בפסק דין תקדימי מיום 15.12.2016 קבע בית המשפט העליון כי הועדות המקומיות אינן רשאיות לדרוש מיזמי תכנית להפקיד כתב שיפוי אשר מעביר ליזם את נטל תשלום פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה (ע"א 5958/15 פרחי ביקל בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה ראשון לציון, בהרכב כבוד השופטים: י' דנציגר, נ' הנדל וע' ברון).

סעיף 197 לחוק התכנון והבניה (להלן: "החוק") קובע את הזכות לפיצוי בגין פגיעה במקרקעין עקב תכנית. לפי סעיף זה, מקום שקרקע שחלה עליה תכנית או שהיא גובלת עם תחומה נפגעה כתוצאה ממנה, רשאי בעל הזכויות בקרקע להגיש תביעה לפיצויים מהוועדה המקומית בגין הפגיעה (ירידת ערך הקרקע).

נוצלה כאן הזדמנות-פז להכריע ביחס לתוקף "כתבי שיפוי" הנהוגים בעולם התכנון, כתנאי לקידום תכניות מתאר לשינויי יעוד המשביחים כלכלית נכסי מקרקעין, לקראת תביעות פיצויים של מי שייפגעו מאותה תכנית.

פה-אחד פסקו כב' השופטים דנציגר, הנדל וברון, כי זהו נוהג בלתי-חוקי החורג מהחוק המסמיך את הועדות המקומיות הוא חוק התכנון והבניה, בלתי-חוקתי בהיותו סותר את חוק-יסוד: תקציב המדינה, ומפר את חובתן המוחלטת של הועדות לפצות בעצמן נפגעים מתכניות חדשות.

תוך כך, הורחב המושג "מס, היטל או תשלום חובה" גם על החיוב העתידי הנכלל בכתבי השיפוי, עוד בטרם שילם יזם התכנית תשלום שיפוי כלשהו. מדובר ברעידת אדמה בעולם התכנון, וימים יגידו מה יהיו השלכותיה.

ע"א  5958/15 פרחי ביקל בע"מ נ׳ הועדה המקומית לתכנון ולבניה - ראשון לציון ואח׳, פס״ד מיום 15/12/2016

קרקע שהופקעה מידי בעלת הזכויות, פוצתה לפי אמדן של רמ"י. הנפגעת חתמה על חוזה עם רמ"י בהתאם, ואז קמה ותבעה השלמת הפיצויים לפי חוו"ד שמאית מטעמה.

שתי הערכאות קיבלו את טענותיה. פסק-הדין עוסק בכמה סוגיות מרתקות, אך אדגיש כאן את העובדה כי רמ"י לא הדפה את התביעה הכספית רק מפני שהתובעת כבר חתמה על חוזה וקיבלה פיצוי.

נוסח החוזה אינו מצוטט, אך סביר להניח כי נכלל בו סעיף "מיצוי טענות" מצד התובעת.

ובכל זאת, התביעה התנהלה, וגם זיכתה את התובעת בפיצוי נוסף מידי רמ"י.

ראוי ללמוד ממקרה זה, כי חוזי רמ"י אינם סוף פסוק, ואזרח שנפגע יזכה לסעד שיפוטי.

ע''א 7060/14מדינת ישראל - מנהל מקרקעי ישראל  נ׳ סמיח סאלח דבאח ואח׳, פס״ד מיום 6.12.16

המדובר בתביעה של תושב מושב כפר יובל כנגד המועצה האזורית מבואות החרמון, בטענה כי נגבה ממנו ארנונה בשיעור גבוה מזה שהיה צריך לשלם.

ת"ק (ק״ש) 49408-01-16  אוחנה נ' אזורית מבואות החרמון, פס״ד מיום 15/11/16

המדובר בתביעה של חברת שיווק, התובעת את מושב משואות יצחק על עמלות שלא שולמו לה בסך 1,000,000 ₪ בגין עסקאות לשיווק מזון ארוז לבקר ולצאן המיוצאות ע"י המושב לירדן.

ת"א 38835-03-12 לחיאני שיווק ומסחר נ' משואות יצחק מושב שיתופי, פס״ד מיום 18/11/16

קיבוצים ומושבים רבים הקימו, כחלק מההרחבה הקהילתית שלהם, אגודה להתיישבות קהילתית אליהן צורפו כל בעלי הזכויות בישוב. האגודות הללו גובות מיסי אגודה מהחברים, ומעניקות לכלל תושבי הישוב שירותים שהם בעלי אופי מוניציפאלי. האגודה פועלת במקביל לקיומו של הוועד המקומי שהינו רשות מקומית הפועלת על פי דין.

בשנים האחרונות קרו מקרים בהם תושבי הרחבות הודיעו שהם מפסיקים את החברות שלהם באגודה הקהילתית, והפסיקו במקביל לשלם מיסי אגודה.

תא (נצ') 5719-09-14 גולן נסים משעלי ואח' נ' קיבוץ שריד אגודה שיתופית חקלאית בע"מ ואח'

מספר החקלאים בארצנו הולך ומתמעט - זו עובדה ידועה. גם עם החקלאים הנותרים, הרשויות לא תמיד עושות את שניתן על מנת להקל ופעמים אף מכבידות את ידיהן על החקלאי אשר עובד לפרנסתו.

מקרה אשר אולי ממחיש זאת מעט ראינו בתחילת חודש נובמבר בפסק דין שניתן בבית משפט השלום בחיפה ע"י כב' השופטת מירב קלמפנר-נבון, במסגרתו זכתה רשות מקרקעי ישראל ('רמ"י') בתביעת פינוי מטעים חקלאיים ממקרקעין אשר טענה כי הם אדמות מינהל. להלן פרטי המקרה.

ת"א 18735-12-13 רשות הפיתוח נ' גורי רוזן, פס״ד מיום 06/11/2016

המדובר בתביעה של ועד מקומי יובל לקבלת תשלום עבור מיסי ארנונה שלא שולמו ע"י משפחה המתגוררת במושב הטוענת כי הועד נעדר סמכות לגבות מס מוניציפאלי.

תא"מ (שלום)(צפת) 49165-07-15 ועד מקומי יובל נ' מרדכי ואח', פס״ד מיום 17/10/16

מעסיקים רבים נכשלים בשני עניינים בהם נעסוק במאמר זה:

• פירוט תלוש השכר

• פדיון חופשה