אגודה הינה סוג של תאגיד משפטי (cooperative), דהיינו התארגנות של חבר בני אדם המבקשים יחד לפעול לקידום מטרה משותפת וכך למעשה הוקמו הקיבוצים, המושבים השיתופיים, מושבי העובדים, הכפרים השיתופיים ועוד.

באגודה שיתופית רווחת החברים קודמת לרווח החברים, אך לא שוללת את קיומו וזאת בשונה מחברה שבה השאת ההון והרווח הינו המטרה המרכזית.

בעוד בחברה יכול להיות אדם אחד הבעלים של החברה וגם יכולים להיות בעלי מניות שחלקם בחברה שונה, הרי שבאגודה שיתופית בעיקרון לכל חבר יש אותן זכויות וחובות וכך גם זכויות ההצבעה באספה הכללית שהינה אישית. (ייפוי כוח מתאפשר רק במקרים ייחודיים).

שוני חשוב ונוסף הוא הניהול של האגודה ובדרך כלל הנהלת האגודה נבחרת לתקופה של שנתיים והמכהנים בה עושים זאת על דרך של התנדבות וללא כל תמורה כספית ויכולתם לקבל החלטות מחייבת לא פעם סיוע מקצועי של מומחים בתחומים שונים ובעיקר בתחום המשפט.

סיום שנה ותחילת שנה חדשה היא הזדמנות לבחון מחדש את התנהלות האגודה על מנת לרענן תחומים שבהם האגודה צריכה לבדוק את עצמה.

שנתיים לאחר שבית המשפט העליון הכריע בנוגע לחובת תשלום לאגודה שיתופית במקרה בו חבר האגודה הפסיק חברותו (ע"א2853/16, ע"א 2890/16 12568-03-1 משעלי ואח' נגד מתיישבי שריד אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית בע"מ, "עניין שריד", וראו חוזר משרדנו 17/17 מחודש נובמבר 2017), נדרשה לנושא גם מנהלת מחלקת הבוררויות, עוזרת רשם האגודות השיתופיות, עו"ד דנה ביאלר.

תב' 2624/27/2016, טל אל ישוב קהילתי כפרי אגודה שיתופית בע"מ נ' אזרך איזולדה, בפני מנהלת מחלקת בוררויות, עוזרת רשם האגודות השיתופיות.

חוזר מס׳ 14/19 של משרד עו״ד חגי שבתאי, שפירא

 

ערעור מנהלי שהגיש קיבוץ רבדים על החלטת רשם האגודות השיתופיות, שלפיה יש להכיר בחברותו המלאה של בן קיבוץ הסובל מסכיזופרניה, החל מהגיעו לגיל 18. 

עמ"נ (י-ם) 21068-10-17 – קיבוץ רבדים נ' אסף מרקר, פס״ד מיום 14/05/19

A significant number of cooperatives in the world have a reserve fund.

Among cooperative members and leaders as well as researchers, a reserve fund is considered as an indispensable tool for the maintenance and success of the organisation.

This article analyses the essence of reserve funds and their operation. It is demonstrated that the existence of this specific fund constitutes a deterioration in the quality of service provided by the cooperative to its members. It is suggested that the absence of reserve funds in a cooperative leads to an increase in the quality of service provided to members.

Two case studies of rural primary cooperatives (moshavim) and one of secondary cooperatives (regional purchasing organizations) in Israel are presented. These associations have been operating successfully for a number decades without profit or deficit and do not maintain reserve funds. The cooperatives are founded by and for members who want to pay the lowest possible cost of participation, and the case studies demonstrate that they can operate efficiently and stably over time without relying on reserve funds.

Journal of Co-operative Organization and Management
Volume 7, Issue 2, December 2019, 100089

התובעים הם חברי אגודה שיתופית נתיבי הנגב שמאגדת מובילים של תוצרת חקלאית, הנתבעת היא הנהלת האגודה עצמה. לטענת התובעים הנהלת האגודה מקפחת אותם בחלוקת הרווחים משום שאינם בעלי משאיות.

תא (ב"ש) 19884-11-16 – אברהם אלון נ' נתיבי הנגב – אגודה שיתופית, פס״ד מיום 29/07/19

ביהמ"ש העליון קיבל את הסכם הפשרה בין הצדדים בתיק ציפורי, ובכך בוטלה קביעת בית המשפט המחוזי אשר חייב את המושב לרשום כבעלי הזכות בנחלה גם את מי שלא התקבל לחברות באגודה השיתופית ואשר החיל את הקריטריונים אשר נקבעו ב"חוק ועדת קבלה" ביחס ליישובים קהילתיים והרחבות גם על קיבוצים ומושבים.

ע"א 716/17  ציפורי מושב עובדים להתיישבות שיתופית נ' סטיב ביתן, פס״ד מיום 07/07/19

 

במסגרת החלטה שקיבלה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נקבע כי הקצאה ושיווק של קרקעות ביישוב חקלאי למתיישבים בו תעשה תוך הגבלת המחיר למתיישב לסכום עלויות הפיתוח שאושרו ע"י משרד השיכון והפיתוח. העותרים טוענים כי חרף החלטה זו, ולאור היעדר ההסדרה באזור יו"ש, האגודות השיתופיות מעשירות את כיסן על חשבון מקרקעי הציבור ע"י גבייתם של כספים אסורים מעבר לעלויות הפיתוח אשר אושרו לגביה.

בג"ץ 3378/18 צבי יהונתן נ' ההסתדרות הציונית העולמית, החטיבה להתיישבות, פס״ד מיום 08/07/19

 

תביעה שהגיש היישוב לבון המאוגד באגודה שיתופית כנגד חברים לשעבר באגודה הממשיכים להתגורר בשטחה, במסגרתה ביקש מביהמ"ש לחייב את החברים להמשיך ולשלם את מיסי אגודה גם לאחר פרישתם ממנה.

ת א (שלום) (קריות) 40851-12-15 – לבון כפר שיתופי בע"מ נ' פרקש קרול אלמר, פס״ד מיום 23/06/19

 

כל מי שהיה חבר בועדת קליטה יודע, כי קביעת קריטריונים לקליטה, ברורים ככל שיהיו, לא הופכת את עבודת הוועדה לקלה. שכן, התנאים החשובים ביותר לקליטה (אופי טוב, התאמה לקהילה וכיוצ"ב) אינה ודאיים או ניתנים למדידה, והם מקור להתלבטות הוועדה לגבי המועמד לחברות. שיקול הדעת של הוועדה, החורץ את גורל המועמד, נתקף לא אחת בבית המשפט. פסק דין שניתן לאחרונה (8.3.19) בבית המשפט המחוזי בנצרת עסק בסוגיה חשובה זו ועל כן בחרתי לסקור את עיקריו בפניכם.

באותו עניין דובר בתובעים אשר חפצו להיקלט בשנת 2013 כחברים בקיבוץ אשר ברבות השנים, בעקבות משברים דמוגרפים שעבר, הפך למושב עובדים. באותו שלב (שנת 2013) עוד לא שונה הקיבוץ למושב עובדים, ולא היה אפשרי להתקבל לחברות. משכך חתמו התובעים על "בקשת הצטרפות לפרויקט" (לא מושב). כמו כן עברו התובעים באותה השנה הליכים של קבלה (אבחונים ומיונים), ואף שילמו 20,000 ₪ דמי רצינות. בישיבתה מיום 23.5.13 החליטה ועדת הקבלה של הקיבוץ לקבל את בקשת התובעים להצטרף לפרויקט. באותה השנה עקרו התובעים את מקום מגוריהם ועברו לקיבוץ בו התגוררו במשך 4 שנים (2013-2017). אולם, ביום 27.3.17 קיבלו התובעים מכתב, חתום על ידי יו"ר הוועד הממונה, בו צוין כי לאחר שדן בבקשתם, החליט הוועד הממונה שלא לקבל את התובעים לחברות. בין הצדדים לא היתה מחלוקת כי הנימוק שבגינו לא התקבלו התובעים לחברות היה כי הם אינם מתאימים למושב מהבחינה הקהילתית.

במסגרת תביעתם טענו התובעים, בין השאר, כי הקביעה שאינם מתאימים לחיי הקהילה סותרת את האבחון המקצועי שעברו התובעים בהצלחה ואת מבחן המציאות – מגורים במושב לתקופה של 4 שנים, בהן השתלבו ללא קושי וללא דופי. עוד נטען כי ההחלטה הנסמכת על קריטריון עמום הינה בלתי סבירה. עוד טענו התובעים, כי גם אם קריטריון מידת הקהילתיות הינו לגיטימי, הרי שלא ניתן להחילו עליהם רטרואקטיבית. לטענתם, מסיכומי פגישה כאלה ואחרים עולה, כי רק לאחר המועד שבו הודיעו להם כי לא התקבלו לחברות נקבעו לראשונה קריטריון זה.

*ה"פ (מחוזי נצ') 56424-05-17 בשמת פוקודה נ' מיצר מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית (פורסם בנבו, 08.03.2019)

הוועדות בקואופרטיב מהוות מרכיב חשוב במבנה הדמוקרטי שלו. כל קואופרטיב מקים בתוכו מספר שונה של ועדות, לפי צרכיו. גם המושב, הקואופרטיב הרב-תפקודי, מקים בתוכו ועדות, וגלל היקפו הרחב של הקואופרטיב, והשילוב של מרכיבי הקהילה והשלטון המקומי, מספרן של הוועדות במושב הינו, בדרך כלל, רב יותר מאשר בקואופרטיבים אחרים.

המאמר לומד את מבנה ותפקוד הוועדות בקואופרטיבים שונים ברחבי העולם והנוסף את תפקידי ותפקודי הוועדות בקיבוץ, שגם הוא קואופרטיב כפרי והדומה במספר מרכיבים קואופרטיבים למה שקורה במושב.

המאמר מנסה לתאר ולהסביר וללמוד את תהליכי ייסודן של הוועדות במושב, באילו תחומים הן פועלות, מהן סמכויותיהן, ואיזה מקום יש להן במבנה הדמוקרטי של הקואופרטיב. הועדות במושב נמצאות בתחומים רבים המתוארים והמוסברים והמנותחים במסגרת המאמר. המאמר הוא ראשוני בנושא בו הוא עוסק ופותח פתח להמשך המחקר על הוועדות במושב.

עמוד 1 מתוך 8

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237