המונח "המועד הקובע" מציין תאריך, שמקבע זכויות חברים ותיקים במסגרת הליך שיוך הדירות בקיבוץ ובמושב השיתופי. מי שהיו חברים במועד הקובע, נחשבים ל"חברים ותיקים" שנהנים מהטבות ניכרות במסגרת הליך שיוך הדירות מול רמ"י.

בקיבוצים אשר קיבלו החלטה על שיוך לפי החלטה 751 של מועצת מקרקעי ישראל יש מועד קובע שונה בין קיבוץ לקיבוץ, בהתאם לתאריך שבו קיבל כל קיבוץ את ההחלטה על שיוך דירות, ואילו בקיבוצים שקיבלו החלטה על שיוך לפי אחת מהחלטות השיוך האפשריות האחרות, המועד הקובע הוא אחיד לכולם: יום 27.3.2007.

הזכאות לשיוך מגרש או יחידת דיור (להלן: "בית") במסגרת הליך שיוך הדירות הינה למשפחת חברים, ולא לכל חבר יחיד בנפרד. זאת אומרת, שזוג חברים המתנהלים כיחידה משפחתית אחת, בין אם הם רשומים כנשואים ובין אם לאו, זכאים יחדיו לבית אחד. הבחינה האם מדובר בהתנהלות במסגרת יחידה משפחתית אחת, נעשית ביחס למועד הקובע. ז"א שני חברים, שהיוו יחידה משפחתית אחת במועד הקובע, זכאים יחדיו לשיוך של בית אחד, גם אם התגרשו לאחר המועד הקובע.

במצב דברים זה קרה, שבמסגרת גירושים אחד מהחברים העביר את זכויותיו בשיוך דירות לחבר השני, ובכך איבד את המדור שלו בקיבוץ.

מנגד, אחת מהחובות הבסיסיות של חבר קיבוץ היא קביעת מגורי קבע בקיבוץ. במקרה בו אין בתים פנויים להשכרה בקיבוץ, הליך הגירושים עלול להביא למצב שבו אין ברירה אלא להפקיע את חברותו של החבר שהעביר את זכויותיו במסגרת גירושים (דהיינו: להוציא מחברות את אותו הגרוש/ה). פתרון אפשרי לכך הוא הקצאה של בית נוסף לחבר הגרוש שהעביר את זכויותיו בבית אגב גירושים.

האם מושב שיתופי או קיבוץ מחויבים לחלוקה של מגרשים שווים בגודלם בין חברים בעת שיוך בתים?

סוגיה זו עלתה, בין היתר בתביעה שנדונה לאחרונה בפני עו"ד דנה ביאלר, ממשרד רשם האגודות השיתופיות (אשר בימים אלו פרשה לשמש כרשמת בית משפט) של זוג חברי אגודת מושב שיתופי כנגד אגודת המושב. נציין כי ככלל, מבחינת הליכי שיוך הבתים, מושב שיתופי מתנהל באופן דומה לקיבוץ. התובעים דרשו, בין היתר, הקצאה שווה או, לחילופין, פיצוי בשיעור ההפרש שבין שווי מגרש מוגדל לזה שהוקצה להם בפועל.

בקיבוץ ובמושב שיתופי, שיוך דירות נעשה גם ביחס לבתים בנויים המצויים על גבי מגרשים קיימים. לעיתים קרובות, מדובר בבניה ותיקה שלא לקחה אפשרות שבעתיד הבתים והקרקע שעליהם ישויכו לחברי האגודה. לכן, יש שוני, ולעיתים שוני גדול, בין המגרשים המשויכים ובין הבתים הבנויים עליהם.

קיבוצים ומושבים שיתופיים שונים בחרו לשמור על השוויון בין החברים, למרות השוני בנכסים המשויכים, בדרך של מנגנון איזון בין החברים. האגודה קבעה "תקן" לבית ו/או למגרש. חברים שהשווי השמאי של הנכס ששויך להם גבוה מערך התקן משלמים את ההפרש לקופה משותפת, וחברים שהשווי השמאי של הנכס ששויך להם נמוך מערך התקן יקבלו את ההפרש מהקופה המשותפת.

לפני כעשור, בשנת 2011, נכנס לתוקפו תיקון מספר 8 לפקודת האגודות השיתופיות, הידוע גם בכינויו "חוק ועדות קבלה".

תיקון זה קבע, כי הקצאת קרקע ביישוב קהילתי בנגב או בגליל תעשה רק לאחר אישור ועדת קבלה. "יישוב קהילתי" הוגדר כישוב קהילתי המאוגד באגודה שיתופית המסווגת כישוב קהילתי כפרי או כאגודה שיתופית להתיישבות קהילתית, וכן להרחבה של קיבוץ, מושב שיתופי, מושב עובדים או כפר שיתופי, המאוגדת גם היא כאגודה שיתופית המסווגת כישוב קהילתי כפרי או כאגודה שיתופית להתיישבות קהילתית, ובעל מאפיינים מסוימים מבחינת מספר בתי האב בו.

הסגר השלישי המתרגש עלינו בימים אלה, כמו גם ההנחיות השונות שפורסמו מעת לעת על ידי משרד רשם האגודות מאז פרצה הקורונה לחיינו, הביאו מגוון של שאלות בנוגע לכינוס אסיפות.

חשוב להבהיר, שכיום גם משרד רשם האגודות סבור שיש אפשרות לקיים אסיפות והצבעות, כולל הצבעות חשאיות, באמצעים טכנולוגיים. גם מבחינת משרד הרשם, אין עוד דרישה לתיקון תקנון כתנאי לקיום הצבעות חשאיות באמצעים טכנולוגיים, אלא אם כתוב במפורש בתקנון האגודה שהדבר איננו אפשרי.

לכן, כל אגודה שלא כתוב בתקנונה שאסור לקיים אסיפה, הצבעה גלויה או הצבעה חשאית באמצעים טכנולוגיים, רשאית לעשות זאת. אגודות שבתקנון שלהן יש אמירה מפורשת שהדבר אסור, צריכות לתקן את תקנוניהן בהתאם.

בעקבות שאלות שנשאלנו לאחרונה, אנחנו רוצים להבהיר, שעל מנת שביטוח ושיפוי של נושאי משרה באגודה שיתופית יהיה תקף, תקנון האגודה חייב לאפשר זאת.

אגודות שיתופיות רבות נוהגות כיום לבטח את נושאי המשרה שבה (חברי ועד ההנהלה, ועדת ביקורת, מנהלים בכירים), וכן לתת להם כתבי שיפוי, למקרה בו יחויבו או יאלצו להוציא כספים עקב פעולה שעשו בתוקף היותם נושאי משרה באגודה. חשוב לציין, שלא ניתן לבטח או לשפות נושאי משרה אם הפעולה שעשו היתה בניגוד לחובת האמונים שלהם כלפי האגודה. המטרה היא לאפשר לנושאי משרה אלה לפעול לטובת האגודה, מבלי לחשוש שהם יצטרכו לשאת בהוצאות עקב כך, והכל בלבד שהם פועלים לטובת האגודה באופן סביר.

פקודת האגודות השיתופיות חוקקה בשנת 1933, ומאז נעשו בה תיקונים מעטים. גם רוב התקנות שהותקנו מכוח הפקודה הן בנות 40 שנים ביותר. לכן, הפקודה והתקנות מכוחה אינן מעודכנות לדיני התאגידים המקובלים כיום בישראל, ואין בהן התייחסות כלשהי לעניין ביטוח ושיפוי נושאי משרה.

פסק דין יוצא דופן ניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בנצרת, לפיו, בנסיבות מיוחדות, לא ניתן לנתק את הזכויות הקנייניות מן החברות באגודה.

שתי משפחות המתגוררות במושב אמירים, שתיהן חברות אגודת המושב, אמירים מושב עובדים של צמחונים וטבעונים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, ביקשו שבית המשפט יצהיר שהן אינן חברות באגודה אבל כן ממשיכות להיות בעלות זכויות קנייניות בנחלה שאחת המשפחות היא בעלת הזכויות בו, ובמגרש, שהמשפחה השניה היא בעלת הזכויות בו.

כידוע, נפסק בעבר, הן לגבי אגודות להתיישבות קהילתית והן לגבי מושבי עובדים, כי לא ניתן לכפות על אדם לוותר על זכויותיו בנחלה או במגרש, במקרה בו הוא מבקש להפסיק את חברותו באגודה. לגבי מושבי עובדים, הדבר אף עוגן בהחלטות של מועצת מקרקעי ישראל (החלטה 970 להחלטות מועצת מקרקעי ישראל). בתי המשפט הכירו בחופש ההתאגדות, ככולל גם את החופש שלא להתאגד, ואפשרו הפסקת חברות ללא ויתור על זכויות קנייניות, זאת תוך שמירה על זכותה של האגודה לגבות כספים עבור שירותים שהיא מעניקה.

בפסק הדין שניתן על ידי כב' השופטת רננה גלפז מוקדי, בבית המשפט המחוזי בנצרת, חורגת השופטת מהכלל המתואר לעיל, ודוחה את הבקשה להצהיר כי המשפחות אינן חברות האגודה אולם כן בעלות זכויות קנייניות.

הפ (נצ') 2056-02-19 מרדכי כהן נ' אמירים- מושב עובדים של צמחונים וטבעונים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, פס״ד מיום 05/10/20

בימים האחרונים פרסמה הנהלת רשות מקרקעי ישראל הודעה על הוראות מעבר בנוגע לישובים אשר שונה איזור העדיפות הלאומית שלהם.

מקור השינויים בהחלטת ממשלה 4302 בעניין קביעת אזורי עדיפות לאומית ובתיקון פרק 4.2 לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל שנעשה בעקבותיה (8.9.20). 

התוצאה של ההחלטות הינה שישובים הועברו מאזור עדיפות מסוים לאזור עדיפות אחר , כך למשל, ישנם ישובים אשר עד לכניסתה של ההחלטה לתוקף היו באזור עדיפות א' ועתה יהיו באזור עדיפות ב'. כמו כן ישנם ישובים שיוצאים לחלוטין ממעגל ההנחות. המשמעות היא, במקרים מסוימים, עליה דרמטית בשיעור התשלום לרמ"י!!

בישיבת מועצת מקרקעי ישראל שהתקיימה אתמול (2.11.20) הוצג דו"ח הועדה שמונתה לבחון את החלטת מועצת מקרקעי ישראל בדבר הסדר עיגון הזכויות למגורים בחלקת המגורים – רכישת הזכויות למגורים על ידי האגודה, הידועה יותר כ"חלופת האגודה".

מי שיעיין בדו"ח ילמד שהמלצותיו מעקרות כמעט לחלוטין את היתרונות של חלופת האגודה, משוות את התשלום באופן כמעט מלא לתשלום הנדרש במסגרת החלופה הקניינית של שיוך דירות (33% מערך הקרקע בתוך חלקת המגורים ו-91% מערך הקרקע מחוץ לחלקת המגורים, והנחות איזור יחולו), ומאפשרת רכישה של המגרשים המאוכלסים ועוד 5-10 אחוזים בלבד מכלל בתי האב הזכאים במועד הגשת ההחלטה (בתלות באזורי עדיפות לאומית ובנסיבות מיוחדות).

שנים רבות בנו הילדים את בתיהם בצמוד לבית ההורים בנחלה במושב והתגוררו יחדיו. כל עוד ההורים היו בחיים הם יכלו לחיות בנחלה מבלי שהדבר יהווה הפרה של מדיניות רשות מקרקעי ישראל (רמ"י).  עם פטירת אחרון ההורים התגוררות האחים/אחיות יחדיו בנחלה הפכה להפרה! מצב אבסורדי לכל הדעות!  

בשעה טובה מדיניות זו השתנתה עם החלטת הנהלת רמ"י אשר מספר 4814 וכותרתה  "התגוררות שני אחים בנחלה" (להלן: "החלטת ההנהלה").

ביום 29.7.2020 פרסמה רמ"י, בהתאם, עדכון לנוהל עבודה :  38.04B - "קביעת הזכויות למגורים בחלקת המגורים במושבי עובדים, כפר שיתופי או אגודה חקלאית שיתופית" המתייחס ליישומו של פרק משנה 8.3 סימן ז' לקובץ החלטות המועצה: "עיגון זכויות למגורים בחלקת המגורים בנחלה", הנשען על ההסדר ההיסטורי של החלטה 979 (להלן: "ההסדר").

להלן תמצית החלטת ההנהלה

לאור הסגר הצפוי להתחיל ביום 18.9.2020 בשעה 14:00, הוציאה סגנית רשם האגודות השיתופיות הנחיות בנוגע לכינוס אסיפות וכהונת ועדי הנהלה שתקופת כהונתם עומדת לפקוע.