פריטים קשורים

• תכנון מס בעריכת צוואות ובחלוקת עיזבון - חלק ג' / אביגדור ליבוביץ, עו״ד

  "זכות ההמלצה" למגרש בהרחבה: כיצד נתחשב בזכויות שילדים קיבלו בחיי ההורים במסגרת חלוקת העיזבון?

  כאשר מדובר בכספים שהורים נתנו בחייהם או בזכויות בדירה, הדרך לביצוע החלוקה היא פשוטה, כך שניתן לקזז את השווי שההורים נתנו לאותו ילד בחייהם, מהחלק שאותו ילד זכאי לקבל מתוך העיזבון שיחולק אחרי ההורים ובהתאם לכך נערוך את הצוואה ונתייחס להשלכות המס ביחס ל"איזון פנימי" ו"איזון חיצוני" בין היורשים.

  שאלה ייחודית למגזר החקלאי שעולה בהרבה מקרים - כיצד נתחשב ב"זכות ההמלצה" שניתנה לאחד הילדים לקבל מגרש בהרחבה של המושב? בראשית הדברים אדגיש, כי כאן מדובר "בבטן רכה" או אולי "בתיבת פנדורה" כזו שההורים חוששים מלפתוח אותה או כזו שכלל לא היה ידוע להורים שהיא "פצצה מתקתקת" שמחכה אי שם בפינה לדיון המשפחתי על חלוקת הנחלה.

  תזכרו בסיפור על "חבורת הגולשים" ועל התהליך שנדרשו היורשים לעבור בכדי להבין את מהותה של "זכות ההמלצה" שקיבל תומר לפני שנים רבות במגרש בהרחבה ותבינו היטב, כי מדובר ב"מוקש" שמחכה אי שם בפינה למועד החלוקה.
• הסדרת שימושים לא חקלאיים בחלקת המגורים במושב- עדכון / בועז מקלר רו"ח, אורי ריטוב מנהל מערך תכנון ומקרקעין

  בישיבת מועצת מקרקעי ישראל ביום 15.12.2020 אושרה בין השאר הצעה לתיקון פרק משנה 8.9 לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל בעניין תעסוקה לא חקלאית בחלקת המגורים במושב.

  התיקון להצעה נחתם ע"י שר האוצר ב 7 לינואר 2021.
• תכנון מס בעריכת צוואות ובחלוקת עיזבון - חלק ב' / אביגדור ליבוביץ, עו״ד

  הסיפור על "חבורת הגולשים" שהובא בחלק א', הוא דגם מייצג לסיפורים של משפחות רבות במגזר החקלאי שחוות דרמות אנושיות קשות מנשוא בתהליך החלוקה של הנחלה.

  במקרים רבים הורים מעניקים לילדים "מתנות" עוד בחייהם, רוכשים עבורם דירה, מעניקים סיוע כספי לרכישת נכס, מעבירים נכס במתנה וכדומה. את הנכס המשמעותי ביותר של ההורים שברוב המקרים הוא דירת המגורים, ההורים מעבירים בירושה לילדים אחרי שאחרון מהם הולך לעולמו. הורים לא מכניסים ילד להתגורר איתם בחדר בדירה דרך קבע וברוב המקרים לא מקנים לילדים זכויות בעודם בחיים ולא מאפשרים להם להשקיע כספים בדירת ההורים.
• תכניות והסדרה בנחלות במושבים / טל גזית, אדריכל

  שמי טל גזית ממושב כפר נטר. אני אדריכל פעיל העוסק בשימור מבנים ואתרים היסטוריים, לצד היותי בן מושב המתמודד עם הסדרת המשק של הוריי אל מול הרשויות השונות וההחלטות המתעדכנות. נקודת המבט הזו, של המקצועי והאישי, הביאה אותי להבנה המצערת, אותה אפרט במאמר זה, עד כמה נושא התכנון במושבים רחוק מלהיות מובן או נגיש לקהל היעד שלו – בעלי הנחלות ובני משפחתם.

  כידוע, במדינת ישראל קיימים מאות יישובים כפריים ותיקים ובהם נחלות. מרבית הקרקעות של מושבים אלו הינן בבעלות המדינה ומנוהלות "ביד רמה" ע״י רשות מקרקעי ישראל - רמ״י.

  בשנים האחרונות התקבלה שורה של החלטות המשנות את ״חוקי המשחק״ הקשיחים בנחלות, וביניהן ההחלטה המאפשרת בית שלישי בנחלה בכפוף לתנאים שונים.

  ההחלטות ממשיכות להתעדכן מדי כמה חודשים ובעלי הנחלות במושבים הרבים מוצאים עצמם אובדי עצות מול התהליכים המורכבים והמונחים המבלבלים, מתקשים לקבל החלטות שייטיבו עימם ועם בני משפחותיהם ולא אחת נקלעים למצבי משבר וקנסות של מיליונים עד כדי פירוק משפחות ומכירת נכסים מחוסר ברירה.

  באופן אישי, בשנים האחרונות, לצד טיפול בהסדרת המשק והגשת תכניות לגופים השונים המעורבים בנושא, מצאתי שאין בנמצא שום במה או פורום להנגשת המידע הרב וקיום דיון חופשי בשאלות ובהחלטות הנוגעות לנחלות באופן רחב, המשתף בעלי נחלות ממושבים רבים ככל הניתן, מפגיש אותם עם אנשי מקצועי בלתי תלויים ומאפשר שיח פתוח המבוסס על ידע וניסיון בתחום.