תביעה להריסת מבנים שנבנו ללא היתר בנחלה במושב חגור ותביעה לדמי שימוש ראויים בגין שימוש ללא היתר במבנים.

ת"א (שלום)(רמלה) 63439-05-19 רשות מקרקעי ישראל מחוז מרכז נ' בוקרה ואח' , פס״ד מיום 29/01/24

חברים יקרים, אני מעדכן כי בית המשפט המחוזי תל אביב דחה את התביעה להשכרת בית מגורים בנחלה!

בית המשפט הורה לרמ"י למרות העמדה הנחרצת של ב"כ רמ"י, להשיב לבית המשפט במכתב מנומק, מדוע רמ"י מסרבת לאפשר את ההשכרה נוכח הנסיבות של התובע וביקש כי רמ"י תתייחס בתגובתה לנסיבות המיוחדות של התובע ולא תדחה באופן גורף את הבקשה להשכרה.

למרבה הצער, רמ"י כלל לא התייחסה לנסיבות הקונקרטיות של המקרה (מגורים בחו"ל) וחזרה על עמדתה לפיה, היא דוחה את הבקשה להשכרת בית המגורים לאור כך שמשטר הנחלות קובע איסור השכרה. רמ"י כלל לא התייחסה לאפשרות המוקנית בסעיף 8.3.20 לקובץ ההחלטות לפיה היא יכולה לאשר השכרה בנסיבות מיוחדות ואף לא הבהירה מהו שיקול הדעת שהיא מפעילה בעת שהיא דנה בבקשה להשכיר בית מגורים בנחלה.

אנו בוחנים בימים אלה הגשת ערעור לבית המשפט העליון, כי לדעתנו בית המשפט המחוזי טעה בניתוח המצב המשפטי ובכך שבחר להחיל על בעל הזכויות בבית השני הבנוי על המגרש שיפוצל מהנחלה, את "משטר הנחלות" וכן בקביעתו כי איסור ההשכרה חל בנסיבות גם על הבית השני כל עוד לא הושלם הליך הפיצול.

ת״א (ת״א) 58950-08-22 גיל טנא ואח׳ נ׳ רשות מקרקעי ישראל - מחוז מרכז ואח׳. פס״ד מיום 26/05/2024

בהליך בוררות בין המושב לחבריו, בו ייצגתי את החברים,  נקבע, כי על מנת לעמוד בעקרון השוויון בין חברי אגודה שיתופית, אין די בחלוקת נחלות השוות בגודלן, אלא יש לבחון גם את טיב הקרקע ומועד חלוקתה.

פסק בוררות חייב אגודה שיתופית, המסווגת כמושב עובדים, לפצות חברים באגודה בגין הפרת עקרון השוויון במסגרת חלוקת קרקעות בפרויקט הרחבה. הפיצוי ניתן בגין חלוקת קרקע בטיב נמוך יותר בהשוואה לחברים האחרים, איחור של שנים בהקצאת הקרקע וכן לחץ מים נמוך בנחלות החברים התובעים. טענת האגודה לפיה השוויון לא הופר שכן כל החברים קיבלו חלקה זהה בגודלה – נדחתה. פסק הבוררות קיבל משנה תוקף לאחר שהשגה שהוגשה על ידי המושב לרשם האגודות השיתופיות נדחתה לאחרונה. חברי המושב, הן בבוררות והן בדיון בפני רשם האגודות השיתופיות, יוצגו על ידי הכותבת.

עתירה למתן צווים למשיבים להסיר התנגדותם וכן לתת הסכמתם הנדרשת לצורך הסכמת הוועדה לקבלת בקשות להיתר בניה אותן הגישו העותרים, דיון בהם ומן היתרי בניה. לחלופין, להורות לוועדה לדון בבקשות העותרים אף ללא קבלת חתימת רמ"י.

ביהמ״ש קיבל את העתירה משקבע כי במצב בו כבר נרשמו זכויות ממש במרשם המקרקעין על שם צדדי ג' שרכשו מגרשים, הגישו בקשות להיתרי בניה, בנו עליהם, סיימו הבניה וקיבלו טופס 4  ואף השלימו רישום הזכויות על שמם במרשם המקרקעין (ללא שרמ"י נוקטת בסירובה ליתן הסכמה למתן היתרי הבניה חרגה רמ"י מאמות מידה של חובת ההגינות לה כפופה רשות ציבורית וגם מחובת פעולה כלשהיא  נגד כל ההליכים הנ"ל), אינטרס ההסתמכות של אותם צדדים אינו מאפשר ביטול הסכם החכירה. התנגדותה של רמ"י ליתן הסכמה למתן היתרי הבניה הינה ממניעים לא ענייניים. העותרים מוחזקים כבני ערובה בידי רמ"י, להפעלת לחץ על החברה, שהעבירה לעותרים זכויות. העותרים ימציאו לרמ"י בשנית בקשותיהם למתן היתרי בניה. תוך 100 ימים לכל המאוחר, תודיע רמ"י לוועדה עמדתה. ככל שמתנגדת היא, עמדת רמ"י תכלול טעמים הנדסיים תכנונים ענייניים בלבד. בחלוף מועד 100 הימים וככל שלא תוגש תשובה תיחשב רמ"י כמסכימה למתן ההיתר. לאחר הגשת  עמדת רמ"י (או בהיעדרה ובחלוף 100 הימים) תדון הוועדה בבקשות ותחליט בהן עניינית.

עת"מ (נצרת) 29559-05-23 א.ק. אבירם יזמות והנדסה בע"מ ואח' נ' רשות מקרקעי ישראל ואח', פס״ד מיום  18/03/2024

ערעור על החלטת סגן רשמת האגודות השיתופיות (להלן – סגן הרשמת) ולפיה חברותה של המערערת במשיב (להלן – המושב) פקעה מכוח סעיף בתקנון המושב ומכוח סעיף בהסכם הקליטה עליו חתמה המערערת. במסגרת הערעור מתבקשת הצהרה כי חברותה של המערערת שרירה וקיימת ולא התקיימו הנסיבות לפקיעתה.

עמנ (י-ם) 24329-04-23 גיא נ' בני דרור – מושב שיתופי להתיישבות בע"מ, פס״ד מיום 19/12/23

מצ״ב פסק דין בעתירה מנהלית שניתן לאחרונה נגד המנהל הקובע כי רמ״י רשאית שלא לחתום על בקשה להיתר בניה רק מנימוקים תכנוניים! זה אמנם במרחב העירוני ובנסיבות מיוחדות. אך הכיוון נכון ושווה לקרוא את נימוקי בית המשפט

עת"מ (נוף הגליל) 29559-05-23 א.ק. אבירם יזמות והנדסה בע"מ ואח' נ' רשות מקרקעי ישראל ואח', פס״ד מיום 18/3/24

תנועת האיחוד החקלאי ותנועת המושבים (להלן: ״התנועות״) הגישו את עמדתן כ׳ידידות בית המשפט׳ לעתירה כנגד מועצת מקרקעי ישראל ורשות מקרקעי ישראל (להלן: ״רמ״י״) בנוגע לקביעת המועד הקובע לתשלום דמי רכישה.

לטענת התנועות לגישת רמ״י שמחשבת את המועד הקובע לתשלום דמי הרכישה (בעבר ׳דמי הסכמה׳) למועד עריכת השמאות ע״י שמאי מטעם רמ״י  אין כל בסיס וכי שיטה זו גורמת לכך שהמועד הקובע לתשלום מאוחר בין שנתיים לשלוש בממוצע ממועד בו נחתמה עסקת המכר, כאשר הזכויות בנחלה כבר עברו לידי הרוכש.

שיטה זו יוצרת עיוות חמור שיש בו משום פגיעה קשה במוכר, שכן התשלום הוא נדרש לשלם אינו משקף באופן ריאלי את שווי זכויותיו כפי שהיו בעת שמכר את הנחלה ועולה בשיעור ניכר על דמי הרכישה לו התחשיב היה נערך למועד העסקה.

לנוכח עמדה זו סבורות התנועות כי העתירה מוצדקת וכי ראוי להורות על ביטול את ההחלטה של רמ״י ולהורות שהמועד הקובע הינו מועד חתימת עסקת המכר.

העמדה הוצגה בבג״ץ 2834/23 קריין זאב ואח׳ נ׳ מועצת מקרקעי ישראל ואח׳.

עתירה מינהלית שהגישו בני זוג כנגד ועדת ההשגות על החלטות ועדות הקבלה על ישובים בנגב ובגליל (להלן:"ועדת ההשגות") וכנגד מושב רמות.

העתירה הוגשה נגד החלטתה של ועדת ההשגות מיום 26.7.2023, במסגרתה נדחתה ההשגה שהגישו בני הזוג על החלטת ועדת הקבלה במועצה האזורית גולן שלא להמליץ על מועמדותם של בני הזוג למושב רמות, עקב אי התאמה לחיי חברה בקהילה.

עת"מ(נוף הגליל) 13328-08-23 סבח ואח' נ' רשות מקרקעי ישראל ואח', פס״ד מיום 21/3/24

ערעור המופנה כנגד החלטת עוזרת רשם האגודות השיתופיות, אשר בהחלטתה דחתה בקשתו של רפי חודרה (להלן: "המערער") למינוי חוקר בעניין תיקון פנקס החברים בקיבוץ גינוסר (להלן: "הקיבוץ"), לאחר שהודיע לו על סיום חברותו.

עמ"נ (מנהלי)(ירושלים) 5114-11-23 חודרה נ' קיבוץ גינוסר , פס״ד מיום 11/12/23