מידע בנושא קנט

מנתוני קנט עולה כי נזקים משמעותיים נגרמו גם לבתי הצמיחה – בשש העונות האחרונות שילמה קנט למבוטחים למעלה מ-18 מיליון ש"ח

נראה כי אין עוד צורך להוכיח את תופעת ההתחממות הגלובאלית, אולם נתוני קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, המתפרסמים היום מדגישים שוב את הנזקים הגדולים הנגרמים לחקלאים כתוצאה מכך. מסיכום נתוני קנט עולה כי קנט תפצה את החקלאים בכ-130 מיליון ש"ח בעקבות נזקי מזג האוויר בחורף האחרון (דצמבר 2020-אפריל 2021) – זינוק של כ-30% לעומת החורף הקודם, בו פיצתה קנט את המגדלים בכ-102 מיליון ש"ח. זאת, למרות שלכאורה לא מדובר היה בחורף "חורפי" במיוחד. מנתוני קנט עולה כי נזקים משמעותיים במיוחד נגרמו דווקא בשל מספר אירועי קיצון ובשל כך שהחורף היה חם יחסית ובשל היעדר מנות קור הקריטיות להתפתחות הפירות. כתוצאה מכך לחקלאים צפויה ירידה משמעותית בהיקף התוצרת, ירידה שאת היקפה ניתן יהיה לאמוד רק בהמשך השנה, אולם כבר כעת צופים בחברה כי ענף הפירות יספוג נזקים של עשרות מיליוני שקלים.

בימים אלה אנו מתחילים לראות את האור בכל הקשור לחזרה לשגרה ולחיים בצד הקורונה. אולם, עבור החקלאים הקורונה הייתה נדבך נוסף בהתמודדות עם איתני הטבע.  בהמשך למגמה בשנים האחרונות,  בשנה החולפת היינו עדים לנזקים הכבדים, ולהתגברות תופעות הקיצון, שגרמה תופעת ההתחממות הגלובאלית לחקלאות הישראלית בכלל ולמגדלי ההדרים בפרט. בחורף הקודם ובזה הנוכחי, היינו עדים לאירועים יוצאי דופן של רוחות עזות שפגעו בחנטה או בפירות על העץ ולנשר של פרי וכן לנזקים משמעותיים כתוצאה ממכות ברד. גם בהמשך השנה היינו עדים לתופעות קיצון כגון גלי חום כאשר ברחבי הארץ נמדדו טמפרטורות גבוהות, כמותן לא נמדדו עשרות שנים. מעבר לפגיעה בחלק מהפירות ולצריבה מהשמש, בחלק מהמקרים הפירות  פשוט "התבשלו" על העץ ונפסלו לשיווק, כמובן.

בשנים האחרונות הדרישה העולמית לאבוקדו הולכת ועולה ובעקבותיה הייצוא של הסופר פוד הישראלי, כאשר ישראל נחשבת ליצואנית הגדולה של אבוקדו במזרח התיכון. רק בספטמבר האחרון נחתם הסכם בין משרד החקלאות ובין ממשלת יפן המאפשר למגדלים הישראלים לייצא אבוקדו מזן אס ליפן. בעקבות הגידול המתמשך בביקושים, המקומיים והעולמיים, מדי שנה גדלים בצורה משמעותית גם שטחי הגידול של האבוקדו בישראל.  יחד עם הגידול בביקושים עולים גם הסיכונים הכלכליים שלוקחים על עצמם המגדלים.

השלג שכיסה לפני 10 ימים (18-19 לפברואר) את ירושלים ואת רמת הגולן היה חוויה מרהיבה ומבורכת, אבל הסערה שהתרחשה בימים רביעי וחמישי שכללה משבי רוח חזקים, מטחי ברד וגשמים עזים הביאה עימה גם נזקים גדולים לחקלאות. מנתוני קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, עולה כי היקף נזקי מזג האוויר ביומיים של מזג אוויר חריג נאמדת בלמעלה מ-25 מיליון ש"ח. זאת בעקבות דיווחים על למעלה מ-500 מקרי נזק שהתקבלו מחקלאים בכל הארץ.

כשמדברים על נזקי מזג האוויר והתחממות הגלובאלית בהקשר של הגידולים החקלאיים נהוג להתייחס לגידולי הפירות והירקות ולנזקים כמו הצפות, ברד וסערות. אולם, גם למגדלי העופות, על השלוחות השונות, נגרמים מדי שנה נזקים  גדולים, נזקים שללא הביטוח היו גורמים להפסדים שספק אם ניתן היה להתאושש מהם.

מנתוני קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות עולה כי בשנה החולפת שילמה החברה למעלה מ-22 מיליון ש"ח למגדלי העופות, הפיצוי כולל גם נזקי מחלות כגון סלמונלה וניוקאסל. מהנתונים עולה כי עיקר הנזק נגרם למגדלים בשלוחת ההטלה (למעלה מ-16 מיליון ש"ח) ובשלוחת הפטם (כ-4 מיליון ש"ח). 

במסגרת חידוש הביטוח לשנת 2021, המועצה לענף הלול רכשה ביטוח בסיסי בקנט עבור המגדלים הכולל את שלוחות הפטם וההטלה כאשר השנה עודכנו טבלאות התעריף היומי בשלוחת ההטלה.

ט"ו בשבט הוא קודם כל חג הנטיעות והפירות, אבל מתברר שלעתים הגעה למטע היא לא בהכרח חגיגה. אחת ההתנסויות הקשות לכל מגדל, ולמגדלי הפירות בפרט, היא להגיע למטע ולראות את הפירות שנשרו על הקרקע כתוצאה מסערה או לראות את סימני הפגיעה בפרי שנשאר על העצים. לצערנו, בשנים האחרונות מראות אלו הפכו לנפוצים יותר, ככל שמזג האוויר העולמי הפך לבלתי צפוי ולקיצוני יותר. מבדיקה לקראת ט"ו בשבט שערכה קנט, הקרן ביטוח נזקי טבע בחקלאות עולה כי נמשכת מגמת הפגיעה בגידולי הפירות כתוצאה מההתחממות הגלובאלית. מהנתונים עולה כי בשלוש השנים האחרונות שילמה הקרן למגדלי הפירות קרוב        ל-200 מיליון ש"ח. בשנה החולפת בלבד שילמה קנט למגדלי הפירות כ-76 מיליון ש"ח.

שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט: ההשלכות של שינויי האקלים באות לידי ביטוי, שוב, בתכיפות של אירועי קיצון ובחוסר היכולת של החקלאי להתמודד עם תופעות אלה

שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט: הקושי המרכזי של החקלאים הוא להתמודד עם תכיפות אירועי הקיצון הנובעים מההתחממות הגלובלית

ככל הידוע, הבננה הובאה לראשונה לארץ ישראל במהלך המאה ה-10. אמנם ענף גידולי הבננות עבר שינויים רבים במהלך 1,000 השנים האחרונות וכיום מגדלים בישראל כ-30,000 דונמים המניבים כ-180,000 טונות של בננות מזנים שונים, אבל דבר אחד לא השתנה: התלות של מגדלי הבננות במזג האוויר.

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.