• הצגת הבעיה: משרד החקלאות שם לנגד עיניו את חיזוק המשק המשפחתי. אחת הבעיות של המשקים המשפחתיים הינה כח המיקוח הקטן. התארגנויות של משקים חקלאיים יכולות להוות פתרון, אך יש אתגרים להקמתן וקיומן לאורך זמן.
• מטרות המחקר: לבחון מגמות בהתארגנות משקים, לזהות גורמים להצלחה של התארגנויות חקלאים, וכלי מדיניות לעידוד התארגנויות חקלאים אותם יכול משרד החקלאות ליישם. לבחון מגמות במשקים משפחתיים בענף ההדרים.
• שיטות העבודה: בדיקה של 14 התארגנויות חקלאים מצליחות בענפים שונים, באמצעות ראיונות עומק עם אנשי הארגון ועם חקלאים החברים בו. באמצעות ניתוח סטטיסטי של נתוני בתי אריזה- בדיקה של היבול לדונם ואיכות הפרי במשקים בעלי גדלים שונים בענף ההדרים, במטרה לזהות יתרונות לגודל.
• תוצאות עיקריות: בדיקת התארגנויות חקלאים: גורמי ההצלחה של התארגנויות הם: השענות על ארגונים קיימים תוך הרחבת תחום הפעילות לנושאי שיווק; בעלות על נכסים משותפים; מקורות הכנסה קבועים המאפשרים העסקת עובדים בשכר; עיסוק בשיווק ולא ברכישת תשומות או אשראי; בעלות וחברות של חקלאים בלבד ללא גורמים עסקיים אחרים; ותשומת לב לנושא האמון- שקיפות, ופעולה לפי כללים מוגדרים מראש.
  יעילות הייצור בענף הפרדס: לא נמצאו יתרונות לגודל מבחינת כמות היבול לדונם. לפרדסים הגדולים גם אין יתרון מבחינת איכות הפרי. כלומר יש קיימות כלכלית לפרדסים קטנים. עם זאת, נמצא כי משקים משפחתיים, ללא קשר לגודלם, פחות יעילים ממשקים לא-משפחתיים.

המחקר בוצע על ידי לירון אמדור, טל שחור - המכללה האקדמית עמק יזרעאל, משה בן שחר - מרכז חקלאי העמק
המחקר מומן על ידי קרן המדען הראשי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

"חריגות בניה ושימושים חורגים" אלו הנושאים שנמצאים כיום על סדר היום הציבורי כאשר לפתחנו עומד יישום החלטה 1311 העוסקת במעבר מ"בר רשות" ל"חכירה לדורות" והחלטה 1464 שמטרתה היוון חלקות המגורים בנחלות. 

במהלך השנים אגודות חתמו על הסכמי משבצת מתחדשים (דו צדדי ותלת צדדי) שהקנו להן זכויות "בר רשות" בשטחי המשבצת כאשר בעלי הנחלות הינם "ברי רשות" של האגודה ביחס לזכויות בנחלות.

המטרה במסגרת יישום ההחלטות שלעיל הינה, בשלב ראשון, להפוך את בעלי הנחלות לבעלי זכויות "חכירה לדורות" במסגרת חתימה על הסכמי חכירה (אין עלות בשלב זה) ובשלב שני, כל בעל נחלה יוכל לבחור אם ליישם על הזכויות בנחלה את החלטה 1464 במסגרת "דמי כניסה" לפי שווי של 3.75% + מע"מ משווי חלקת המגורים או בתשלום "דמי רכישה" לפי שווי של 33% + מע"מ מחלקת המגורים הכוללת זכויות בנייה קיימות ופוטנציאל עתידי ובכך להתנתק סופית מכבלי רמ"י בחלקת המגורים.

בימים אלה נכנסה לתוקפה החלטת מועצת מקרקעי ישראל חדשה המעדכנת את החלטה 1426. המדובר בהחלטה המרכזית הדנה בשינוי יעודן של קרקעות חקלאיות והיא גלגול של החלטות 533, 611, 727, 1222 ועוד.

ההחלטה הינה האמצעי העיקרי והמשמעותי ביותר בדרך להפשרתן של עשרות אלפי יחידות מגורים אשר יופשרו בשנים הקרובות, בכך שהיא אמורה לפצות את החוכרים בפיצוי גדול מהפיצוי המוענק להם מכוח חוזה החכירה והועדה לפיצויים חקלאיים.

ככלל, ההחלטה מעניקה לחוכר הזכאי לכך שההחלטה תחול עליו שני סוגי פיצוי: פיצוי כספי ופיצוי שהינו פטור ממכרז לגבי מגרשים ביעוד החדש.

בישיבת מועצת מקרקעי ישראל מיום 15.6.2016 אושר תיקון להחלטת 1426 "הפסקת חכירה בקרקע חקלאית שיעודה שונה למטרת מגורים ותעסוקה" ההחלטה נחתמה על ידי שר האוצר ויו"ר מועצת מקרקעי ישראל ב 13.7.2016 ומספרה המעודכן - 1470.

להלן נוסח התיקונים שאושרו

ב- 970 היישובים הכפריים במדינת ישראל, שבהם מתגוררת אוכלוסייה בת כ-700 אלף נפש, מתקיימת כל העת עשייה בכל תחומי החיים: חברה וקהילה, חינוך ותרבות, כלכלה ופיתוח, קליטה וצמיחה.

היישוב המסורתי, אשר נשען בעבר על כוחות מקומיים שנרתמו לתפקידי ההנהגה בתורנות, מתאים את עצמו למציאות החדשה: הצורך לגדול ולהתרחב הביא להקמת שכונות חדשות לצד הוותיקות, לקליטת אוכלוסייה חדשה ולהרחבת השירותים המוניציפליים.

תהליכי השינוי העמוקים שעברו היישובים הכפריים בשני העשורים האחרונים לצד הדרישה ההולכת וגוברת מחייבים ניהול מקצועי והתמחות.

כמו בכל ארגון מורכב גם לניהול  של תושביהם לאיכות חיים גבוהה היישוב הכפרי נדרשים הבנה, ידע ומומחיות. לפיכך אנו מוצאים כיום ביישובים רבים הפרדת סמכויות וכמה בעלי תפקידים הפועלים זה לצד זה, למשל יו"ר נבחר, מנכ"ל, מנהל עסקי ומנהל קהילה; ניהול יישוב כפרי נהפך למקצוע.

אוסף המאמרים המובאים כאן מאיר צדדים שונים של מלאכה זו, ובוודאי אינו מקיף את כולם ואינו בא במקום הנחיות הגורמים המוסמכים. כשם שהיישובים צומחים ומתפתחים, כך נוספים כל העת נדבכים נוספים לתורת ניהול.

פרסום של ״מפעם״, מהדורה ראשונה
ניסן תשע"ו, אפריל 2016

אנו נמצאים רגע לפני פתיחת השערים לציבור הרחב של "אגף חוזים לדורות" ברמ"י לצורך יישום החלטות 1311 ו- 1464 במושבים והחלטות 1456 ו- 1447 בקיבוצים.

מרכז הפעילות של האגף נמצא במחוז מרכז במגדל היובל קומה 25, כאשר היישום של ההחלטות יתבצע במרחבים. בימים אלה מתקיימת הכשרה של עובדים במרחבים בכדי שניתן יהיה לפתוח את האגפים לעבודה, בתקווה עד סוף שנת 2016.

בחוברת "עיקרי תכניות העבודה של רשות מקרקעי ישראל לשנת 2016" שפורסמה באתר רמ"י הובאה הסקירה הבאה תחת הכותרת "זרקור על פעילות החתימה על חוזים לדורות":

אגף חוזים לדורות בהתיישבות (להלן: "האגף") הוקם מיד עם המעבר לרשות. הקמת האגף נקבעה בהחלטת מועצה 979, אשר מסדירה את זכויות המגורים בחלקת המגורים ביישובים חקלאיים - מושב עובדים, קיבוץ או אגודה חקלאית שיתופית ועוד. החלטה זו עודכנה מאוחר יותר בהחלטות 1411-1399.

יעדי האגף בין היתר יהיו חתימה על חוזים לדורות באמצעות מימוש וביצוע ההסדר הקבוע בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל 1399 (למושבי עובדים וכפרים שיתופיים) ו-1411 (לקיבוצים ולמושבים שיתופיים), (ההחלטות הקודמות 979, 1155, 1355, 1366).

בקיבוץ ובמושב שיתופי, בנוסף למסלולי השיוך כפי שנקבעו בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל 692, 751 ו-1411, מאפשרת החלטת מועצת מקרקעי ישראל 1447, רכישת זכויות למגורים על ידי אגודה חקלאית שיתופית שהיא קיבוץ מתחדש, קיבוץ שיתופי או מושב שיתופי והענקת זכויות חכירת משנה לחבריהם.

הריני להביא לידיעתכם כי ביום 30.3.16 הגישו מספר חברי כנסת הצעת חוק שעניינה בתיקון לחוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים) (תיקון – צמצום הפעולות המוגדרות כשימוש חורג), התשע"ו-2016 (להלן: "הצעת החוק").

עם השנים שחלפו מפנימים כל העוסקים בחקלאות כי התקשרויות חוזיות חייבות להיות תואמות את המתחייב מחוק ההתיישבות בכל דבר ועניין הנוגע לשימוש בקרקע חקלאית ומים. משרדנו עוסק באופן שוטף בהסדרת התקשרויות בתחומי החקלאות השונים, באופן שיהא תואם את המתחייב מחוק ההתיישבות, וחשוב לא פחות את צורכי הצדדים המתקשרים.
רבים ייחלו לשינוי בחוק ההתיישבות והתאמתו לימנו אנו באופן שיאפשר המשך פיתוח החקלאות, והינה סנונית ראשונה.

להלן אביא בפניכם בתמצית את עיקרי הצעת חוק ומשמעותה.

ביום 8.5.16 חתם שר האוצר על החלטה 1458 שאושרה על ידי מועצת מקרקעי ישראל וקבעה כי ניתן להשכיר את המבנים לתעסוקה לא חקלאית (פל"ח) ביחס למבנים שאושרו בהיתר, כאשר מדובר על מבנים חדשים וכן על מבנים שהוסבו למבנה לפל"ח.
הבהרנו כי השימושים המותרים להשכרה במבני הפל"ח הינם שימושים שיש להם "זיקה למשק החקלאי ולמרקם הכפרי ושאינם תחרותיים לעיר".

כעת נביא את רשימת השימושים המזוהים כשימושים חקלאיים הקשורים למשק החקלאי ונבהיר כי לא מדובר על רשימה סגורה בשלב זה