האם על האגודה שהינה ספק מים להפחית את החיוב בגין צריכה שנובעת מנזילה סמויה אצל צרכן במושב?

לאחרונה נשמעו ונכתבו דעות שונות לגבי נושא זה.

בימים אלה מתחוללת דרמה מול רשות מקרקעי ישראל בנושא ביצוע הליך של "התחשבנות מחדש" במושבים שהגישו תביעות לזכויות היסטוריות.

אחד מתנאי הסף ליישום ההחלטה בפרק משנה 8.3 סימן ז' לקובץ ההחלטות הוא, כי לא הוגשה תביעת בעלות ע"י האגודה או ע"י חבריה.

מה הקשר בין תביעות בעלות ל"התחשבנות מחדש"?

התשתית להגשת תביעות בעלות הונחה בסעיף 34 בבג"ץ "הקשת המזרחית" בשנת 2002 שקבע כי ייתכנו מקרים בהם החוכרים השתתפו בתמורה ששולמה עבור רכישת הקרקע שנרשמה ע"ש קק"ל וייתכן כי במקרים אלה לחוכרים יש זכויות משפטיות העולות על אלה הקיימות בהסכמי החכירה.

על בסיס זה, הוגשו תביעות בעלות ע"י אגודות שהשתתפו ברכישת הקרקע במטרה כי בית המשפט יצהיר על הזכויות הקנייניות שלהם בקרקע.

ממצאים ראשונים  במפקד החקלאות הארצי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מגלה תמונה עגומה על מצבם של החקלאים בישראל.

לפי המפקד ירד מספר החקלאים ב-61% לעומת מספר החקלאים בשנת 1981 ועל פי כותבי הדו"ח כנראה שהמספר אף נמוך יותר שכן בסקר הנוכחי לא הוגדר מה הסף המינימלי להגדרתו של חקלאי.

המפקד הנוכחי בוצע לאחר כ-40 שנים שבהם מדינת ישראל לא ביצעה מפקד בנושא וגם הסקר המקיף האחרון לחקלאות התבצע בשנת 1995.

לפי הסקר מספר המשקים הפעילים בישראל עמד ב-2017 על כ-17,338 משקים שרובם במשק המשפחתי (10,700 וחלקם האחר במגזר הערבי , במשקים הפרטיים ובקיבוצים.

הירידה המשמעותית במספר החקלאים לפי הסקר היא במשק המשפחתי שמתקשה לעמוד באתגרים שמציבה לו המדיניות הממשלתית בישראל.

אגודה הינה סוג של תאגיד משפטי (cooperative), דהיינו התארגנות של חבר בני אדם המבקשים יחד לפעול לקידום מטרה משותפת וכך למעשה הוקמו הקיבוצים, המושבים השיתופיים, מושבי העובדים, הכפרים השיתופיים ועוד.

באגודה שיתופית רווחת החברים קודמת לרווח החברים, אך לא שוללת את קיומו וזאת בשונה מחברה שבה השאת ההון והרווח הינו המטרה המרכזית.

בעוד בחברה יכול להיות אדם אחד הבעלים של החברה וגם יכולים להיות בעלי מניות שחלקם בחברה שונה, הרי שבאגודה שיתופית בעיקרון לכל חבר יש אותן זכויות וחובות וכך גם זכויות ההצבעה באספה הכללית שהינה אישית. (ייפוי כוח מתאפשר רק במקרים ייחודיים).

שוני חשוב ונוסף הוא הניהול של האגודה ובדרך כלל הנהלת האגודה נבחרת לתקופה של שנתיים והמכהנים בה עושים זאת על דרך של התנדבות וללא כל תמורה כספית ויכולתם לקבל החלטות מחייבת לא פעם סיוע מקצועי של מומחים בתחומים שונים ובעיקר בתחום המשפט.

סיום שנה ותחילת שנה חדשה היא הזדמנות לבחון מחדש את התנהלות האגודה על מנת לרענן תחומים שבהם האגודה צריכה לבדוק את עצמה.

מדובר בדחייה השלישית של פעימת המתווה, לינואר 2021, זאת נוכח פגיעה משמעותית בפדיון מגדלי הדגים בישראל. משרד החקלאות: "מאז הורדת המכס, הייצור המקומי של קרפיון אמנון ובורי ירד בכמעט חצי". יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "בקצב הזה בעוד שנתיים לא יהיה ייצור מקומי"

"משטר הנחלות" קיבל ביטוי בהחלטה מס' 1 של מועצת מקרקעי ישראל בשנת 1965, "נולד" לאור התנאים ששררו באותה עת שבה הוקצו נחלות למתיישבים. המטרה היתה "מגורים" ו"עיבוד" החלקות החקלאיות של הנחלה, צמיחה של החקלאות במדינת ישראל שהיתה בראשית דרכה ופיתוח ההתיישבות העובדת. במשך עשרות שנים חקלאים במושבים וקיבוצים עבדו קשה מאוד בכדי לפתח את ענף החקלאות בתקופות מאוד קשות שעברו על מדינת ישראל. למרבה הצער עם השנים חלו שינויים ביחס של הממשלות לענף החקלאות, כך שהקשיים שהערימו על החקלאים בכל תחום, הביאו לכך שרבים וטובים עזבו את ענף החקלאות וחיסלו ענפים שעברו דורות במשפחה.

"הנחלה המשפחתית" שינתה את פניה עם השנים כולל הצרכים של בעלי הנחלות. בצד זה, שנים רבות מקבלי ההחלטות ברשות מקרקעי ישראל, לא התאימו את ההחלטות למציאות המשתנה מה שהביא לכך שנוצר מצב של "אי התאמה" ברמה של "אבסורד" (מצב שלא מתיישב עם ההיגיון והשכל הישר) בין המציאות של עולם הנחלות לבין ההחלטות.

מהמקום הזה נולד הצורך להביא שינוי "במשטר  הנחלות" ולהתאים את הוראות ההחלטות למציאות של מדינת ישראל בשנת 2020 ולצרכים של בעלי הנחלות.

לאחרונה נמסרה מטעם בנק ישראל הודעה לעיתונות העוסקת ב"סחר בלתי חוקי בהיתרי עבודה לעובדים פלסטינים בישראל".

הניתוח שנערך ע"י חטיבת המחקר בבנק ישראל בשיתוף עם שלוחת אוניברסיטת ניו יורק באבו דאבי מציג נתונים מדהימים.

מתברר לפי המחקר כי כ- 20,000 היתרים לעובדים פלסטינים, שהם 30% מהפועלים הפלסטינים המועסקים בישראל בהיתר, נרכשו באופן לא חוקי תמורת תשלום חודשי ממוצע של כ-2,000 ₪ לחודש.
ההכנסות מאותו סחר בהיתרים נאמדים בכחצי מיליארד ₪ בשנה.

בפרשת השבוע "וירא" אברהם איש החסד פוגש את המלאכים שמגיעים "לביקור" לאחר שהוא עבר ברית מילה כשהוא נח בפתח האוהל. אברהם עוזב את כל עיסוקיו רץ לקראתם ומארח אותם כיד המלך. אברהם שידוע כאיש של "נתינה" איש "חסד" ללא גבול עומד מול ניסיון שנראה בלתי אפשרי "עקידת יצחק". אברהם נדרש על ידי בורא עולם לקחת את הבן היחיד שנולד לו משרה אשתו שהיתה עקרה ולעקוד אותו על המזבח ומבלי לשאול שאלות הוא קם בבוקר ויוצא לדרך... .

"חסד" ו- "דין", "נתינה" ו- "גבולות" אלו המידות שאני אדבר עליהן ברשימה זו, במסגרתה אני אבקש לבחון כיצד מידות אלו באות לידי ביטוי במערכת היחסים בין הורים וילדים כאשר במרכז עומדת הנחלה המשפחתית.

בהורים טבוע מראשית הבריאה הרצון לגרום אושר ושמחה לילדים ולתת להם את כל הטוב שבעולם. הורים משקיעים חיים שלמים בגידול וטיפוח של הילדים, במטרה ליצור סביבם עולם אוהב  מחבק ותומך - אלו הן מידות של חסד ונתינה ללא גבול. מצד שני, הורים נדרשים להיות "מובילים" ולא "מובלים" ולהעמיד לילדים "גבולות" ברורים וללמד אותם להבחין בין "טוב" ו"רע" בכדי שידעו להתמודד עם הרבה מצבים מורכבים שהחיים מזמנים.

"חסד ללא גבול" הוא מתכון מצוין לגרום לילד להפוך בבגרותו לאדם שלא מתחשב בזולת, שאינו יודע סיפוק ופועל בהתאם לתאוות ורצונות משתנים. מידות אלו יהיו שורש ממנו יגדלו ילדים שיאבקו מול ההורים ולאחר מכן מול היורשים על כל רצון שלא יתממש עבורם. לעומת זאת ילד שיגדל בבית עם "גבולות" ואיזון בין "חסד" ל"דין" ידע את מקומו, יהא בעל שיקול דעת, פתוח לקבל, מתחשב בזולת, עם כבוד להורים וסובלנות לאחיו, נח לבריות ויודע להתפשר על מנת לשמור על שלמות המשפחה.