תושב היישוב כרמי יוסף תובע את שכנו בגין לשון הרע מכיוון ופרסם פוסט המגנה אותו בפורום הקהילתי של היישוב.

ת.א (שלום)(רשל״צ)  52180-12-14 נועם נ' דוד, פס״ד מיום 29/11/16

האם ניתן לערער על החלטות רשם האגודות השיתופיות בפני בית המשפט העליון? בפסק דין שניתן אך לאחרונה (16/11/2016) ע"י נשיאת בית המשפט העליון, כב' השופטת מרים נאור, עסק בית המשפט בשאלה.

בג"ץ 5945/14 יונתן זאנדני נ' רשם האגודות השיתופיות, פס״ד מיום 16/11/16

נחשון רשף ממושב רשפון, אשר הואשם אשתקד בכתב אישום, לפיו הוא משכיר מבנה איסכורית בשטח של כ- 1,280 מ"ר למספר שוכרים, זוכה בשבוע האחרון מכל אשמה לאחר שבית המשפט השלום בנתניה (השופט עוז ניר-נאוי) קיבל את טענות סנגוריו של רשף, עוה"ד ד"ר ניסן שריפי ואלעד בוסקילה, ולפיהן המשק במושב רשפון שייך לאביו של הנאשם, ואין לראות בנאשם כ"מי שהוחזק כבעלים של המקרקעין בשעת ביצוע העבירה". קביעה זו של בית המשפט ניתנה למרות שעורכי הדין של הנאשם הודיעו לבית המשפט, כי אין בכוונת לקוחם להעיד,  וכלל לא נוהלה פרשת הגנה.

המדינה טענה, באמצעות עו"ד אופיר סטרשנוב, בין השאר, כי "הנאשם, נחשון רשף, הוא מי שאסף את השיקים בגין השכירות... כי השוכרים ראו בנאשם כמשכיר ... והם (הנאשם ואביו) פועלים על מנת להשיג היתר ואף פנו לעו"ד".

השופט נאוי קבע, כי כדי להרשיע את הנאשם כבעלים של המשק (או מי שמוחזק כבעלים של המשק), יש לבחון הענין במבחני השליטה הממשית במקרקעין.

ת״פ (שלום)(נתניה) 15306-09-15 מדינת ישראל נ׳ רשף ואח׳, פס״ד מיום 01/02/17

עסקינן בשתי תביעות שאוחדו שעניינם בשני תושבי השטחים אשר טענו כי הועסקו ע"י מושב משואה וכי מגיעים להם כספים בשל זכויות אשר לא שולמו להם כדין.

סע"ש (עבודה)(ירושלים) 44036-10-14 ראפת סעיד נ' מושב משואה, פס״ד מיום 16/12/16

מושבים רבים מעסיקים עובדים וחלק ניכר מהמושבניקים, במסגרת עסקם העצמאי, מעסיקים עובדים. האם חשבתם על השאלה- האם צריכה להיות התייחסות שונה עת מפטרים עובד מבוגר? מורכבות הנושא נובעת בעיקרה מהחשיפה כי תעלה הטענה כי הסיבה לפיטורים הינה אפלייה מחמת גיל. מפאת חשיבות הדברים אסקור בפניכם פסק דין חשוב שניתן ממש לאחרונה בנושא*.

באותו עניין החליטה הנתבעת לפטר את התובעת שעבדה אצלה כ- 18 שנה במעבדה הכימית. אין חולק כי התובעת היתה עובדת טובה ויעילה שזכתה לשבחים. במועד פיטוריה היתה התובעת בת 63.5 לערך. הנתבעת במקרה זה היא מטה של חמש חברות-בת של הקיבוץ (להלן: "הקבוצה"). תפקיד התובעת היה עד לשנת 2012 "עובדת מעבדה", ולאחר מכן הוגדר תפקידה כ"אחראית תיקוף שיטות". בתקופה שקדמה לפיטורי התובעת החליט דירקטוריון החברה ליזום תהליך של גיבוש אסטרטגיה עסקית חדשה לקבוצה. לצורך ביצוע השינויים הנדרשים, התקיים הליך אבחון והערכה באמצעות חברות ייעוץ חיצוניות. לפיכך גובשו המלצות, ביניהן ההחלטה שאין צורך בעובד שישמש "אחראי תיקוף שיטות". בעקבות ההמלצה הוחלט לזמן לשימוע את התובעת.

*סע"ש (ת"א) 49821-01-16 בת שבע שמחי נ' מוצרי מעברות בע"מ (פורסם בנבו, 04.12.2016).

מושבים רבים מעסיקים בעלות ובעלי תפקידים ומטבע הדברים, הנושא המגדרי מונח, לא אחת, על סדר יומם. דומה כי אין זה סוד שעדיין קיימים פערים בשכר בין נשים במדינה אל מול שכר הגברים. מצאתי לנכון לסקור בפניכם פסיקה חדשה וחשובה שיצאה מתחת ידו של בית הדין הארצי לעבודה ממש לאחרונה (28.12.2016)* בנושא. פרסום תוצאות פסק הדין הינו אמצעי נוסף להעלאת המודעות המגדרית המוכיחה כי מה שהיה לא יכול להיות שוב.

זכותו של "בן ממשיך" בנחלה הינה זכות ייחודית. מחד, מדובר בזכות שהיא מעין ירושה, שכן מדובר בהתחייבות בלתי חוזרת של ההורים, בעלי הנחלה, להעברת המשק על שם הבן הממשיך לאחר פטירתם. מאידך, מדובר בעסקת מתנה עתידית אשר על מנת לבצע אותה יש צורך בהסכמת גורמים נוספים, כגון רשות מקרקעי ישראל, האגודה השיתופית (המושב) והסוכנות היהודית.

במקרה שנדון לאחרונה בבית משפט השלום בקריות (כב' השופט ד"ר שלמה מיכאל ארדמן), עסק בית המשפט בשאלה האם נושה אשר מעוניין להיפרע מבעל חוב שלזכותו קיים מינוי בן ממשיך בנחלת הוריו, יכול להטיל עיקול על זכות הבן בנחלה ובדרך זו למנוע את העברת הזכויות בנחלה לאדם אחר ואולי אף לקבל תמורה ממכירת הנחלה לכשתימכר. על כך במאמר הבא.

מושבים, כמו גם חברי מושב, השכילו להבין כי הוראות חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), התשכ"ז-1967, אינם בבחינת אות מתה וכי עברו חלפו הזמנים בהם ניתן היה להתעלם מהמתחייב על פי החוק. בקצרה, החוק קובע, בין היתר, מהי "קרקע חקלאית". סעיף 1 לחוק קובע כי "קרקע חקלאית" הינה "קרקע שנועדה לשמש לייצור תוצרת חקלאית, לגידול פרחים, למשתלה, לגידול בעלי חיים או להחזקתם או למרעה להם, או להחזקת ציוד חקלאי או מלאי חקלאי". בתוספת הראשונה לחוק נקבעו מספר שימושים בקרקע אשר ייחשבו כ"שימוש חורג". בסעיף 2 לחוק ההתיישבות נאסר שימוש חורג בקרקע ללא היתר מאת שר החקלאות או מי שהשר הסמיכו לכך.

רשות מקרקעי ישראל הכירה ברבות השנים החריגים המתירים שימושים לא חקלאיים בנחלה, בכפוף לתנאים ומגבלות שנקבעו.

המדובר בערעור כנגד החלטת ביהמ"ש השלום לעכב את הליכי התביעה בשל תניית בוררות הקבועה בהסכמים בין הצדדים.

רע"א (ת״א) 10429-01-16 אביקסיס ואח' נ' תרום מושב עובדים של הפועל המזרחי, פס״ד מיום 06/10/16