קיבוץ ניר דוד ונחל האסי – היבטים משפטיים / אריה חייקין, עו״ד

11 ספט 2020 המחברת/ת:
אריה חייקין, עו״ד אריה חייקין, עו״ד

לאחרונה עלה לכותרות קיבוץ ניר דוד בשל סגירת שעריו למבקרים לנחל האסי ("תל-עמל") הזורם דרכו. בישראל קיימים  מספר מושבים וקיבוצים שאינם מאפשרים לציבור הרחב את הגישה למקורות המים שנמצאים בתחומם.

סוגיית ניר דוד שונה ומורכבת לעומת האחרות שהרי היא טומנת בחובה מאבקים פוליטיים.

על אף שהושגה הסכמה לפתוח לציבור כ-200 מטר מערוץ הנחל שעובר בקיבוץ, המחאה לשחרור הנחל לא פסקה.

במאמר זה ייבחנו ההיבטים המשפטיים של המאבק תוך ניסיון להימנע מטיעונים פוליטיים.

להלן הטענות בעד ונגד פתיחת שערי הקיבוץ למבקרים -

טענות בעד

  • חוק המים[1]: על פי החוק נקבע כי מקורות מים הם קניין הציבור-
  • סעיף 1: "מקורות המים שבמדינה הם קניין הציבור, נתונים לשליטתה של המדינה ומיועדים לצורכי תושביה ולפיתוח הארץ".
  • סעיף 4: "זכותו של אדם בקרקע אינה מקנה לו זכות במקור מים הנמצא באותה קרקע או העובר בה או בגבולה".
  • סעיף 107 חוק המקרקעין[2]:
  • "מקרקעי יעוד" הם מקרקעי ציבור המיועדים לתועלת הציבור, והם כוללים נהרות, נחלים ותעלות וגדותיהם".

טענות נגד

  • אחת הטענות הבסיסיות הנטענות מפי תושבי ניר דוד הינה כי כניסה חופשית של מבקרים לנחל תפגע בזכות לפרטיות ובאורח החיים בקיבוץ. כמו כן, כניסת מבקרים רבים יהווה מטרד עבור תושבי הקיבוץ שיגרום לרעש, פסולת ותנועת כלי רכב בשבילי הקיבוץ.
  • שטח הקיבוץ, למעט הנחל, הוא שטח פרטי ב"חכירה לדורות" מהמדינה, הנחל כלול בתב"ע של הקיבוץ, מתוחזק מכספם של החברים והתושבים.
  • סעיף 18 לחוק המקרקעין[3]: "המחזיק במקרקעין כדין רשאי להשתמש בכוח במידה סבירה כדי למנוע הסגת גבולו"...
  • הקיבוץ ביצע השבחה לנחל, שבעברו היה ביצה (מכאן שמו בערבית "אל עאסי" = ביצה), על פי עיקרון ההומסטדינג (homestead) הנחל בבעלותו, ובאפשרותו להגביל את הכניסה אליו. זאת ועוד, הנחל אינו שמורת נחל טבעית, אלא ערוץ ביצתי מוכה מלריה, ששוקם וטופח בידי חברי הקיבוץ עם הקמתו.

ניר דוד הוקם בשנת 1936 על ידי חלוצי הארץ שנשלחו ליישב ולעבד את הקרקע בבקעת בית שאן והיה הראשון מיישובי "חומה ומגדל". בראייה היסטורית, הקיבוץ הוקם טרם חקיקת חוק המים וחוק המקרקעין שבגינם נטען (לאחרונה) כי הקיבוץ אינו הבעלים על הנחל. יתרה מכך, העובדה כי הנחל כלול בתב"ע של ניר דוד מעידה כי ע"פ חוק הוא נחשב שטח הקיבוץ.

לסיכום, ניתן לפתח חלקי נחל נוספים שיאפשרו לציבור הרחב הנאה מהמים מבלי לפגוע בפרטיות ניר דויד.  אנו סבורים כי יש להשאיר את  ה"סטטוס קוו" כפי שהוא ולא לאפשר לפוליטיקה ההרסנית להתנגח עם בוני הארץ, ראו למשל העוול שנעשה בקיבוצים והמושבים הנדרשים ל"הוון" בסכומי עתק את המקרקעין ששלמו ופיתוחו לתפארת המדינה בהתהוותה.

[1] חוק המים, תשי"ט 1959

[2] חוק המקרקעין, תשכ"ט 1969           

[3] חוק המקרקעין, תשכ"ט 1969

רישום לחוזר השבועי של האיחוד החקלאי

שם* דואר אלקטרוני * טלפון נייד
חובה למלא רק את השדות המסומנים ב *

למאמרים בנושאים:

אגודות שיתופיות אזורי עדיפות לאומית אנרגיות מתחדשות בית שלישי בן ממשיך בר רשות גישור דהקואופרטיביזציה דיני עבודה דמי הסכמה דמי רכישה דמי שימוש הורשת זכויות החלטה 979 החלטה 1222 החלטה 1301 החלטה 1311 החלטה 1316 החלטה 1370 החלטה 1426 החלטה 1445 החלטה 1455 החלטה 1458 החלטה 1464 החלטה 1464 החלטה 1470 החלטה 1478 החלטה 1481 החלטה 1490 החלטה 1505 החלטה 1513 החלטה 1521 החלטה 1523 החלטה 1527 החלטה 1553 החלטה 1591 החלטה 4134 החלטה 4302 החלטות מועצת מקרקעי ישראל היוון היטל השבחה הסדרה העברת זכויות הפקעות הקצאות מגרשים באזורי עדיפות לאומית הקצאות קרקעות חקלאיות הקצאת מגרשים הרחבות הרפורמה בחקלאות הרפורמה במקרקעי ישראל השכרת בתי מגורים השכרת קרקע חקלאית התחשבנות מחדש התיישבות ועדות קבלה ותמ״ל זכויות בחלקת המגורים זכויות היסטוריות חוק ההתיישבות חכירה חכירה לדורות חקלאות יחידה שלישית יחידה שניה ייפוי כח מתמשך ירושת משק חקלאי מועצות אזוריות מים מים והשקיה מיסוי מיסוי דירה שלישית מיסוי מקרקעין מכירת נחלה משבצת משקי עזר משק עזר משרד החקלאות נחלה ניהול אגודה שיתופית עדיפות לאומית עובדים זרים עובדים זריםֿ פיצויי פיטורין פיצול נחלה פעילות לא חקלאית (פל״ח) קאופרטיבים קורונה קיבוצים קליטה קרקע רשות מקרקעי ישראל שיוך דירות בקיבוצים שימושים חורגים שינויי יעוד שעות עבודה תיירות כפרית תיקון 116 לחוק התכנון והבניה תכנון ובניה תמ״א 35 תעסוקה לא חקלאית

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.