המתווה החדש (איגרת) יבטיח שמירה על הדרישות הווטרינריות ובטיחות ביולוגית גבוהה לביצים בענף ההטלה
המשמעות: שמירה על ביטחון המזון של ישראל, לצד קידום מדינת ישראל בהתאם לסטנדרטים המקובלים בעולם, למען שמירה על בריאות הציבור, בריאות בעלי החיים ורווחתם • עד לשנת 2029, כל הלולים בישראל ידרשו לעמוד בדרישות הווטרינריות
מאז פרסום האיגרת בשנת 2019, ניתקל שדרוג ענף ההטלה בחסמים אשר הקשו על התקדמות התהליך, לרבות היעדר תקציבי תמיכה • לטובת יישום התוכנית ותמיכה במגדלים, העמיד המשרד תקציב בסך של כ-300 מיליון ₪
שר החקלאות חה"כ אבי דיכטר: "כחלק מתכניות רבות שאנחנו מקדמים במשרד החקלאות להבטחת ביטחון המזון הלאומי, פרסום האיגרת למגדלים בענף זה היא צעד משמעותי. ריווח לוחות הזמנים היא בשורה חשובה שתבטיח רציפות בייצור הביצים ותסייע לחקלאים. אני מברך את מנכ"ל משרד החקלאות אורן לביא וצוותו, אנשי השירותים הווטרינריים ואנשי הייעוץ המשפטי. כלל הגורמים יחד עמלו רבות כדי ״לרבע את המעגל״ ולאפשר אכלוס לולים למטילות ביצים, תוך עמידה בתקני בריאות הציבור ושמירה על רווחת העופות"
מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר, אורן לביא: "אני סמוך ובטוח כי המתווה המעודכן, יחד עם תכנון אפקטיבי, נהלי תמיכות, נוהל פדיון ופתרון קצה לפסולת החקלאית - מביאים עימם בשורה אדירה לציבור החקלאים! אני מודה לשירותים הווטרינריים ולגורמים המקצועיים במשרד על עבודת מטה מקצועית בת מספר חודשים, שבסופה הגענו למתווה מעודכן שמקדם את הענף כולו לטובת גידול מטילות בתנאים ראויים. המתווה יסייע ללולנים לעמוד בדרישות ולקדם את הלולים בישראל למקום בו אנו רוצים שיהיו, כדי להמשיך לשמור על ביטחון המזון הלאומי ולספק לצרכן ביצים איכותיות ובריאות"
משרד החקלאות מפרסם את האיגרת למגדלים בענף ההטלה. על פי האיגרת, מדינת ישראל תמשיך להבטיח את ייצור הביצים בישראל באופן סדיר, במטרה לשמור על ביטחון המזון הלאומי, ולצד זאת תבטיח את בריאות הציבור, בריאות בעלי החיים ורווחתם, באמצעות מעבר ללולים בתנאי סניטציה ובטיחות ביולוגית ההולמים את הסטנדרטים המקובלים בעולם המערבי. קרי, לולים בהם קיים ניהול מיטבי ומניעת תחלואה והתפשטות של מחלות עופות. עד לסוף שנת 2027, מרבית הלולים יעמדו בדרישות הווטרינריות; ועד לשנת 2029, כל התרנגולות המטילות בלולים בישראל יחיו בלולים העומדים בכל הדרישות.
כזכור, בשנת 2019 פרסם מנהל השירותים הווטרינריים, ד"ר תמיר גשן, איגרת למגדלים הכוללת לוחות זמנים שבהם מגדלי הלולים צריכים לעמוד בדרישות הווטרינריות המעוגנות בתקנות רישוי עסקים. אולם, מאז, נתקל שדרוג ענף ההטלה בחסמים אשר עיכבו את התקדמות התהליך, בין היתר: התנגדות המשרד להגנת הסביבה לאישור בניית לולים ללא פתרון לזבל העופות המיוצר בהם; וכן, חוסר בהקצאת תקציבי תמיכה לבניית לולים חדשים.
בתחילת הדרך, תקצב משרד האוצר את הנושא ב-50 מיליון ₪ שסייעו ביצירת התשתיות בכ-20 מתחמי הטלה בצפון הארץ. כמו כן, הוקצבו 300 מיליון ₪ לתמיכה במגדלים. אולם, תקציבים אלו יועדו למגדלים העומדים בתנאים ועבור שלבים מסוימים בבניית הלולים. במסגרת המתווה החדש, כל מגדל שיעמוד בתנאי הסף יקבל את התמיכה המגיעה לו. התמיכה לוקחות בחשבון את המהלך המורכב עבור הענף כולו, שכן כ-65% מהביצים הנצרכות בישראל מקורן בלולים הסמוכים לבתים ביישובי הצפון. חשוב לציין כי מדובר במגדלים רבים עבורם המשק מהווה מקור פרנסה יחיד, כך שקיימת חשיבות כלכלית רבה לשמירה על ייצור הביצים באזורים אלו, לצד שמירה על הגבולות ופיתוח מקורות פרנסה בפריפריה.
לנוכח חשיבות הנושא של שמירה על ביטחון המזון הלאומי, עם כניסתו של מנכ"ל המשרד, אורן לביא, החל המשרד בבחינה של המצב הנוכחי בענף, במטרה להבטיח את קידום הענף על כלל היבטיו, לרבות: תכנון, מתן תמיכות והסדרת פתרון קצה ללולים. עבודת המטה האינטנסיבית התבצעה במקביל גם עם גורמי המקצוע במשרד להגנת הסביבה, השלטון המקומי, וכן ארגונים ונציגי המגדלים.
כזכור, בשנה שעברה (2022) אושרו תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בע"ח) (גידול תרנגולות מטילות והחזקתן בלולים לצרכים חקלאיים) התשפ"ב–2022,המסדירות את תנאי החזקת התרנגולות המטילות בלולים , במטרה להביא את הענף בישראל לעמידה בסטנדרט המבטיח בצורה הטובה ביותר את רווחת התרנגולות המטילות. על פי התקנות שאושרו, חל איסור על הקמת לולי כלובים, איסור על פרקטיקה של הנשרה כפויה, איסור על קיטום מקור בלול, מתן טיפול סדיר לתרנגולות ועוד. האיגרת החדשה אינה משפיעה על מועדי יישום תקנות רווחת תרנגולות מטילות. כך שכל לול חדש שיוקם חייב להיות לול נטול כלובים והחל משנת 2037 כל החזקת תרנגולות מטילות בלול עם כלובים תהווה עבירה.
הבהרה:
אין שינוי בהסדרת הפיצויים של מגדלי הלולים. הסדרת הפיצוי נעשית בהתאם לנוהל העבודה מול הקרן לנזקי טבע (קנ"ט). לכל דיווח על נזק, יש לפנות ישירות אל מוקד קנ"ט, בטלפון: 03-6270200, או באמצעות כתובת המייל kanat@kanat.co.il על פי נתוני קנ"ט, למעלה מ-120 אלף פטמים ומטילות מתו בימים האחרונים בעקבות גל החום, וכ-170 מגדלים פנו בבקשה לפיצוי על הנזק במשקם. כל הפניות נענו וטופלו. משרד החקלאות ממשיך ללוות את המגדלים, ויסייע ככל שיידרש. מוקד משרד החקלאות זמין 24/7 לכל שאלה, בטלפון: 6016*