האיחוד החקלאי

האיחוד החקלאי

האיחוד החקלאי היא תנועת התיישבות א-פוליטית המאגדת יישובים חקלאיים. של המעמד הבינוני

התנועה הייתה אחת התנועות המיישבות בארץ ישראל ובמסגרתה הוקמו יישובים רבים מאז שנות ה-20 של המאה ה-20.

כיום, פועלת התנועה לקידומם והמשך פיתוחם של יישובים רבים

להמשך

כתובת האתר: https://ihaklai.org.il דוא"ל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

רצ"ב מחירי המים המעודכנים כפי שפורסמו באתר רשות המים.

השינויים הם בהתאם לסל המדדים שמורכב מ: מדד המחירים לצרכן, מדד השכר הציבורי מדד תעריפי החשמל.

 ארגוני החברה אזרחית: מקצועיים מתחום התכנון,  חברתיים, סביבתיים, חקלאים והמועצות האזוריות פנו במכתב דחוף לשרי ממשלת ישראל, בדרישה: אל תתנו ידכם להארכת חוק הותמ"ל!

במכתבם מציינים הכותבים כי החוק המוצע מתעלם מהביקורת הנוקבת ומכישלון הוועדה בקידום תכנון איכותי, חברתי וסביבתי הולמים, ובמקום לבטל את פעילותה לחלוטין, הוא מרחיב את סמכויותיה דווקא היכן שהוועדה פוגעת בציבור, ומציע לאפשר לוועדה לעסוק בסוגים נוספים של תכניות, ולא רק בתכניות לדיור, וזאת לתקופה נוספת של ארבע שנים, ובכך לאפשר לועדה לפעול למשך עשור שלם, תוך דריסת התכנון ההיררכי והדמוקרטי שנקבע בחוק התכנון והבניה!

וכי ראוי להתמקד במימוש המלאי התכנוני הקיים ובתכניות להתחדשות עירונית באמצעות מערכת התכנון הסדורה, תוך חיזוק מוסדות התכנון המקומיים והמחוזיים.

המכתב לשרי הממשלה רצ״ב

האיחוד החקלאי מבקש להביע בזאת את התנגדותו לתזכיר החוק להארכת תוקף החוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור שנחקק בהוראת שעה לזמן מוגבל!

עמדת האיחוד החקלאי היא כי אין להאריך את תוקף הוראת השעה עקב היותה כלי קיצוני וחריג, העוקף את מסלולי התכנון הרגילים ואין כל הצדקה להמשך שימוש בו נוכח המלאי התכנוני הקיים כבר עתה שמאפשר הגדלה של היצע דירות שיכול לספק את יעדי הממשלה בהתמודדות עם משבר הדיור.

מתוך נייר עמדה של מזכ״ל האיחוד החקלאי, עו״ד דודו קוכמן

במהלך החודש האחרון פרסם משרד המשפטים תזכיר לתיקון חוק תובענות ייצוגיות. במסגרת התיקון המוצע מנסה משרד המשפטים להסדיר בחקיקה ראשית צו שהוציאה שרת המשפטים הקודמת ח"כ איילת שקד אשר הקנה לרשות מקרקעי ישראל הגנות משמעותיות ביותר. היוזמה לתיקון החוק באה בעקבות עתירה שהוגשה לבית המשפט העליון אשר במסגרתה נטען כי השרה חרגה מסמכותה בהתקנת הצו ולפיכך הוא בטל.

מעבר לשאלת הסמכות, נשאלת השאלה האם ישנה הצדקה עניינית להגן בחוק על רשות מקרקעי ישראל?  בהקשר זה נקדים ונציין כי מבחינה משפטית רשות מקרקעי ישראל נחשבת כגוף דו-מהותי, שכן לצד מעמדה הציבורי-מנהלי היא פועלת ועושה עסקאות כגוף עסקי רגיל. טרם הוצאת הצו, ניתן היה להגיש תביעה ייצוגית נגד רשות מקרקעי ישראל, הן בכובעה הציבורי והן בכובעה כ"עוסק", וזאת לפי האבחנה שנעשתה עי" בית המשפט העליון בעניין אסל (עע"מ 7752/12).

אין סיום באופק לעבודות להכשרת האדמות החלופיות והעברת התקציב הממשלתי להקמת חממות חדשות במקום השטחים החקלאיים ב'מובלעת צופר' שנאלצו לפנות והוחזרו לממלכת ירדן.

משרד החקלאות ופיתוח הכפר מזמין חקלאים פעילים אשר לא הגישו בקשה במועד להקצאת עובדים זרים לשנת 2020 להגיש בקשה לבחינת אפשרות למתן המלצה להעסקת עובד זר אחד לשנת 2020.

ההמלצה תינתן על ידי המשרד לחקלאים אשר ימצא כי הם עומדים בתנאים להעסקת עובד זר ובכפוף לקיומה של יתרת עובדים זרים, ככל שתהיה, לשנת 2020.

את הבקשה יש להגיש על גבי נוסח חוברת הבקשה המצויה באתר האינטרנט של המשרד בכתובת: www.moag.gov.il (להלן: "החוברת"), למחוז משרד החקלאות הסמוך למשק החקלאי בהתאם לרשימת המחוזות המפורטת מטה.

בגידולים צמחיים חובה לבצע מיפוי של כל אחד מהשטחים המצוינים בחוברת. על הבקשה להתקבל במחוז לא יאוחר מיום 21 יולי 2020

הריני ‏להודיעכם ‏כי ‏במסגרת ‏ההקלות ‏הניתנות ‏לחקלאים ‏בעקבות ‏ההגבלות ‏שנקבעו ‏לכניסתם ‏של ‏עובדי‏ חקלאות ‏זרים ‏חדשים ‏או ‏חוזרים ‏מחו"ל ‏מחמת ‏מגפת ‏הקורונה, ‏הוחלט ‏לאפשר ‏באופן ‏זמני ‏ועד ‏ליום‏ 31.07.2020 ‏בלבד, ‏הליך ‏מהיר ‏לטיפול ‏בבקשות ‏חקלאים ‏לקליטת ‏עובדים ‏זרים ‏חלופיים ‏במקום ‏עובדים‏ זרים‏ הרשומים ‏על‏ שם‏ החקלאי‏ המבקש‏ בסטאטוס‏ נוטשים‏(זיכוי‏ נוטשים),‏ במקרים‏ בהם‏ סיום‏ ההעסקה‏ של‏ העובד‏ החילופי‏ המבוקש‏ דווח‏ לרשות‏ קודם‏ תאריך‏ חוזר‏ זה. ‏

עו"ד חיים פרוכטר הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד רשות מקרקעי ישראל בגין תשלום דמי הרכישה ודרך התחשיב.

בקשתו של עו״ד פרוכטר עוסקת בשאלת חישוב דמי הרכישה. לפי סעיף 8.3.49 קובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל בעל הנחלה נדרש לשלם דמי רכישה המחושבים מאחוזים גם משווי הזכויות בקרקע של חלקת המגורים בהתחשב בפוטנציאל התכנוני למגורים.

הערכת שווי - היא לשמאי מקרקעי ובהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל מבוצעת על ידי השמאי הממשלתי או מי מטעמו.

השומה, שאמורה להיות עניין מקצועי טהור, מוכתבת על ידי בעלי תפקידים ברמ״י שמורים לשמאים לעוות את השומה. בחישוב זה הם מתעלמים מרכיב היטל ההשבחה הצפוי לעת מימוש הפוטנציאל התכנוני. וכתוצאה מכך בעל הנחלה נדרש לשלם סכום גבוה יותר ממה שנקבע בהחלטת המועצה, בסכום השווה ל 33% משווי היטל ההשבחה הצפוי בתוספת מע״מ.

התוצאה היא שרשות מקרקעי ישראל גובה מלקחותיה, בעלי הנחלות, סכומי כסף ניכרים ללא כל הצדקה.

הבקשה שהוגשה לביהמ״ש המחוזי במחוז מרכז מצ״ב

 

מטה כחול לבן במשרד הכלכלה והתעשייה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, התאחדות חקלאי ישראל, התאחדות האיכרים בישראל, מועצת הצמחים והתאחדות התעשיינים בישראל מזמינים אתכם, היצרנים והחקלאים בישראל, לסמן את תוצרתכם בתו "מיוצר בישראל" ובכך לקדם את מכירת התוצרת הישראלית המקומית.
 
הסימון בתו יבדל את התוצרת הישראלית ויחזק את גאוות המגדלים תוך עידוד העדפת התוצרת המקומית בקרב הצרכנים

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237