כולנו רוצים להיות חלק מקהילה חזקה, קהילה פעילה שמצליחה לייצר רגעי כיף כמו גם יודעת לסייע ולתמוך ברגעים קשים. חלק מאיכות החיים במושב נובע מאיכות הקהילה שנוצרה בו. וקהילה זה כמו זוגיות – צריך כל הזמן לטפח, להשקות ולגדל, להשקיע משאבים – זמן וכסף, ורצוי יותר מאשר בשנה שעברה. ואכן, כסף מהווה מרכיב משמעותי בבניית קהילה ויצירתה לאורך זמן, כמו גם טיפוחה לאורך שנים.

מסקנת ביניים - אם חפצים אנחנו בישוב עם קהילה חזקה, קהילה פעילה עם עשייה רבה אנחנו צריכים לדאוג למקורות הכנסה עבורה, כאלו שידעו לספק משאבים שוטפים ומשמעותיים.

המקרה בו נתמקד ברשימה זו יכול לקרות בכל משפחה וגם "במשפחות הכי טובות".

אורן בן להורים בעלי זכויות בנחלה במרכז הארץ התחתן עם תמר עירונית מלידה. הזוג הצעיר התגורר מספר שנים בשכירות ולאחר לידת הילד השני, הם ביקשו לבחון מעבר לדירה מרווחת בכדי שיוכלו לגדל את משפחתם. בני הזוג יצאו למסע חיפושים בערים ובכפרים ולאחר מספר חודשים של ביקור בדירות הם הגיעו לסף ייאוש. דירת חמישה חדשים מגיעה לסך של שניים וחצי מיליון ₪ ומעלה במקומות האטרקטיביים בהם הם ביקשו להתגורר ובמקומות הפחות מועדפים עליהם מדובר על 1.7 – 2.2. מיליון ₪.

פיצויי פיטורים לעובד זר: הודעה בדבר סנקציות כנגד מעסיקי עובדים זרים בחקלאות שלפי הטענה לא שילמו לעובדיהם פיצויי פיטורים יצאה ב- 25.1.2017 תחת ידי ראש מינהל שירות למעסיקים ולעובדים זרים ברשות האוכלוסין וההגירה שבמשרד הפנים.

ראש המינהל פעל מכח סמכותו המוקנות לו בחוק עובדים זרים. לפי החוק רשאי הממונה במשרד הפנים לשלול היתר להעסקת עו"ז למעסיק שלא קיים חובותיו כלפי העובדים הזרים שהוא מעסיק הגם שהמושג "חובות" הינו רחב היקף וכולל בין היתר זכויות סוציאליות שהמומחיות באשר להם הינה של משרד הכלכלה והתעשייה.

הסדר הנכון הוא כזה שעניין זכויות עובדים וחובות המעסיקים כלפיהם נתון לסמכותו של משרד הכלכלה והתעשייה (למעט עניינים מיוחדים הנתונים לסמכות משרד הפנים כגון מגורים הולמים וביטוח רפואי). והוא האמון על הטיפול בעניינים אלו והוא אכן עושה זאת בנמרצות ובהתלהבות יתרה.

לגבי סמכותו של משרד הפנים לאכוף הענקת זכויות סוציאליות לעובדים תעלה השאלה האם אלו הואצלו לו מטעם משרד הכלכלה? מדוע ולשם מה פולשת רשות האוכלוסין למגרש שהוא עיסוקו של משרד הכלכלה? האם לא די ברגולציה המופעלת באינטנסיביות על ידי משרד הכלכלה?

אלפי חקלאים בעלי נחלות אשר התיישבו בכל חלקי הארץ לפני שנות דור, עסקו בחקלאות כמקור פרנסתם. זאת לאור החלטות רשות מקרקעי ישראל, שהגבילה את העיסוק - וקבעה שחוכר של קרקע חקלאית נדרש לנצלה ולעבדה ברציפות ובקביעות למטרות לשמן הוחכרה הקרקע.

מאז החלטת מועצת מקרקעי ישראל, חלפו עשרות שנים במהלכן חלה מהפכה בעולם החקלאות, הסכמי סחר והפחתות מכסים, שינוי בסדרי עדיפות, הקטנת התמיכות הממשלתיות, חוסר כדאיות כלכלית בגידול, ופתיחת השוק המקומי לייבוא תוצרת חקלאית מחו"ל וצמצום שולי הרווח.

המצוקה הכלכלית של החקלאים בישראל, שהחלה בראשית שנות ה-90 של המאה הקודמת, הביאה רבים מהם למצב בו הם נאלצו למצוא לעצמם מקורות לפרנסה חלופית. זאת באמצעות הקמתם של עסקים שאינם חקלאיים או קשורים לחקלאות - בסמוך לבית מגוריו של בעל הנחלה.

במקרים בהם קיימים יותר משלושה יורשים ניתן לבחון פתרון בהסכמה של חלוקת הזכויות בין היורשים במסגרת פיצול מגרשים ונחלה מפוצלת ופיצוי כספי של יתר היורשים וזאת כמובן גם במקרים בהם לא נותרה צוואה.

בכל מקרה חלוקת הזכויות תתבצע בהתאם לחוו"ד שמאי עדכנית למועד שבו אחרון ההורים הלך לבית עולמו, כאשר המטרה (ברוב המקרים) לבצע חלוקה שווה של הזכויות בנחלה בכסף או בשווה כסף בין היורשים.

בכל מקרה של חלוקת זכויות בין יורשים קיימות חבויות מס מעבר לסוגיות המשפטיות והמשפחתיות הסבוכות הקשורות בתהליך החלוקה וברשימה זו נבקש לעמוד על סוגיות מיוחדות בחלוקת זכויות בנחלה בין יורשים הטומנות בחובן מלכודות מס.

ביום 12.1.2017 ערך משרד החקלאות ופיתוח הכפר מפגש חקלאים בנושא קנביס רפואי. המפגש נועד לתת מענה לשאלות רבות שהופנו למשרד החקלאות בשל ההתעניינות הרבה בעיסוק בתחום הקנביס הרפואי, במיוחד לאור ההחלטות וההנחיות החדשות בנושא. נביא להלן דגשים מתוך המפגש.

ביום 9.1.17 פורסמה הצעת החלטה מס' 673 מטעם מועצת מקרקעי ישראל, אשר אמורה לבטל את החלטת מועצה מספר 1427. להלן עיקרי השינויים המוצעים

לפני מספר ימים עבר לקריאה שניה ושלישית חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2017 ו 2018), התשע"ז – 2016. החוק כולל בתוכו שינויים מרחיקי לכת בסוגיות מס שונות שעומדות על הפרק. אחד הפרקים הוא חוק מס ריבוי דירות שיחול על מי שמחזיק 249% בדירות מגורים, כאשר לגבי 2 דירות (לפי בחירתו) יחול פטור מהמס.

מטרת החוק לעודד מחזיקי מספר דירות למכור את דירותיהם ובכך להגדיל את היצע הדירות בשוק המשני, ולהפחית את רמות מחירי הדירות למגורים. שיעור המס הוא 1% מערך ממוצע למ"ר של דירה (שעומד על כ 15,000 ₪ למ"ר) כפול שטח הדירה, אך לא יותר מ 1,500 ₪ לחודש עבור דירה (18,000 ₪ לשנה).

נזכיר, כי מי שיש ברשותו רק 2 דירות מגורים לא תחול עליו גזירת המס החדשה. גביית המס וטיפול הוטלה על משרדי מיסוי מקרקעין, כיוון שיש ברשותם את המידע לגבי כמות הדירות שיש לכל תא משפחתי. מעבר לעובדה שהחוק מעלה תהיות לא פשוטות לגבי הפגיעה בזכות הקניין של האזרח, נבקש למקד את הדיון לגבי ההשפעה שיש לחוק על בעלי נחלות.

כידוע, זכויות הבניה הבסיסיות בנחלה הן 375 מ"ר המתחלקות באופן הבא: 160 מ"ר לבית הראשון, 160 מ"ר לבית השני ו 55 מ"ר לבית השלישי ובלבד שקיים בנחלה רצף בין דורי כאשר בהחלטה 1464 יבוטל הרצף הבין דורי בתשלום "דמי כניסה" 3.75% + מע"מ משווי חלקת המגורים. בשלב זה הבנייה היא בשלוש יחידות בשני מבנים ולאחר שיאושרו התכניות החדשות עליהם עובדים מושבים רבים ניתן יהיה לבנות שלוש יחידות בשלושה מבנים נפרדים + יח"ד של 55 מ"ר עם קיר משותף לאחת היחידות ואף לבצע פיצול של שני מגרשים מהנחלה הניתנים לרשום ע"ש הילדים וכן למכירה לצד ג'.

במסגרת הרחבת ההסדרה התעריפית שפורסמה לאחרונה להקמת מערכות סולאריות קרקעיות, החלו קיבוצים ומושבים להערך בהכנות מקדימות לקראת פרוייקטים רבים שיתחילו בשנים 2017-18  לעלות על הקרקע.
 
בהיקפי גודל של מגות בשדות PV, מודל ההתקשרות השכיח מתקיים בין היזם, SPC לבין החברה המבצעת, EPC  והגוף שמשכיר את השטח ו/או נכנס כשותף פעיל בעסקה.

עסקת התקשרות זו אכן נראת כהשקעה בפרוייקט מניב לכל דבר בתווך הארוך עם סיכון קטן AAA. אך אי עמידה ביעדים, בסטנדרטים וטיב ביצוע שנובע מתיאום ציפיות לא מדוייק וחוסר מעורבות בצד הטכני-תשתיתי, עלול לסכן את התשואות העתידיות מייצור החשמל ונגזרותיו על כדאיות הפרוייקט, השינויים, התיקונים והחריגות בעתיד.