מינהל מקרקעי ישראל, אמור היה לסייע לישובי קו העימות בצפון לאחר מלחמת לבנון השניה. והנה, "תרומתו" של מינהל מקרקעי ישראל לישובי קו העימות, החל משלהי שנת 2006, מתבטאת בסדרה של תביעות משפטיות (כולל הליכי גבייה, אכיפה ועיקול) - תוך שכירת עורכי דין חיצוניים במסגרת מכרזי גבייה - בגין חובות דמי חכירה שנתיים שמקורם עוד בראשית שנות ה-90.

סעיף 10.2 להחלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 1180 "בניה למגורים באגודות ישובים חקלאיים שהם מושב עובדים, כפר שיתופי, מושב שיתופי, קיבוץ, אגודה שיתופית חקלאית" קובע כי "הנהלת המינהל תקבע תוך 45 יום, מיום אישורה של החלטה זו הוראות מעבר ליישום החלטה זו. מאחר והחלטת המועצה 1180 נחתמה ע"י שר האוצר ב – 10.5.2009 היה על מינהל מקרקעי ישראל לפרסם הוראות מעבר עד 24.6.2009.

ב – 18.8.09 התקבלה החלטת הנהלת ממ"י מס' 2526 הקובעת את הוראות המעבר. ב- 1.9.09 הוצאה הוראת האגף החקלאי "הוראות מעבר להחלטת מועצה 1180".

עמדת מינהל מקרקעי ישראל (להלן – ממ"י) כפי שהובהרה בהזדמנויות שונות והמשקפת את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, הינה כי זכויות "בני רשות" בנחלות חקלאיות בישובים חקלאיים במקרקעי ישראל זהות לאלו של "חוכרים לדורות" בכל הקשור להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי ממ"י.

ל'הבדל המטושטש' בין זכות בר רשות לזכות חוכר לדורות ניתן למצוא חיזוק נוסף, אם כי מפאן אחר, בפסק דין שניתן בביהמ"ש המחוזי בת"א בעניין קיבוץ נען(ה"פ 755/06). שם קיבל ביהמ"ש את חוות דעתו של השמאי המכריע, לפיה אין הבדל משמעותי בהערכה השמאיתבין קרקע חקלאית שהוחכרה על ידי ממ"י לאגודה שיתופית, לבין קרקע חקלאית שנמסרה לאגודה בחוזה שכירות תלת-שנתי מתחדש.

(חוזר משרד רו"ח בועז מקלר ושות')