ביום 14.1.2021 יצאה מטעם רשות האוכלוסין וההגירה הודעה בעניין תוקף היתרי עבודה לעובדים זרים בענף החקלאות.

ע"פ ההודעה, עובד שתוקף רישיון העבודה המקורי שלו פג בפרק הזמן שבין 1.9.20 ועד 30.9.21, ותוקף רישיונו לא הוארך במהלך תקופה זו - מוארך אוטומטית רישיונו ב-3 חודשים.

המשמעות של הודעה זו היא כי כל מי שרשיונו הוארך מכח הודעות / תקנות קודמות בהקשר למצב החירום הבריאותי החל ממרץ 2020 ועד 31.12.20 וכל מי שפג תוקף הרישיון המקורי, הרגיל שלו, לכאורה שוהה בארץ ועובד בניגוד לחוק.

רשות המסים הודיעה אתמול (29/12) כי עקב הסגר השלישי, שאינו מאפשר שגרת עבודה רגילה, על הארכת המועד לביצוע ספירות המלאי לשנת המס 2020, עד ליום ה-31 במרץ 2021.

לנוכח ההתנהלות הנפוצה בקרב חקלאים המעסיקים עובדים זרים, פלסטינים ואחרים נכון להבהיר את העניין שבכותרת ולהתריע בפני כלל החקלאים המעסיקים עובדים שכירים.

סע"ש 29268-06-16 סאמר אלזיאדנה נ' מלאחי בע"מ ניתן 25.10.20.

חקלאים רבים נאלצים להתמודד עם תביעות המוגשות נגדם על ידי פלסטינים שעבדו אצלם. התביעות, כללית, עוסקות בטיעונים ובטענות דומים.

ניתן וכדאי ללמוד התנהלות נכונה ויישום הוראות הדין בכל הקשור בחיובים הנובעים ממשפט העבודה בהקשר להעסקת עובדים בחקלאות לרבות עובדים מ'השטחים'. שימת לב לפרטים בהם מחוייבים המעסיקים, אם יופנמו, עשויים למנוע תביעות ומכל מקום יקלו את ההתמודדות עימם בין כותלי בתי הדין לעבודה.

פסק דין(1) שניתן לאחרונה עוסק ברכיבי תביעה 'נפוצים'. והוא מובא כאן כדוגמא ממנה ניתן ללמוד התנהלות נכונה.

סעש 63075-11-17 יזן זידאן נ' ג. רגב ייזום 2000 (2004) בע"מ

סוגיית זכאותו של עובד לתמורה בגין שעות שהייה במקום העבודה, בגדרן אין הוא נדרש לעבודתו הרגילה, נדונה בשורה ארוכה של פסקי דין ואף במסגרת טור זה עסקתי בכך. אך מה הדין כאשר לא ניתן להבחין בין השעות בהן עבד העובד לבין השעות בהן נח?. בסוגיה זו דן לאחרונה (31.8.20) בית הדין הארצי, ובשל חשיבות הדברים בחרתי להביא בפניכם את עיקרי הכרעתו.

באותו עניין עבד התובע אצל הנתבעת, חברה העוסקת במתן שירותי גרר בכל רחבי הארץ. עבודתו של התובע התבצעה במגרש אחסון בירושלים המופעל על ידי החברה. למגרש נגררו רכבים על ידי החברה הנתבעת וגורמים נוספים (המשטרה, חברות ביטוח, הוצאה לפועל וכיוצ"ב). תפקידו של התובע הוגדר כ"שומר", אך לגישת החברה הוא שימש כסדרן ולא כשומר.

במסגרת תביעתו דרש התובע כי החברה תשלם לו פיצויי פיטורין וזכויות סוציאליות שונות בסך של כ-600,000 ₪, כאשר במרכזה של התביעה עמדה דרישה לתשלום גמול בגין עבודה בשעות נוספות. התובע טען כי הועסק במשך כל השבוע בין השעות 18:00 עד לשעה 9:00 בבוקר. מנגד טענה החברה כי התובע אמנם שהה במגרש עד הבוקר אך עבודתו הסתיימה בכל יום בשעה 1:00.

*ע"ע (ארצי ) 38154-03-20 גרר שי כהן בע"מ - סעדי דוויק (פורסם בנבו, 31.08.2020)

תשלומי האקסטרה המשולמים על ידי חקלאים בגין צו ההרחבה מגיעים ל-215 מיליון ₪ בשנה בנוסף לתשלומים המופרכים בגין פיצויי פיטורים (130 מיליון ₪) ובגין פנסיה (100 מיליון ₪).

חובותיו של מעסיק בענף החקלאות נובעים ממספר מקורות. הראשי שבהם הוא החוק. בישראל בספר החוקים רשימה ארוכה ומגוונת של חוקים העוסקים בדיני העבודה. לחוקים שונים תקנות פרטניות המרחיבות את חוקי העבודה. התקנות ניתקנות על ידי השר הנוגע בדבר לעיתים בשיתוף עם שר/ים אחר/ים לר̇ב לאישור התקנות נדרשת הסכמה של ועדה בכנסת.

בנוסף לאלה קיימים במשק העבודה צווי הרחבה שונים, בניהם צו הרחבה לעניין השתתפות המעביד בהוצאות נסיעת העובד לעבודה צו לעניין דמי הבראה ועוד. כאן נעסוק בצו ההרחבה בענף החקלאות.

משמעותו של צו ההרחבה הינו הרחבת תחולת הסכם קיבוצי שנערך על פי חוק הסכמים קיבוציים בין ארגון מעבידים לארגון עובדים(2). על פי החוק הנ"ל מוסמך שר העבודה היום (בעבר שר הכלכלה ולפניו שר התמ"ת) לקבוע כי תחולתו של הסכם שכזה תורחב ותחייב את כל העוסקים באותו ענף אף אם אינם חברים בארגונים החתומים על ההסכם הקיבוצי.

החרגת עובדים זרים II – קריאה חוזרת

מטרת תוכניות הפנסיה והרציונאל שלהן הוא הרצון למנוע את הזדקקותו של אדם לקצבה מהקופה הציבורית ולמנוע ממנו להיות תלוי בבני משפחתו. 

שלטון מחיל גישה פטרנליסטית בעניין זה על מנת להבטיח לאדם העובד ולשאיריו זרם הכנסות שיחליף את מקור ההכנסה שנפסק עקב הפסקת עבודה בשל גיל, נכות או מוות.

בעוסקינו בעובד זר, תאילנדי, אשר בארצו אין קופת פנסיה לעובדים, כאלה המגיעים לישראל, מדוע זה צריכה מדינת ישראל לדאוג לפנסיה לאותם עובדים שעה שבארצם שלהם אין הסדר דומה?

בהינתן שהעובד התאילנדי משתכר בארץ בסכומים העולים בהרבה על השכר בארצו ובהינתן שתשלום הפנסיה בו מחויב המעסיק אינו משמש למטרה שלשמה נקבע כי אז נכון וצודק להחריג את העובדים הזרים בחקלאות ולבטל את החובה לשלם להם תשלום חלף פנסיה. ויפה שעה אחת קודם!

כידוע עובד זר שפגה אשרתו זכאי לפיצויי פיטורים מלאים – 8.33% (כ-28,000 ₪ לעובד שמיצה את אשרתו) וזאת מכוח חוק פיצויי פיטורים. בכל מקרה, העובד זכאי לפיצוי בשיעור 6% 'על חשבון' וזאת מכוח צווי הרחבה.

כאן ננסה להסביר מדוע מוצדק להחריג בעניין זה עובדים זרים.

למרות הצהרות הממשלה על כך שבכוונתה להטיל סגר מלא החל מיום 25.9.20 למשך שבועיים ימים, החליטה הממשלה, בסופו של דבר לא להטיל סגר מלא אלא להחמיר את ההגבלות בצורה משמעותית החל מיום 25.9.20 ועד ליום 10.10.20 (מועד העלול להשתנות כמובן מעת לעת על ידי הממשלה).

ויודגש- האמור בחוזר מיום 24.9.20 בנוגע לשאלה האם חלה על מעסיק חובה לשלם שכר לעובדיו במקרה של סגר מלא לא חל במקרה של סגר חלקי בלבד, כפי שנקבע בסופו של דבר על ידי הממשלה ועוגן בהתאמה ביום 25.9.20 באמצעות תיקון התקנות "תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות במקומות עבודה), תש"ף- 2020 (להלן-"התקנות") ותיקון התקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת השהייה במרחב הציבורי והגבלת פעילות), תש"ף-2020 (להלן-"תקנות הגבלת השהייה במרחב הציבורי").

אנו מדגישים כי האמור בחוזר אינו בגדר חוות דעת אלא מידע כללי ויש להתייעץ יעוץ פרטני בכל מקרה לגופו.

בית המשפט העליון קיבל היום שתי עתירות שהוגשו בנוגע להנפקת תעודת מחלה גורפת לעובד השוהה בבידוד לפי צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש 2019) (בידוד בית) (הוראת שעה), התש"ף -2020.

משמעות ההחלטה הינה שהחל מיום 30.9.20 לא יהיה ניתן לחייב את המעסיקים בישראל לשלם דמי מחלה לעובדים הנמצאים בבידוד כפוי, כאשר אלו אינם מגלים שום תסמיני מחלה ואינם נשאים של נגיף הקורונה.

עמוד 1 מתוך 12

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237