מידע בנושא אגודות שיתופיות

מפעם לפעם מתקיימות אספות כלליות של האגודות השיתופיות שם מתקבלות החלטות הנוגעות לחברי האגודה השיתופית, להתנהלות האגודה וליישובים בהם הם גרים.

חברי האגודות, כמו כל אדם, הם אנשים עסוקים אשר לפעמים נבצר מהם מלהגיע לאספות. המשמעות של אי הגעה היא שהם לא יוכלו להצביע בהצבעות המתקיימות ולהשמיע את קולם. חברי האגודות זקוקים לפתרון אשר יאפשר להם להשמיע את קולם גם אם אין ביכולתם להגיע לאספה.

הסוגיה הזו מקבלת משמעות גדולה יותר כעת בתקופת מלחמת "חרבות ברזל". חברי אגודה רבים נמצאים במילואים כבר חודשים רבים, יישובים רבים מפונים ותושביהם מפוזרים במקומות שונים בארץ וישנן עוד סיבות רבות שחברי אגודות אינם יכולים להיות נוכחים באספות בתקופה זו.

הפתרון היחיד שקיים היום אינו מספק ולא מתאים לכולם וכעת, התפרסמה טיוטת צו מטעם משרד הכלכלה והתעשייה, אשר אם תתקבל היא תהווה פתרון מעולה לכלל חברי האגודות השיתופיות. כל הפרטים בכתבה.

סעיף 16 לפקודת האגודות השיתופיות עוסק בהצבעה באספות. הסעיף קובע בין היתר, כי לכל חבר אגודה יש קול אחד בהצבעה וכי לא ניתן להעביר את זכות ההצבעה למורשה. 

בהליך בוררות בין המושב לחבריו, בו ייצגתי את החברים,  נקבע, כי על מנת לעמוד בעקרון השוויון בין חברי אגודה שיתופית, אין די בחלוקת נחלות השוות בגודלן, אלא יש לבחון גם את טיב הקרקע ומועד חלוקתה.

פסק בוררות חייב אגודה שיתופית, המסווגת כמושב עובדים, לפצות חברים באגודה בגין הפרת עקרון השוויון במסגרת חלוקת קרקעות בפרויקט הרחבה. הפיצוי ניתן בגין חלוקת קרקע בטיב נמוך יותר בהשוואה לחברים האחרים, איחור של שנים בהקצאת הקרקע וכן לחץ מים נמוך בנחלות החברים התובעים. טענת האגודה לפיה השוויון לא הופר שכן כל החברים קיבלו חלקה זהה בגודלה – נדחתה. פסק הבוררות קיבל משנה תוקף לאחר שהשגה שהוגשה על ידי המושב לרשם האגודות השיתופיות נדחתה לאחרונה. חברי המושב, הן בבוררות והן בדיון בפני רשם האגודות השיתופיות, יוצגו על ידי הכותבת.

ערעור על החלטת סגן רשמת האגודות השיתופיות (להלן – סגן הרשמת) ולפיה חברותה של המערערת במשיב (להלן – המושב) פקעה מכוח סעיף בתקנון המושב ומכוח סעיף בהסכם הקליטה עליו חתמה המערערת. במסגרת הערעור מתבקשת הצהרה כי חברותה של המערערת שרירה וקיימת ולא התקיימו הנסיבות לפקיעתה.

עמנ (י-ם) 24329-04-23 גיא נ' בני דרור – מושב שיתופי להתיישבות בע"מ, פס״ד מיום 19/12/23

נכנס לתוקף תיקון לתקנות האגודות השיתופיות שנותן אפשרות להצבעות בדרך אלקטרונית בהינתן מילוי של התנאים הרשומים בתיקון (על אף האמור בתקנון האגודה).

בחוזר עדכון בנוגע לנהלי בקשה לרישום, תיקון או שחרור שעבוד של אגודה שיתופית

ערעור המופנה כנגד החלטת עוזרת רשם האגודות השיתופיות, אשר בהחלטתה דחתה בקשתו של רפי חודרה (להלן: "המערער") למינוי חוקר בעניין תיקון פנקס החברים בקיבוץ גינוסר (להלן: "הקיבוץ"), לאחר שהודיע לו על סיום חברותו.

עמ"נ (מנהלי)(ירושלים) 5114-11-23 חודרה נ' קיבוץ גינוסר , פס״ד מיום 11/12/23

תיקון חדש לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), התשל"ה-1975 מאפשר רשמית קיום הצבעות דיגיטליות באגודה שיתופית. התיקון קובע עקרונות מנחים לעניין קיום ההצבעות, אולם מאפשר לחברי האגודה השיתופית את החופש לעצב לעצמם את ההסדר הטכנולוגי הספציפי המתאים להם.

כפר חב"ד קידמה את בנייתן של 64 יחידות מגורים חדשות בשטחה במה שמכונה "פרויקט ההרחבה הצפונית". בתאריך 18.10.2011 היא נקשרה עם יזמים (להלן: "התובעים") בהסכם שאותו כינו "הסכם הייסוד". כחלק מההסכם, התובעים נטלו על עצמם לקדם את המיזם, אך קשר זה עלה על שרטון, ובתאריך 11.11.2016 הגיעו להסכם לסיום היחסים, אשר כונה "הסכם היפרדות". לצד סיום היחסים, בהסכם נקבע פיצוי כספי מטעם הנתבעת, המקיף גם את הוצאות התובעים, בסך כולל של 1,624,000 ₪ מתוכו כפר חב"ד 500,000 ₪ בלבד.

ת"א(שלום)(ת״א) 3978-08-18 הדר מ.א.י.א יזמות בע"מ ואח' נ' כפר חב"ד מושב עובדים של חסידי ליובאוויטש להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ , פס״ד מיום 04/12/23

השר ניר ברקת: "אני סמוך ובטוח כי עו"ד ארפי כהן  תמלא את תפקיד רשמת האגודות השיתופיות באחריות ובמקצועיות למול האתגרים הרבים הנוגעים לאגודות השיתופיות, במיוחד בעת הזאת, תסייע להן ותביא לחיזוקן של האגודות השיתופיות שהן מאבני היסוד של הכלכלה והחברה הישראלית"

המערער הגיש תביעה לחייב את האגודה ומתיישביה להקצות לו מגרש נוסף במסגרת ההרחבה החדשה המבוצעת באגודה, בטענה כי בהרחבה הקודמת שבוצעה האגודה גזלה ממנו מגרש, וכי הוא הופלה שלא כדין לעומת בעלי משקים אחרים.

ערעור על פסק דין במסגרתו נדחתה תביעת המערער בשל התיישנותה.

ביהמ״ש דחה את הערעור משקבע כי  המבחן הקובע לעניין מרוץ ההתיישנות אינו המועד בו נודע למערער על מכירת זכותו הנטענת לצד שלישי, אלא המועד בו יכול היה לדעת עובדות אלו. דומה כי עילת התביעה נולדה במועד בו הוסרו העיקולים על המגרשים בהרחבה, ולמצער בעת שהאגודה מכרה זכותו לקבלת מגרש בהרחבה לצד שלישי, ולמרב בשנת 2009 עת זוכה חשבונו בסך התקבול ששילם צד שלישי. יתר על כן. לפי כל אחד מהמקרים, חלפו למעלה משבע שנים עד למועד הגשת כתב התביעה. אין לקבל איזו מטענות מערער להארכת תקופת ההתיישנות.

עא (ב"ש) 45985-05-23  שלום גבריאלי נ' פעמי תש"ז - מושב עובדים להתישבות חקלאית שיתופית בע"מ, פס״ד מיום 13/12/2023