בלוגים

פעם להיות חקלאי במדינת ישראל זה היה גאווה גדולה והיום על כל דבר אנחנו צריכים להילחם ונותנים לנו הרגשה שאנחנו מיותרים. לא מבינים את חשיבות החקלאות במגינת ישראל. י

שנה אימרה לפיה: "איפה שעוברת המחרשה שם יעבור הגבול" ואנחנו אכן מרגישים שגם מדרום וגם ממזרח כל הזמן מנסים לעלות ולהשתלט לנו על השטחים ואנחנו במלחמה מול עצמנו, כלומר מול הממשלה שלא מבינה את חשיבות הייצור כחול לבן ומייבאת מחול סחורה ירודה שפוגעת בחקלאות המקומית וגומרת עליה, ולמרות הכל אנחנו לא מוותרים.״

"בניסן נגאלנו ובניסן עתידין ליגאל". עם ישראל יושב בבית בימים אלה ומתכונן לחג הפסח כאשר ברקע משבר הקורונה שינה לכולנו את המציאות. בפתח יש לנו הזדמנות, קוראים לה "חודש ניסן" שמאפשר לנו לחדש את המערכת ולבצע שינוי משמעותי בחיים. אלו רגעים שבהם נוכל להצמיח מקומות חדשים, אם נבין שהמשפחה היא השורש לכל השמחה בחיים שלנו, זהו המקום הכי בטוח לחזור אליו ברגעים שאנחנו צריכים חיבוק וחיוך אמיתי, להרגיש מישהו שבאמת אכפת לו מאיתנו, זו המשפחה.

לפני מספר ימים התקבל פסק דין בתיק שניהלנו במשך ארבע שנים. ייצגנו אבא בתביעת פינוי מול הבן, סיפור קשה וכואב, שאני עומד לגולל בפניכם בכדי שיעזור לי להדגיש את המקום שאני מבקש לכוון אליו - המשפחה היא מעל הכל!

הפסוק הכי חזק שיכול לתאר את המקרה עליו אנחנו מדברים נאמר בישעיהו פרק א' פסוק ב': "שמעו שמים והאזיני ארץ כי ה' דיבר בנים גידלתי ורוממתי והם פשעו בי".

דאגו למזון שלנו – קריאת חרום בעידן ה"קורונה", שינויי האקלים  ומשברים כלכליים.

התפרצות נגיף הקורונה ברחבי העולם והמאמצים לבלום את התפשטות המגפה באמצעות סגירת גבולות, מעלים על סדר היום הלאומי את סוגיית ביטחון המזון בישראל. שנים של פגיעה מתמשכת בחקלאות ובחקלאים וחוסר התייחסות לתוצרת האדמה כאל משאב לאומי אסטרטגי שיש לשמר, נתנו אותותיהם בענף שסובל ממצוקה קשה מזה עשורים. אישור המדינה לייבא מזון זול מארצות זרות, יצר פגיעה חסרת תקדים בחקלאים הישראלים שרבים מהם נאלצו לראות את מפעל חייהם יורד לטמיון ואת משקיהם החקלאים נסגרים.  

מה אפשר להגיד על משפחה שעוד לא נאמר? הכל מתחיל ונגמר במשפחה. הכוחות שמפעילים אותנו כל חיינו, הקולות ששמענו בילדות והוטמעו עמוק בנפשנו, כל משפחה והמנגינה הפנימית שלה, הטקסים והאווירה שרק הם מכירים מקרוב. אז אחרי שהשתפכנו קצת, אספנו כמה סיפורים יפים על משפחות מצירי הזמן של "סיפור מקומי":

מה אפשר להגיד על משפחה שעוד לא נאמר? הכל מתחיל ונגמר במשפחה. הכוחות שמפעילים אותנו כל חיינו, הקולות ששמענו בילדות והוטמעו עמוק בנפשנו, כל משפחה והמנגינה הפנימית שלה, הטקסים והאווירה שרק הם מכירים מקרוב. אז אחרי שהשתפכנו קצת, אספנו כמה סיפורים יפים על משפחות מצירי הזמן של "סיפור מקומי":

הגרעין הראשון שעלה לקיבוץ עין זיוון הורכב מבני קיבוצים מכל רחבי הארץ ומתנדבים מחו"ל שהתיישבו במקום ב- 23 בינואר 1968, במבנים של הכפר הצ'רקסי שננטש לאחר מלחמת ששת הימים. שלוש שנים לאחר מכן הוכרז הקיבוץ על ידי התנועה הקיבוצית כיישוב קבע- השבוע הוא מציין 52 שנים להיווסדו.

בימים אלו מציין עין יהב, המושב הראשון בערבה 60 שנים להיווסדו. השבוע בדיוק לפני 60 שנה נערך טקס העלייה לקרקע במעמד ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון. אמנון נבון, אחרון חלוצי הנח"ל שהקים את מושב עין יהב, גר בערבה התיכונה ונכח במעמד המרגש מספר, כי הסיפור מאחורי הקלעים של הקמת המושב לא היה פשוט וכלל התנגדותם של צה"ל והסוכנות היהודית, שהעלו את חמתו של דוד בן גוריון ובסופו של דבר הסתיימה הסאגה בטקס העלייה לקרקע בנוכחותם של כל בכירי המדינה.

90 שנה לכפר הנוער עיינות, 90 מחזורים ואלפי בוגרים שהתחנכו במקום.

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.