו  א' 6).