בתיקון לחוק הירושה משנת 2005 הוסף סעיף 8א' אשר קבע הוראות לעריכת צוואה הדדית בין בני זוג. העיקרון המנחה הוא שבני הזוג עורכים צוואה אחת או שתי צוואות באותו מועד הקובעות כי כאשר אחד מבני הזוג ילך לבית עולמו בן הזוג השני יקבל את כל הזכויות בעיזבון של בן הזוג שנפטר ולאחר מות האחרון מבני הזוג יחולק העיזבון בהתאם לאמור בצוואה ההדדית.
הבסיס שהנחה את המחוקק בקיום צוואה הדדית הינו מתן בטחון ושקט לכל אחד מבני הזוג כי העקרונות שנקבעו על ידם לא יוכלו להשתנות על ידי מי מהצדדים לאחר שאחד מהצדדים ילך לבית עולמו וכך למעשה יובטחו הזכויות של היורשים בנכסי העיזבון.
ביטול צוואה הדדית אפשרי באמצעות מתן הודעת ביטול על ידי אחד מבני הזוג לצד השני וזאת רק כאשר שני בני הזוג בחיים. במקרה בו אחד מבני הזוג נפטר ניתן לבטל צוואה הדדית רק אם בן הזוג שנותר בחיים יסתלק מחלקו בעיזבון של בן הזוג שנפטר לטובת ילדו או אחיו של בן הזוג שנפטר. אם העיזבון כבר חולק ובן הזוג שנותר בחיים מבקש לבטל צוואה הדדית, עליו להשיב את החלק שירש מבן הזוג שנפטר.
הדברים יפים לכל נכסי העיזבון, דירות, כספים וכו' אך כאשר מדובר בנחלה אנו מוצאים כי צוואה הדדית איננה מבטיחה את הזכויות של בן הזוג שהלך לעולמו.
הוראות הסכמי המשבצת והסכמי החכירה קובעים את עיקרון "שלמות הנחלה" כלומר, כאשר אחד מבני הזוג הולך לבית עולמו בן הזוג שנותר בחיים מקבל את מלוא הזכויות בנחלה ולא רלוונטי אם אחד מבני הזוג הותיר אחריו צוואה שקובעת אחרת.
נביא לדוגמא מקרה של בני זוג שחיו ארבעים שנה ביחד, בת הזוג נפטרה והותירה צוואה שקובעת כי היא מורישה את חלקה בנחלה לביתה מנישואין ראשונים. לאחר שבת הזוג נפטרה הודיעה ביתה כי היא מבקשת לקבל את הזכויות של האמא בנחלה. הבת מצאה כי לצוואה אין כל תוקף ביחס לנחלה כאשר בן הזוג של האמא בחיים והתוצאה היתה שבן הזוג הגיע לרשות עם תעודת פטירה ומכתב בקשה והעביר את הזכויות בנחלה במלואן על שמו.
במקרה אחר בני זוג הותירו אחריהם צוואה הדדית וקבעו כי לאחר שהם ילכו לעולמם הזכויות בנחלה יעברו לבן הבכור שיפצה את אחותו. לאחר שבן הזוג הלך לעולמו האשה העבירה את מלוא הזכויות בנחלה על שמה. ברבות הימים היא התחתנה שוב ונולדו לה שלושה ילדים נוספים. האשה ערכה הסכם ממון עם הבעל השני במסגרתו הוא ויתר על הזכויות בנחלה. האשה הותירה צוואה שקבעה כי הזכויות בנחלה יועברו לילידה מנישואין שניים ונישלה את ילידה מנישואין ראשונים. כעת קיימת מחלוקת בין הילדים מי זכאי לזכויות בנחלה והיתרון הוא כמובן לצוואה של האמא שקיבלה את מלוא הזכויות בנחלה והורתה להוריש את הזכויות לילדיה מנישואין שניים.
המצב שנוצר הוא שהוראות הסכמי המשבצת גוברים על הוראות חוק הירושה מה שהביא לכך כי צוואה הדדית אינה תקפה בכל הקשור לנחלה, כאשר בן הזוג שנותר בחיים יוכל לרשום את הזכויות על שמו מבלי שיידרש לצו ירושה או צו קיום צוואה ויוכל לעשות בזכויות בהתאם לשיקול דעתו ולפגוע בעיקרון ההסתמכות של בן הזוג שנפטר.
התוצאה היא כי בנחלה צוואה הדדית היא צוואת כבוד ולא יותר מכך.
צוואה הדדית או צוואה מאוחרת מי גובר?
בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת בתיק משפחה 41725-02-13 עזבון מ.ק. ז"ל נ' א.א. ואח' - כבוד השופט אסף זגורי – בית משפט לענייני משפחה בנצרת ניתן פסק דין ביום 17.2.15 בו העובדות היו כלהלן:
הורים ערכו בחייהם צוואה הדדית והורישו זכויות לאחת הבנות בנחלה בכפוף לכך שהבת תטפל בהם.
לאחר פטירת האב נפטרה הבת שאמורה היתה לרשת את הנחלה והאם ערכה צוואה חדשה והורישה את הנחלה לנכדה שאיננה ביתה של הבת שנפטרה.
במקרה זה מדובר במושב עליו חל הסכם דו צדדי.
הילדים של הבת שנפטרה הגישו תביעה כנגד הנכדה שקיבלה את הנחלה בטענה שהם באים בנעלי האם שנפטרה וזכאים לנחלה.
השאלה המשפטית שעלתה - אילו מהצוואות יש לקיים? האם את הצוואה ההדדית עליה חתמו שני המורישים או הצוואה המאוחרת שנחתמה על ידי האמא שהותירה הוראות שונות מאלו שנקבעו בצוואה ההדדית?
התוצאה בפסק הדין:
בית המשפט מנתח את המסגרת הנורמטיבית החלה במקרה זה בו קיים הסכם דו צדדי וקובע כי במקרה דנן, בצוואה ההדדית לא נקבע מה קורה במקרה בו היורשת הולכת לעולמה.
במקרה שלנו היורשת שהיתה אמורה לקבל את הזכויות הלכה לעולמה בטרם האמא נפטרה ובית המשפט קובע, כי הצוואה המאוחרת גוברת על הצוואה ההדדית הואיל ולא ניתן לקיים את הצוואה ההדדית ומאשר את הצוואה המאוחרת שמקנה את הנחלה לנכדה השניה.
חשוב להכיר, כי בהתאם לנוהל העברת זכויות שקיים כיום ברמ"י במקרה בו הזכויות בנחלה רשומות על שם שני בני הזוג די בכך כי בן הזוג שנותר בחיים יציג תעודת פטירה ומכתב בקשה לצורך העברת הזכויות על שמו. במקרה בו הזכויות רשומות רק ע"ש אחד מבני הזוג יידרש בן הזוג שנותר בחיים להציג צו ירושה או קיום צוואה וזהו מקור לבעיות.
באחד המקרים לא נותרה צוואה ואמא בת שמונים שלא היתה רשומה ברמ"י ביקשה להעביר את הזכויות על שמה. רמ"י ביקשה להמציא צו ירושה והבעיה היתה כי הבן שגר בנחלה לא הסכים לחתום על תצהיר הסתלקות והצדדים מצאו עצמם במאבק משפטי.
כאשר בחנו את הנושא מול המחלקה המשפטית ברמ"י והסברנו כי הוראות הסכמי המשבצת קובעים העברה לבן הזוג שנותר בחיים ללא קשר לצוואה או צו ירושה הוסבר כי במקרה בו רק אחד רשום זהו הנוהל ולא ניתן הסבר מניח את הדעת והנושא כיום בבדיקה.
ההמלצה לבעלי הנחלות, לבצע העברה של מחצית מהזכויות לבן הזוג שאינו רשום בכדי להימנע מבעיות עתידיות מול הילדים במסגרת העברת הזכויות לאחר פטירה וכן לערוך צוואות.
לסיכום, כאשר אתם עורכים צוואה הדדית ובעיזבון קיימת נחלה, שימו לב שרצון המצווה לא תמיד יקוים כפי שנכתב בצוואה ההדדית.
