דרך המלך לניהול תיק משפטי היא כזו שהצדדים נוכחים באולם בית המשפט/הדין ואולם דרך קיומו של דיון בהיוועדות חזותית ולא באולם בית הדין התרחבה במיוחד מאז התפרצות מגיפת הקורונה. כך, גם כאשר הצדדים הם תושבי ישראל או תושבי הרשות הפלסטינית וכך גם אם אחד הצדדים שוהה בעת הדיון במדינה שמעבר לים.
כללי:
פרקטיקה מקובלת עת מוגשת תביעה של עובד זר המתעתד לצאת את הארץ היא העדתו של העובד/התובע בעדות מוקדמת לעיתים אף בטרם הגשת כתב הגנה. במקרה שכזה מצורף לכתב התביעה תצהיר התובע ואסמכתה המאשרת יציאתו הקרובה.
בית משפט רשאי להתיר שמיעת עדות בדרך של היוועדות חזותית אם:
- לעד קושי בהגעה לאולם הדיון והעדות חיונית להכרעה במשפט.
- בהעדה מחוץ למדינת ישראל אם הדבר מותר על ידי המדינה ממנה נמסרה העדות.
התנאים הנדרשים על מנת שהעדות תותר:
- מכשור / אמצעים שמאפשרים לעד לראות את מהלך הדיון שמתנהל באולם המשפט.
- מצלמה המאפשרת צילום תקריב של מסמכים.
- המצאתו של מסך בבית המשפט בו רואים השופט והצדדים את מהלך הדיון[1].
כאמור, העדה בדרך של היוועדות חזותית אפשרית אבל אינה אוטומטית.
לאחרונה דחה בית הדין האזורי לעבודה בקשתו של עובד זר למסור עדותו בהיוועדות חזותית[2].
מעשה שהיה כך היה:
עובד זר שעבד בענף הבניין הגיש כנגד מעסיקתו תביעה בה טען לזכויות שונות המגיעות לו לשיטתו. לאחר הגשת התביעה נקבע דיון למועד שחל שנה מאוחר יותר.
לפני מועד הדיון עזב התובע את הארץ ובא כוחו פנה לבית הדין בבקשה לקיים את הדיון באמצעות היוועדות חזותית בהתאם לתקנות.
לטענתו של התובע הוא נאלץ לצאת את ישראל משום שפגה אשרת העבודה שלו.
הנתבעת מצידה התנגדה לבקשת התובע בטענה שדיון ההוכחות נקבע זמן רב מראש והתובע שעזב את המדינה מאוחר יותר לא טרח להגיש בקשה להקדמת הדיון.
הנתבעת הוסיפה וטענה כי לא הוגשה כל אסמכתה המעידה כי עזב את ישראל בשל סיום אשרת העבודה שבגינה עזב ושב לארצו כך גם לא הציג כל ראיה כי ניסה לשוב ארצה לדיון וכי כניסתו נאסרה.
בבית הדין נקבע כי אמנם "דרך המלך הינה חקירת בעלי הדין באולם בית הדין... עם זאת ... הפסיקה הכירה בחריגים לכלל בנסיבות המתאימות".
בית הדין הוסיף וציטט מהחלטת בית הדין הארצי[3]:
"בקביעה אם להתיר שמיעת עדות בהיוועדות חזותית "לא ניתן להתעלם מכך שמגמת הדין היא להרחיב את האפשרות לקיים דיונים בהיוועדות חזותית, במקרים המתאימים, הן בשל השינויים הטכנולוגיים שמאפשרים תקשורת טובה ותמונה ברורה של מי שאינו נוכח באולם בית המשפט הן בשל החיסכון בהוצאות, בוודאי לעדים ולבעלי דין שנמצאים בחו"ל".
נפסק
התובע הוא זה שיזם את ההליך וכמובן שיש חשיבות לשמיעת עדותו. ואולם התובע לא נקט בפעולות המתחייבות (צירוף תצהיר התומך בבקשתו בצירוף אסמכתאות בדבר פקיעת תוקף אשרת העבודה). לא ניתן הסבר מדוע התובע לא ביקש לאפשר לו מתן עדות מוקדמת טרם יציאתו את ישראל כך גם לא כלל בבקשתו התייחסות לדרישות הטכניות הנדרשות למתן עדות בהיוועדות חזותית.
משכך דחה בית הדין את בקשתו של התובע לאפשר לו להעיד מרחוק (מדינה זרה) ואף חייב אותו בהוצאות. עם זאת בית הדין לא דחה את התביעה לגופה והורה לב"כ התובע להודיע לבית הדין אם עומד הוא על המשך ניהול התביעה.
[1] תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 ס' 72
[2] סע"ש 28001-05-22 ANDREI CHERDIVARA נ' עונות חיפוי וריצוף בע"מ, ניתן 8.12.2024
[3] בר"ע 13768-10-22 ולרי רזניק נ' אפליקיור טכנולוגיות בע"מ
