מדיניות המזון בעידן קורונה / אריה חייקין, עו״ד

דאגו למזון שלנו – קריאת חרום בעידן ה"קורונה", שינויי האקלים  ומשברים כלכליים.

בספרה "דוקטורינת ההלם", מתארת העיתונאית והסופרת נעמי קליין תיאוריה  -  כיצד שיטת הקפיטליזם האמריקאית השתלטה על העולם בכך שניצלה את מצבן של ארצות שהוכו בהלם בעקבות אסון.

מלחמות או אסונות טבע הובילו את כלל הציבור להלם קולקטיבי, תאגידים אמריקאים חזקים התארגנו במהירות הבזק (בעזרת הממשל) וניצלו את ההלם הציבורי – מדיני על מנת לבצע שליטה כלכלית. 

אחת הדוגמאות  המפורסמות היא השתלטות של חברות הדלק האמריקאיות שהצליחו להעביר חוק שמאגרי הנפט העצומים של עירק יעברו לשליטתן, מצב כזה יכל להיעשות רק בתוך סיטואציית ההלם והכאוס של מלחמת האזרחים בעירק.

בשונה מהלם נקודתי של מלחמה או צונאמי המתקיימים אי שם על הגלובוס, אנחנו נמצאים בנקודת זמן של תחילת התוהו ובואו של הלם וכאוס גלובלי ובפתחו של משבר כלכלי ופוליטי ברמה בינלאומית שהאנושות עוד לא הכירה. החוסן של כל מדינה הולך וקטן ועלינו להיות דרוכים ולהתכונן לגרוע מכל. אחת המדינות שנראה כי הכינה את הקרקע למשבר עתידי ודאגה לעתודות שלה היא סין, עלינו ללמוד מסין לא רק איך להתמודד עם משבר הקורונה, אלא גם ללמוד את החשיבות שנותנת סין לחקלאות ולביטחון המזון.  

במשך שנים רכשה ממשלת סין אדמות חקלאיות וחברות מזון ברחבי העולם וכיום היא ערוכה למשבר שיכלול בין היתר מחסור במזון עבור אוכלוסיית המדינה.  סין אף "דרסה" את רגלה גם בישראל, ראו למשל את  תאגיד המזון "תנובה" שכיום רובו נמצא בבעלות סינית.

בעברה תנובה הייתה אגודה שיתופית, חקלאית וציונית. "תנובה" הייתה המקור העיקרי לאספקת תוצרת מזון ליישוב היהודי בזמן משבר ובעיטות חרום.

חקלאות בימי קורונה ומשבר אקלים:

החקלאות הישראלית, הייתה קריטית להתפתחות המדינה, לשגשוגה הכלכלי והמדיני ועד היום ישראל מוערכת ומובילה בתחום החקלאות בעולם ומספקת את הידע בתחום החדשנות החקלאית ליבשות כמו הודו ואפריקה ועוזרת ליחסי החוץ של ישראל. אולם לצערנו הרב, בתוך הבית שלנו התפיסה הרווחת היא שהחקלאות הישראלית אמנם הייתה קריטית בראשית ההתיישבות, אך היום בעידן הגלובלי בראיה כלכלית נטו, אין בה דיי צורך "ואם החקלאות צריכה למות.. שתמות".

בעקבות משבר הקורונה, נראה כי העולם הגלובלי הפתוח והמשותף שהכרנו מצטמצם ונסגר, כל מדינה מבודדת את עצמה ודואגת לצרכיה, בין המדינות נוצרה תחרות מי מהן תצליח לרכוש (לדוגמה) יותר מכונות הנשמה, האם זה יקרה גם עם המזון?  

משבר הקורונה יחד עם משבר האקלים – שינויים מדיניים כלכליים עם שינוי בכמות הגשמים ועוצמתם בחלקים שונים של העולם, מדבור, ומזג אויר קיצוני הביאו לירידה משמעותית בתפוקת ייצור מזון באותן המדינות המייצאות – האם במקרה של משבר ומחסור, מדינות אלו יפתחו את העודפים לשווק או ישמרו את תוצריהם במחסני חירום משלהן? מה יעשו מדינות שתלויות בייצור מזון של מדינות אחרות בתקופה של שינויים אקלימיים קשים ותקופה חדשה של הלא נודע ? אין לנו עדין יכולת לצפות איזה עולם כלכלי ופוליטי יתקיים אחרי משבר הקורונה..

מדינת ישראל צריכה לחשוב על היום שאחרי, חייבת להיות נקודת מפנה בהתנהלות שלנו, אחד השינויים הראשונים חייב וצריך להיות קודם כל דאגה לביטחון התזונתי של תושבי המדינה. איך עושים את זה? מצילים את החקלאות הישראלית הגוססת, ועכשיו!

אריה חייקין, עו״ד

עו״ד אריה חייקין, בן מושב, עו"ד שותף במשרד מאור- חייקין המתמחה במרחב הכפרי.

אתר: https://www.haikinlaw.com/

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237