מאמרים

בימים אלו מקודמת על ידי מינהל התכנון תוכנית מתאר ארצית (תמ"א) למתקני מחקר ופיתוח אגרו וולטאיים, תמ"א 10/ד/15. התכנית, נמצאת בשלב הערות הוועדות המחוזיות.

מתקן אגרו וולטאי  הוא מיתקן פוטו-וולטאי המוקם בקרקע שייעודה חקלאי או שמתאפשר בה שימוש של חקלאות לפי כל דין, באופן שמתקיים בה במקביל שימוש חקלאי ושימוש להפקת אנרגיה.

בימים אלה אנו עדים לרוח חדשה שנושבת מכיוונה של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) המבקשת לבטל את חישוב הפוטנציאל התכנוני בשומות דמי רכישה!!!

רמ"י טוענת, כי העלות של שיטת השמאות הפרטנית כולל אומדן הפוטנציאל התכנוני של יחידת דיור שלישית, גבוהה מהתועלת האמיתית. עוד טוענת רמ"י, כי להבדיל ממבצע ההיוון במגזר העירוני שבו היוון הזכויות הוריד מהותית ואף ביטל את החיכוך הבירוקרטי, בנחלות המצב שונה. הטענה של רמ"י היא, שגם לאחר תשלום דמי רכישה, לאור כך שמוגשות בקשות לפל"ח, שימושים נלווים לחקלאות, בקשות להיתר בקרקע חקלאית ולאור הדרישה לקבל הסכמה וחתימת רמ"י על בקשות להיתרי בניה, שיעבודים, משכון ומשכנתא - "החיכוך" בין רמ"י לבעלי הזכויות בנחלות נמשך.

בהתאם לסיכום פגישה שנערכה בין נציגי רמ"י לבין "פורום ההתיישבות בלשכת עורכי הדין" עולה, כי בגיבוי אגף שמאות של רמ"י, עומדת לעלות הצעה להנהלת רמ"י ולמועצת מקרקעי ישראל, לעבור לטבלאות לפי שומה מדגמיות גם במסלול "דמי רכישה" ולא רק במסלול "דמי חכירה" וכן להפסיק לבצע שומות פוטנציאל תכנוני עבור יחידה שלישית בטענה כי מרכיב זה בשומות מעכב את עבודת השמאי וכאמור לא מבטל את החיכוך בין רמ"י לבעלי הנחלות.

הדברים האמורים מהווים רעידת אדמה של ממש!!! בכדי להתמודד עם המצב אליו נקלענו, אנו חייבים לפעול בכמה מישורים - מינהלי, משפטי, פרלמנטרי. עלינו למנוע את "רוע הגזירה" ככל שרמ"י תבקש להוציא לפועל את המסקנות שעולות לעיל וכן להתכונן לבאות ולהבין היטב במה מדובר.

יש לשים לב, כי ביטול "הפוטנציאל התכנוני" בשומות דמי רכישה יהווה מכה אנושה להחלטה שכבר כיום מעטים מממשים אותה לאור עלויות גבוהות ואי עמידה בתנאי הסף בהרבה מקרים. הלכה למעשה, יישום מסקנות רמ"י - שהן שגויות מיסודן ופוגעות בזכויות הקניין של בעלי הנחלות ומעמיקות את האפליה בין העיר לכפר - יביא ל"מכת מוות" ביחס ל"חזון חלקת המגורים" שהתגבש נוכח "הפוטנציאל התכנוני" במסלול דמי רכישה, מה שיגלגל את ההחלטה לארכיון, כך שהיא תיזכר רק בדפי ההיסטוריה כמכה קשה וכואבת נוספת שנוחתת על בעלי הזכויות בנחלות.

לישיבת הממשלה ביום 8.2.2023 הוגשה הצעה בנושא "שינוי שם המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ל"משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי" והעברת שטחי פעולה".

בהודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה נאמר בין השאר כי  "הממשלה החליטה על שינוי שם המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ל"משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי", על העברת שטחי פעולה למשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי ועל העברת סמכויות הנתונות על פי חוק, לשר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי"

בין שאר הנושאים הועברו לתחומי פעילות המשרד הנגב והגליל והחוסן החברתי תחומי הרשות לתכנון ופיתוח החקלאות ההתיישבות והכפר כמפורט בסעיף 6 להצעת ההחלטה

p>ישובים רבים נוהגים לקיים בשטחם אירועים בהם מדליקים כתובות אש, ומשכך, ראינו לנכון להתייחס לכך.

כאשר ישוב מקיים בשטחו אירוע בו מדליקים כתובות אש, חובה עליו לקיים את האירוע עפ"י הדין, בכלל זה הוראות חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, תשע"ב-2012 (להלן: "חוק הכבאות"), על מנת לשמור על בריאותם ובטיחותם של המשתתפים באירוע.

חשוב לציין, כי בהתאם להוראות חוק הכבאות, האחריות על קיום ההוראות בעניין בטיחות אש והצלה באירוע חלה על בעל הזכויות והמחזיק במקרקעין ושלוחיו.

לישיבת הממשלה ביום 8.1.2013 עלתה הצעה לעדכון החלטת ממשלה 4302 מיום 25.11.2018 שעניינה קביעת אזורי עדיפות לאומית לעניין מתן הטבות בתחום הבינוי והשיכון (להלן -החלטה 4302) להחלטה מס' 420 מיום 12.9.2021, החלטה מס' 1236 מיום 6.3.2022, החלטה מס' 1372 מיום 10.4.2022 והחלטה 1919 מיום 27.11.2022.

הממשלה החליטה להאריך את תוקפה של החלטה 4302 עד ליום 9.4.2023 או עד לקבלת החלטה חדשה בעניין קביעת אזורי עדיפות לאומית לעניין מתן הטבות בתחום הבינוי והשיכון, לפי המוקדם מבניהם.

 

לעידוד ההתיישבות בנגב ובגליל ניתן מקום חשוב בהסכמים הקואליציוניים להם התחייבה הממשלה.

להלן סעיפים נבחרים מתוך ההסכמים בנושאים: הוזלת מחירי הדיור, סיוע למשרתי כוחות הביטחון, הגדלת פיצויי הסדרי פינוי מקרקעין והשפעה על מדיניות המקרקעין .

בדיקות מקדמיות בעסקת ברוטו/נטו:

בהליך מכירה של נחלה או משק עזר בעסקת ברוטו או נטו אנו בוחנים את המיסים המשולמים במסגרת המכירה, בטרם ביצוע עסקת המכר, באמצעות שומה, על בסיסה מבוצעים חישובי מיסים. המטרה היא שהמוכרים יבינו היטב מהו הסכום שייוותר בידיהם בסיום העסקה ובהתאם לכך יקבעו את מתווה העסקה "ברוטו" או "נטו".

בהתאם לתוצאות שיתקבלו לאחר ביצוע הבדיקות המקדמיות ולאחר קבלת חוו"ד השמאי וחישובי המיסים, נקבע את גובה הכספים שיופקדו בנאמנות עבור תשלום המיסים החלים בעסקה. בעסקת "ברוטו" נותיר בנאמנות את המיסים שחלים על המוכרים מתוך התמורה שמשלם הקונה ובעסקת "נטו" ישלם הקונה בנוסף לתמורה שמועברת למוכרים, גם את המיסים שחלים בעסקה על המוכרים וסכומים אלו יופקדו בנאמנות וישולמו על ידי ב"כ המוכר שישמש כנאמן בחשבון עד לקבלת כל אישורי המיסים.

דמי רכישה - לאור העובדה שרמ"י קובעת את גובה דמי הרכישה לפי השווי של הקרקע במועד הוצאת השומה ולא למועד העסקה, יש לבקש מהשמאי לתת הערכה לגובה דמי הרכישה שיחולו במועד מאוחר כשנתיים ממועד העסקה ובהתאם לכך נקבע את גובה כספי הנאמנות.        

במקרים בהם הצדדים מסכימים כי דמי הרכישה ישולמו עם קבלת השובר לדמי רכישה מרמ"י ולאור כך שהשומה תומצא במועד מאוחר של כשנה וחצי ואולי יותר ממועד החתימה על ההסכם, יש לקבוע בהסכם כי גם לאחר שהקונה ישלם למוכר את מלוא התמורה נטו, נמסרת חזקה פורמאלית בלבד וכי החזקה הסופית תימסר רק לאחר שיתקבלו כל אישורי המיסים בגין התשלומים שחב בהם הקונה בעסקה.

במקרים אחרונים בהם טיפלנו במסגרת הליכי גישור, עלה כי עוה"ד שמייצגים קונים בעסקאות נטו וקיבלו על עצמם לבצע את הדיווחים לרשויות, לא דיווחו על העסקה לרמ"י בכדי לאחר את מועד תשלום דמי הרכישה וכאשר המוכרים חייבו את ב"כ הקונים לבצע את הדיווח, לאחר שהתגלתה למוכרים "התקלה", גובה דמי הרכישה האמיר והקונים לא יכלו לשלם אותם וכתוצאה מכך העסקה התבטלה וגרמה להוצאות ניכרות לצדדים

הייצור החקלאי מקומו במרחב הכפרי בישראל והוא מהווה חלק מהותי ממנו.

גם אם גודל השטח החקלאי איננו משתנה מהותית לאורך זמן, מצופה ממנו כי יאפשר עלייה בכמות התוצרת החקלאית לאורך זמן.

סקירת פעולות התכנון בשנים האחרונות מאז החלה פעילות הותמ"ל מעידה על מגמה מדאיגה.* הקרקע החקלאית הולכת וננגסת על ידי הרחבת יישובים, 'זחילה' עירונית, תשתיות לאומיות ואחרות, שינויי גבולות מוניציפאליים וכד'.

מה משמעות החקלאות לביטחון המזון? למדינת ישראל? האם נכון להגדיר אזורי 'עדיפות' לחקלאות? מה מעמדה / עתידה של קרקע חקלאית? מיהו 'חקלאי'? משק משפחתי או שיתופי או מגדל פרטי? האם ישוב חקלאי כפרי מחויב לפתח חקלאות? מהו צביון כפרי? ותרבות כפרית?

מצגת שהוצגה במסגרת השולחן העגול ה-34 למרחב הכפרי

בשנים האחרונות הובאו לפתח משרדנו פניות רבות בנושא הקלטת ישיבות ועד האגודה ופרסומן, בין אם על ידי הוועד עצמו או על ידי אחד/ת מחברי/ות הוועד המשתתף/ת בישיבה והמקליט/ה לאותה בגילוי או בהיחבא.

מטרת גילוי דעת זה הינה להבהיר את עמדת משרד רשמת האגודות השיתופיות לסוגיה זו.

מסמך גילוי דעת של האגף לאיגוד שיתופי במשרד הכלכלה והתעשייה

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.