בישראל נהוגים מיני רישומים שונים ומשונים לעיתים שאנו נחשפים אליהם לעיתים לאור ההתחדשות העירונית העוברת בארצנו ולהערכתי אנו נראה התגברות מחלוקות שצצות כתוצאה מכך המגיעות לכותלי בתי המשפט.

עם הצורך לבצע עסקת תמ"א או פינוי-בינוי, צפים ועולים להם כל הרישומים העתיקים (של חכירות לדורות לתקופות שונות, של חברות חלקה למיניהן, של חכירות צולבות, בתים משותפים עם "קולב" משפטי בחדר פלוני -שלעיתים אף לא קיים בפועל- וכיוצ'ב רישומים).

במקרה שלפנינו מדובר בחכירה ל 299 שנים של חלקת קרקע ברחוב קריניצי ברמת גן עליה נערכה עסקת תמ"א והתגלעה מחלוקת בין הבעלים לבין החוכר לדורות.

בית המשפט המחוזי פסק כי אי אפשר להגביל בדרך כלשהי את זכות השימוש והביצוע בזכויות הבנייה בחלקה זו. ביה"מ פסק לטובת החוכר לדורות כבעל הזכויות בקרקע, כולל זכויות הבנייה, אולם לא מחק את הבעלות, והותיר את החכירה רשומה לצד הבעלות הרשומה, תוך מתן הצהרה לטובת החכירה כאמור לעיל.

בתי המשפט נוהגים לראות בהסכם חכירה לדורות לתקופה ארוכה כעדות לכך שכוונת הצדדים הייתה להקנות זכויות השקולות לזכויות בעלות ולא רק זכויות חכירה. פסק הדין שלהלן משקף גישה מעשית של ביהמ"ש ליתן מענה כלכלי וצודק לסוגיה הנדונה על מנת שלא לקפח את מי שהינו למעשה ובפועל בעל הזכויות הכלכליות בנכס.

ביהמ'ש במקרה הנדון העדיף את החוכר לדורות, מאחד הטעמים העיקריים שם, שהוכח שהבעלים עצמו נתן לקבלן (שרכש ממנו בשעתו את המגרש) ייפוי כח בלתי חוזר לכל פעולה. הקבלן מאוחר יותר רשם כאמור רק חכירה לדורות. ענין זה של ייפוי כח בלתי חוזר היווה הבסיס לכך שביהמ"ש ראה בקבלן החוכר- כמי שזכאי למעין הבעלות בקרקע, וזאת על רקע הפסיקה הקיימת שחכירה לדורות שקולה לבעלות ממש.

ה"פ (ת״א) 46706-09-17 חברת עמוס נכסים בע"מ ואח' נ' מאירצ'יק ואח, פס״ד מיום 04/02/2020

הסכם חכירה היסטורי אשר נחתם בראשית שנות ה-50 עם פיק"א תקף, כך קיבל פסק הדין תוקף בערכאת הערעור בבית המשפט המחוזי בהרכב של שלושה שופטים.

פסק הדין נצמד לתשתית משפטית מחייבת לפיה המנוח היה בעל זכויות חכירה במשק, זכויות ראשיות עצמאיות וברות הורשה, נקבע כי חרף העובדה שהתובע התגורר ועבד במשק זכותו לא עולה על זכותם של יתר היורשים בהיעדר מנגנון משפטי המקיים הסדר זה.

פסק הדין עסק בשתי שאלות עיקריות הנוגעות לעניין החקלאי:

האם יש לראות במבקשת כחוכרת של המקרקעין על אף שהסכם החכירה הסתיים או שיש לראות בה כמי שמחזיקה בזכות מוגבלת לעיבוד המקרקעין לזמן קצר?

מהו הפיצוי לו זכאית המבקשת בגין הקרקע?

ה"פ (מרכז) 14751-10-16 פרי אור בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה חבל מודיעין ואח, פס״ד מיום 28/07/2019

בימים אלה פרסם השמאי הממשלתי את פרק כ"ט לקווים המנחים המתמקד בהנחיות לגבי עריכת שומה לצורך חישוב דמי חכירה ו/או דמי רכישה בחלקת המגורים בנחלה.

אגף שומת מקרקעין מפיץ מעת לעת קווים מנחים הכוללים הנחיות וכלים שבאמצעותם השמאים הנדרשים לשום נכס מסוים יפעלו.

הרעיון כשלעצמו מבורך ויש בו גם כוונה ליצירת שפה אחידה, שכן שמאות אינה מדע מדויק וחשוב גם לציין ולברך שטיוטות של קווים מנחים מפורסמים להערות הציבור לפני שהם מפורסמים כקווים מנחים.

מתוך קריאת הקווים המנחים ולא בפעם הראשונה עולות רמיזות כי חלק מההנחיות חורגות מאמות מידה מקצועיות והן נכפות על השמאי הממשלתי ע"י רמ"י.

שר האוצר חתם ביום 13.1.19 על החלטות חדשות שיובאו להלן וביניהן על החלטה 1591 שתחליף את החלטה 1553 שהיתה אתנו החל מחודש מאי 2018 וכעת אנחנו מתבקשים להתרגל למספרה החדש.

התיקון בהחלטה 1591 מתייחס לבעלי נחלות שמחזיקים הסכם חכירה ישיר בתוקף ומבקשים להמשיך להחזיק בחוזה החכירה ולא לחתום על הסכם החכירה שאושר בהחלטה 1311 ולבעלי נחלות שמחזיקים הסכם החכירה לא בתוקף והחוכר מבקש לחדש את החכירה לפי תנאי החכירה הקבועים בהסכם שהוא מחזיק ויש לו זכאות לפי הוראות ההסכם לחדש את החכירה.

אנו עדים לרגע הסטורי בהליכי הורשה של נחלות שיביא למהפך ממש בכל הקשור להעברת זכויות בין בני זוג בעת פטירה ובהעברה ליורשים.

רשות מקרקעי ישראל הודיעה כי היא ערכה שינוי מהותי בכללי ההורשה שהיו נהוגים עד היום בחלות וביטלה את ההעברה האוטומטית לבן/בת זוג בעת פטירה.

התוצאה היא שהורשה בנחלות תהיה בהתאם לצוואה שיותיר אחריו בעל הנחלה או בהתאם לדיני הירושה אך בכפוף למגבלות המפורטות בהסכם החכירה.

לגבי מינוי בן ממשיך - בעל זכויות בנחלה בה מונה בן ממשיך יידרש להסדיר את תנאי הורשת הנחלה בצוואה ולבטל את הרישום בטרם החתימה על חוזה החכירה.

לאחר שנים רבות של ניסוי וטעייה מאז קבלת החלטת מועצת מקרקעי ישראל 979 במרס 2007, הודיעה רשות מקרקעי ישראל שהחל מה-1/4/18 על הפעלה מלאה ליישום החלטות מועצת מקרקעי ישראל בעניין היוון זכויות המגורים בנחלות.

ככל שהדבר נוגע למשק המשפחתי (מושבי עובדים וכפרים שיתופיים) מדובר בהחלטת מועצה 1523 או כל החלטה אחרת שתחליף אותה.

בד בבד תחל הפעלה מלאה של החלטת מועצת מקרקעי ישראל 1528, המתייחסת למשק השיתופי (קיבוצים ומושבים שיתופיים).

הודעת רשות מקרקעי ישראל 11 שנים מאז אישור ההחלטה המקורית מדברת בעד עצמה ומעוררת שאלות רבות על סדרי העדיפויות ועל ההפליה המתמדת של בעלי זכויות בנחלה.

לאחרונה התקבלה במועצת מקרקעי ישראל החלטה 1523 אשר מעדכנת את החלטה 1464. החלטה זו טומנת בחובה הזדמנויות חדשות ואפשרויות חדשות בפני בעלי הנחלות במגזר החקלאי. ההחלטה מאפשרת לבעל נחלה להסדיר את נושא זכויות הבעלות בקרקע בחלקת המגורים (חלקה א' ) של הנחלה, עד 2.5 דונם ולהפוך מבר רשות לחוכר לדורות ובכך יוכל בעל הנחלה לעגן את זכויותיו בקרקע, המשמעות לכך היא, שבחלקת המגורים לא יחולו ההוראות הקיימות כיום בדבר השבת קרקע לרשות בעת שנוי יעודה. כמו כן, בכניסה להסדר תעמוד בפני בעל הנחלה האפשרות לפיצול מגרשים משטח הנחלה ורישומם בטאבו ואף להעביר בהם את הזכויות לכל מי שיחפוץ. נוסף לכל אלו יוכל בעל הנחלה ליהנות מזכויות בניה מוגדלות ואפשרות לפעילות לא חקלאית עד 500 מ"ר בחלקת המגורים.

טרם פורסמו נוהלים ליישום החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 1481 "ביטול עסקאות ומתן אורכות לביצוע", אשר חייבה המרת הסכם הפיתוח לחוזה חכירה לדורות עד 31.12.2016 בתשלומי הפרשי ערך בסכומים גבוהים.

קבלת החלטות נכונות יש להמתין לפרסום הנוהלים ולשינויים אפשריים בנוסח החלטה 1481.

שופטי העליון הפכו את פסיקת המחוזי, וקבעו כי החוזה שעליו חתומה הסוכנות עם מאות מושבים וקיבוצים אינו מקנה לה זכות לפיצוי בגין הפקעה או שינוי בקרקעות ■ המשמעות: הסוכנות לא תקבל עשרות מיליוני שקלים מהפיצויים שניתנו למושבים צפריה ויגל בגין הפקעת שטחים

(the marker - 01/11/2016)

עמוד 1 מתוך 2

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237