מאמרים
"...אל המנוחה ואל הנחלה..." זכויות ההורשה בנחלה החקלאית / יהודה וישניצקי, עו״ד (מצגת)
12 ינו 2022 נכתב ע"י האיחוד החקלאיהנושאים במסגרת המצגת:
- מה זו נחלה - מושגי יסוד;
- המערכת החוזית - סיווג זכויות המתיישב בנחלה המסגרת הנורמטיבית של הורשת זכויות בנחלה;
- אי ההתאמה בין המסגרת הנורמטיבית למערכת החוזית תוקפה של צוואה הנוגדת את ההוראות החוזיות;
- תוקפה של צוואה הנוגדת את ההוראות החוזיות;
- הכשלים בדין הרצוי – והצעה לתיקון חוק הירושה.
ניתן במסגרת הרצאה בלשכת עורכי הדין
ניהול יתרות כספיות של האגודה- חישוב מסלול מחדש / דודו קוכמן, עו״ד
11 ינו 2022 נכתב ע"י דודו קוכמן, עו״דאגודה חקלאית, כמו כל תאגיד יכולה להימצא במצב שבו נמצאים בחשבונותיה כספים נזילים אשר היא אינה זקוקה להם לשימוש מידי.
לא זאת אף זאת, חשוב ואף רצוי שלרשות האגודה יעמוד הון כספי שיוכל לשמש אותה לצרכי פיתוח כלכלי של האגודה וחבריה וזאת על פי יוזמת ועד האגודה ואישורן באספה הכללית.
מינוי בן ממשיך ודרכים נוספות להורשת הנחלה / מתן חביביאן, עו״ד
04 ינו 2022 נכתב ע"י מתן חביביאן, עו״דכל בעל נחלה במושב מגיע לרגע בו הוא צריך להחליט מי מבין צאצאיו ירש את נחלתו. בשונה מנכסים בעיר, הנחלה במושב הינה נכס מיוחד שיש בו מורכבות לעניין ההורשה, הקושי טמון בעובדה שכל פעולה בנחלה כפופה ל"הסכם המשבצת" שעליו חתומה האגודה השיתופית מול רשות מקרקעי ישראל ובו ישנה הגבלה להעברת הזכויות לצאצא אחד בלבד
הגבלה זו שמקורה ברציונל כלכלי היסטורי, כי פיצול הנחלה יגרום לכך שלא ניתן יהיה לקיים את המשק מבחינה כלכלית, גורם כיום למשפחות רבות לעמוד בפני דילמה כמעט בלתי אפשרית מי מבין הילדים יזכה להמשיך את הוריו בנחלה. החלטה זו מלווה לא אחת במתחים בין בני המשפחה ואף לסכסוכים ממושכים במקרים לא מעטים.
בפני בעלי הנחלה עומדות מספר אפשרויות להורשת הנחלה ויכול ותכנון נכון על ידי עורך דין שבקיא בתחום, תוך הסכמה ושקיפות מול כל בני המשפחה תביא לכך שהחיכוך בין בני המשפחה יצטמצם ויגיע למינימום האפשרי.
סוגיות בשומות "דמי רכישה" בנחלות / אביגדור ליבוביץ, עו״ד
05 ינו 2022 נכתב ע"י אביגדור לייבוביץ, עו״דאנו נמצאים בתקופה של עליית מחירים משמעותית בנכסים במגזר החקלאי - נחלות, משקי עזר מגרשים ובתים בהרחבות - ויש לכך השלכות דרמטיות על חבויות המס שמשולמות בעת ביצוע עסקת מכר, בייחוד ביחס לדמי רכישה המשולמים לרשות מקרקעי ישראל.
חבויות המס הדרמטיות החלות על בעלי הנחלות שמגיעות במרכז הארץ לעיתים עד כדי 60% מהתמורה, הביאו לכך שבעלי נחלות רבים בוחרים למכור את הזכויות בעסקת נטו במסגרתה הקונה משלם את כל המיסים החלים בעסקה, הן אלו שחלים על המוכר והן אלו שחלים על הקונה. עסקת נטו טומנת בחובה מלכודות מס ויכולה להיות בעייתית מאוד כלפי מוכרים אך יותר מכך כלפי רוכשים ובייחוד בכל הקשור לחיוב בדמי רכישה וזאת לאור הנחיות רמ"י והשמאי הממשלתי, ביחס לדרך חישוב דמי הרכישה, מועד מתן השומה והפוטנציאל התכנוני. לאור המורכבות שטמונה בביצוע עסקת נטו והתאוצה שהיא תופסת, נקדיש לכך מאמר נפרד בו ננתח את הבעיות בעסקת נטו.
ברשימה זו נבקש לבחון שתי סוגיות מרכזיות שעולות במקרים רבים בהליכי עיון חוזר מול רמ"י ביחס לשומות דמי רכישה והן "מועד מתן השומה ו"הפוטנציאל התכנוני".
יום העיון השנתי על הקואופרציה לזכר פרופ’ סמדר אוטולנגי ז”ל - קטעי וידאו
02 ינו 2022 נכתב ע"י האיחוד החקלאיקטעי הוידאו של הרצאות יום עיון השנתי בנושא קואופרציה בישראל לזכרה של פרופ' סמדר אוטולנגי ז״ל.
יום העיון התקיים במרכז בתיה ויששכר פישר לממשל תאגידי ורגולציה של שוק ההון, הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן באוניברסיטת תל אביב, ביום 20/12/21.
מתוך ערוץ המשפט העברי
תאגיד המאוגד כאגודה שיתופית (קואופרטיב), כולל חבר בני אדם שהחליטו להתאגד ביחד להשיג מטרה משותפת או יותר ומקימים לצורך כך ישות משפטית נפרדת שהיא אגודה שיתופית. בתאגיד זה הדמוקרטיה היא הישירה ביותר הקיימת (אספה כללית) והשאת הרווחים היא מטרה חשובה אך רווחת החברים חשובה לא פחות. כל המושבים, הקיבוצים, הישובים הקהילתיים והמושבים השיתופים מאוגדים כאגודות שיתופיות ולצידה הועד המקומי בזהות פרסונלית או כוועד מקומי נפרד. בחלק מהישובים אף פועלת אגודה להתיישבות קהילתית.
מרביתם של הישובים הכפרים פועלים במסגרת השלטון הדו רובדי, קרי הם חלק ממועצה אזורית המאגדת קבוצה של ישובים במרחב המוניציפלי שעליו היא אחראית ובמסגרתו היא מופקדת על הענקת אותם שירותים מוניציפליים שבאחריותה.
יש חשיבות לניהול מקצועי וכלכלי של אגודה שיתופית על מנת להבטיח שקיפות ועבודה על פי התקנון והדין.
במאמר זה נתמקד בסוגיות נבחרות וחשובות בעבודה של אגודה שיתופית המבוססת בעיקרה על עבודה התנדבותית של חבריה.
די לתשלום המופרך ! למעלה ממאה מיליון ₪ מידי שנה משלמים חקלאים כפנסיה לעובדים זרים (בנוסף ל130 מיליון ₪ כפיצויי פיטורים) / שמואל גלנץ, עו״ד
31 דצמ 2021 נכתב ע"י שמואל גלנץ, עו״דלמעלה ממאה מיליון ₪ מידי שנה משלמים חקלאים כפנסיה לעובדים זרים (בנוסף ל130 מיליון ₪ כפיצויי פיטורים)
מטרת תוכניות הפנסיה והרציונאל שלהן הוא הרצון למנוע את הזדקקותו של אדם לקצבה מהקופה הציבורית ולמנוע ממנו להיות תלוי בבני משפחתו.
שלטון מחיל גישה פטרנליסטית בעניין זה על מנת להבטיח לאדם העובד ולשאיריו זרם הכנסות שיחליף את מקור ההכנסה שנפסק עקב הפסקת עבודה בשל גיל, נכות או מוות.
בעוסקינו בעובד זר, תאילנדי, אשר בארצו אין קופת פנסיה לעובדים, כאלה המגיעים לישראל, מדוע זה צריכה מדינת ישראל לדאוג לפנסיה לאותם עובדים שעה שבארצם שלהם אין הסדר דומה?
בהינתן שהעובד התאילנדי משתכר בארץ בסכומים העולים בהרבה על השכר בארצו ובהינתן שתשלום הפנסיה בו מחויב המעסיק אינו משמש למטרה שלשמה נקבע כי אז נכון וצודק להחריג את העובדים הזרים בחקלאות ולבטל את החובה לשלם להם תשלום חלף פנסיה. ויפה שעה אחת קודם!
חוכר לדורות ובר רשות - שתי זכויות דומות אבל שונות / אריה חייקין, עו״ד
02 ינו 2022 נכתב ע"י אריה חייקין, עו״דבחוק המקרקעין הישראלי מוסדרות חמש זכויות במקרקעין, אחת מהן היא זכות השכירות. החוק מגדיר איך נוצרת הזכות ומה היא מקנה לבעל הזכות. אבל, השאלה היא מה דינו של אדם שמחזיק או משתמש בקרקע שלא לפי אחת הזכויות המוגדרות בחוק, מהן זכויותיו, כלפי מי זכויותיו תקפות והאם ניתן לשלול ממנו את זכותו במקרקעין?
בכתבה זו אתמקד בחוכר לדורות לעומת בר רשות. שתי זכויות אשר נשמעות דומות מאוד באופיין אך בפועל, קיימים הבדלים מהותיים בניהן. אעמוד על ההבדלים וקווי הדמיון בין שתי הזכויות הללו.
בחודש אוגוסט 2021 פרסמה רשות החשמל הליך תחרותי חדש, בשטח המדינה (לא כולל יו"ש), להקמת מתקנים בדו שימוש, לייצור חשמל אשר יחוברו לרשת החלוקה במתח גבוה ומתח נמוך.
"מתקן בדו שימוש" הוא מתקן פוטו וולטאי שאינו מתקן קרקעי, לרבות מתקן המוקם על גג של: בניין כהגדרתו בחוק התכנון והבניה, חוות אחסון דלקים, מטמנה, בית עלמין, מאגר מים או מאגר מי קולחין, בריכת דגים, מחלף, חניון, מגרש חניה, מתקן הנדסי, גדר, דרכים, מצללות, מיגון אקוסטי. המתקן ייחשב כמתקן בדו שימוש גם אם אינו מותקן על גג אלא מהווה גג, ובמחלף - גם אם מותקן על שטח כלוא במחלף, כך שלא קיים שימוש נוסף לקרקע מתחתיו.
"גג" כולל – כיסוי עליון, כיסוי צף, כיסוי צדדי או דופן.
לעניין זה הגדרת "מתקן קרקעי" היא מתקן פוטו וולטאי המונח על הקרקע ולא קיים שימוש נוסף לקרקע מתחתיו.
בהליך זה הוגבלה לראשונה התקופה לתשלום התעריף המובטח החל מיום ההפעלה המסחרית של כל מתקן ועד ליום 15.6.2039 (להלן: "תקופת התעריף"). דהיינו, בהנחה שהפעלה מסחרית תתאפשר החל משנת 2024 ואילך, לראשונה, התעריף מובטח לתקופה של כ- 15 שנים בלבד.