מידע בנושא התיישבות

מושב שלישי של ועידת האיחוד החקלאי ה- 15 בסימן הכפר כמרחב רב תפקודי.

הדוברים:
ד״ר מוטי דלג׳ו, יו״ר תנועת האיחוד החקלאי וראש מועצה אזורית דרום השרון - Moti Delgo - מוטי דלג'ו
חה״כ עומר בר לב, המחנה הציוני עמר בר-לב - Omer Barlev
ראה/י פחות

מיכאל מירו משוחח עם גאל גרינוולד יו"ר החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית על המרחב הכפרי בישראל

(צילום: אלעד מאיר)

כולנו רוצים להיות חלק מקהילה חזקה, קהילה פעילה שמצליחה לייצר רגעי כיף כמו גם יודעת לסייע ולתמוך ברגעים קשים. חלק מאיכות החיים במושב נובע מאיכות הקהילה שנוצרה בו. וקהילה זה כמו זוגיות – צריך כל הזמן לטפח, להשקות ולגדל, להשקיע משאבים – זמן וכסף, ורצוי יותר מאשר בשנה שעברה. ואכן, כסף מהווה מרכיב משמעותי בבניית קהילה ויצירתה לאורך זמן, כמו גם טיפוחה לאורך שנים.

מסקנת ביניים - אם חפצים אנחנו בישוב עם קהילה חזקה, קהילה פעילה עם עשייה רבה אנחנו צריכים לדאוג למקורות הכנסה עבורה, כאלו שידעו לספק משאבים שוטפים ומשמעותיים.

הריני להביא לידיעתכם כי ביום 30.3.16 הגישו מספר חברי כנסת הצעת חוק שעניינה בתיקון לחוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים) (תיקון – צמצום הפעולות המוגדרות כשימוש חורג), התשע"ו-2016 (להלן: "הצעת החוק").

עם השנים שחלפו מפנימים כל העוסקים בחקלאות כי התקשרויות חוזיות חייבות להיות תואמות את המתחייב מחוק ההתיישבות בכל דבר ועניין הנוגע לשימוש בקרקע חקלאית ומים. משרדנו עוסק באופן שוטף בהסדרת התקשרויות בתחומי החקלאות השונים, באופן שיהא תואם את המתחייב מחוק ההתיישבות, וחשוב לא פחות את צורכי הצדדים המתקשרים.
רבים ייחלו לשינוי בחוק ההתיישבות והתאמתו לימנו אנו באופן שיאפשר המשך פיתוח החקלאות, והינה סנונית ראשונה.

להלן אביא בפניכם בתמצית את עיקרי הצעת חוק ומשמעותה.

 החלטה 1458 - תעסוקה לא חקלאית בחלקת המגורים בנחלה / אביגדור לייבוביץ, עו״ד ושניר שער(רו״ח), עו״ד

החלטה 1458 - תעסוקה לא חקלאית בחלקת המגורים בנחלה / אביגדור לייבוביץ, עו״ד ושניר שער(רו״ח), עו״ד

ביום 8.5.16 חתם שר האוצר על החלטה 1458 שאושרה על ידי מועצת מקרקעי ישראל וקבעה כי ניתן להשכיר את המבנים לתעסוקה לא חקלאית (פל"ח) ביחס למבנים שאושרו בהיתר, כאשר מדובר על מבנים חדשים וכן על מבנים שהוסבו למבנה לפל"ח.
הבהרנו כי השימושים המותרים להשכרה במבני הפל"ח הינם שימושים שיש להם "זיקה למשק החקלאי ולמרקם הכפרי ושאינם תחרותיים לעיר".

כעת נביא את רשימת השימושים המזוהים כשימושים חקלאיים הקשורים למשק החקלאי ונבהיר כי לא מדובר על רשימה סגורה בשלב זה

 

בין המצוי לרצוי, בין המסוגל לראוי; גורלם של המבחנים הקלאסיים בקביעת ה"בן הממשיך" במשק ההורים; ("בן ממשיך", "הבן היכול והמסוגל"/ "הבן הראוי", חוזה דו צדדי, אגודות שיתופיות, בניית בית בנחלה, צוואה, רצון ההורים, פיצוי היורשים, התנהגות מחפירה).

פסק דין שניתן ע"י כב' השופטת ורד ריקנטי- רוסהר מגדיר מחדש מיהו הבן הראוי והמסוגל , להמשיך את משק ההורים המנוחים בפסק דין אשר בוחן את התנהלות הצדדים לאורך עשורים נקבע כי ; אף אם המבחנים "הקלאסיים" של העיבוד החקלאי אינם יוצרים או מעניקים עדיפות מובהקת למי מבין הצדדים, הרי שבוודאי שהטיפול באם המנוחה והתנהלות הנתבע לאורך השנים, לרבות רצון האם המנוחה בשנותיה האחרונות, מעידים על זיקתו הנמשכת של הנתבע 8 למשק ובשונה מהתנהלותו של התובע.
תמ"ש 34958-12-13 בבית משפט לעניני משפחה בטבריה, פסק דינה של השופטת ורד ריקנטי-רוסהר,  מיום 24/5/2016;

מי היורש? / אביגדור ליבוביץ, עו״ד ושניר שער (רו"ח, עו״ד

מי היורש? / אביגדור ליבוביץ, עו״ד ושניר שער (רו"ח, עו״ד

בעת מכירת נחלה על ידי יורשים (בין במכירה לצד ג' ובין בהסדר בין יורשים בו משולם כסף מחוץ לנכסי העזבון, כפי שעמדנו על כך במאמרים קודמים) ובמצב בו בנחלה יש בית מגורים אחד בלבד, חובה לבדוק את הזכאות לפטור ממס שבח לפי סעיף 49ב(5) לחוק מיסוי מקרקעין.

ייחודיות הסעיף הינה בכך שהוא מעניק פטור ממס שבח למרכיב בית המגורים בנחלה, זאת ללא קשר לעובדה שליורש יש דירת מגורים נוספת משלו. ההגיון המונח בבסיס הסעיף הינו שהיורשים מנצלים פטור ממס שבח למרכיב בית המגורים שבנחלה שיכול היה לנצל המוריש ("כניסה לנעלי המוריש").

השימוש בסעיף זה הפך לחשוב ביותר, בייחוד לאור השינויים בסעיפי הפטור ממס שבח החל מיום 1.1.14 בו בוטל הפטור ממס שבח למכירת דירת מגורים פעם בארבע שנים (סעיף 49ב(1) שבוטל). ואולם, אחד מהתנאים לזכאות לפטור ממס שבח על פי סעיף 49ב(5) לחוק הינו ש"המוריש ערב הפטירה היה בעלים של דירה אחת בלבד". מכאן שיש לבדוק את זהות המוריש והיורש.

ההורים הבטיחו לבנם מינוי "בן ממשיך" וחזרו בהם, גרושתו תבעה את שווי מחצית המשק/ צבי שני, עו״ד

בימינו, בהם בני דור המייסדים במושבים הולך ומתמעט, עולה ומתחזקת חשיבותה של יכולת ההעברה ה'בין דורית', בין דור זה לדור הצעיר אשר נאחז ומקיים את המשקים ועסקי החקלאות אשר הוקמו עליהם.

מכאן, פעמים רבות נוצרות מחלוקות וסכסוכים ואף מאבקים משפטיים ממושכים בכל הקשור לאפשרויות ההעברה לדור ההמשך, כפי שנוכל לראות במקרה זה. האם קיומו של ייפוי כח בלתי חוזר עליו חתמו ההורים לשם מינוי בנם כבן ממשיך, כאשר אין אפשרות מעשית למינוי בן ממשיך, הינו בר תוקף? האם בניה על נחלת ההורים כהסתמכות על ההבטחה מסוגלת להקנות דבר לבונים?

נסקור סוגיה שנדונה בבית המשפט לענייני משפחה בת"א, ואשר עוסקת בשאלות אלו ועוד רבות אחרות, הנוגעות ל'מוסד הבן הממשיך' ולזכויות חברי אגודה בהיעדרו של הסכם תלת צדדי, קרי, קיומו של 'הסכם משבצת' דו צדדי בלבד, בין האגודה לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י - המנהל, לשעבר).

תמ״ש99549/00 ב.ק. נ׳  ע.ק.ואח׳, פס״ד מיום 10/10/10

 

מי היורש? / אביגדור ליבוביץ, עו״ד ושניר שער (רו"ח, עו״ד

מי היורש? / אביגדור ליבוביץ, עו״ד ושניר שער (רו"ח, עו״ד


 

בעת מכירת נחלה על ידי יורשים (בין במכירה לצד ג' ובין בהסדר בין יורשים בו משולם כסף מחוץ לנכסי העזבון, כפי שעמדנו על כך במאמרים קודמים) ובמצב בו בנחלה יש בית מגורים אחד בלבד, חובה לבדוק את הזכאות לפטור ממס שבח לפי סעיף 49ב(5) לחוק מיסוי מקרקעין.

ייחודיות הסעיף הינה בכך שהוא מעניק פטור ממס שבח למרכיב בית המגורים בנחלה, זאת ללא קשר לעובדה שליורש יש דירת מגורים נוספת משלו. ההגיון המונח בבסיס הסעיף הינו שהיורשים מנצלים פטור ממס שבח למרכיב בית המגורים שבנחלה שיכול היה לנצל המוריש ("כניסה לנעלי המוריש").

השימוש בסעיף זה הפך לחשוב ביותר, בייחוד לאור השינויים בסעיפי הפטור ממס שבח החל מיום 1.1.14 בו בוטל הפטור ממס שבח למכירת דירת מגורים פעם בארבע שנים (סעיף 49ב(1) שבוטל). ואולם, אחד מהתנאים לזכאות לפטור ממס שבח על פי סעיף 49ב(5) לחוק הינו ש"המוריש ערב הפטירה היה בעלים של דירה אחת בלבד". מכאן שיש לבדוק את זהות המוריש והיורש.

האשימו מועמד לחברות בקיבוץ בעבירות מין ואונס וישלמו 90,000  ₪ /  אייל בוקובזה, עו״ד

משרדנו הגיש בשמו של עופר, בן לחברי קיבוץ שדות ים, תביעת לשון הרע בעקבות מספר פרסומים בהם הוא הואשם בעבירות מין ואונס. טענתנו כי מדובר בהאשמות שקריות שנבעו מרצונם של המפרסמים למנוע את קבלתו כחבר קיבוץ ולהרחיקו מהקהילה בה גדל, התקבלו.
ת"א (שלום)(חיפה) 26853-02-13 עופר נ' שחר ואח'. פס״ד מיום 04/05/2016

רישום לחוזר השבועי של האיחוד החקלאי

שם* דואר אלקטרוני * טלפון נייד
חובה למלא רק את השדות המסומנים ב *

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.