בעמק החולה יחלו לגדל דגני טף אתיופי שהוכרז בעולם כ'סופר פוד'

20 דצמ 2018
גידול טף בעמק החולה גידול טף בעמק החולה

בכנס השנתי ה- 20 לזכרו של ד"ר ישראל (שרוליק) לוין ז"ל, שהתקיים היום (19.12) ביוזמה משותפת של מו"פ צפון והחברה לחקלאות גליל עליון, הוצגו מחקרים חדשים שהתקיימו בגד"ש עמק החולה בשנת 2018. ביניהם מחקר חדש שבחן טיפוח גידול טף, למזון אדם ולמספוא, לאחר שבשנים האחרונות קיים עניין גובר בארץ ובעולם לצריכת טף.

כבר בשנת 1996, הכריז ארגון הבריאות העולמי על ה"טף" כ"מזון על" (סופר פוד). מאז הפך הדגן הזעיר למזון מבוקש בקרב שוחרי בריאות וספורטאים בעולם, עובדה שהביאה את החוקרים הישראלים במו"פ צפון ובפקולטה לחקלאות: יהושע סרנגה, שירן בן זאב ואון רבינוביץ לבחון ההיתכנות לטיפוח הטף בעמק החולה, כגידול רב קצירי למזון אדם ולמספוא כחלופה רווחית לגידולים הגד"ש הקיימים.

הטף, או בשמו המקצועי בן-חילף טף (Eragrostis Tef), צמח ממשפחת הדגניים מוכר כגידול חקלאי כבר למעלה מ- 2,000 שנה. גרגרי הטף קטנים מאד, פחות מעשירית מגודל גרגר חיטה. הצמח גדל בתנאי אקלים קשים ואינו מכיל גלוטן. מקור הטף באתיופיה, שם הוא מהווה מוצר יסוד, המספק רבע מתוצרת הדגן וחלק ניכר מהתזונה היומית של האוכלוסייה באתיופיה ואריתריאה.

החוקרים הסבירו: "בישראל החל עניין גדול לצריכת טף ממספר סיבות: לטף יתרונות תזונתיים גבוהים וכאמור בעשורים האחרונים הוכר כ"מזון על" (סופר פוד). הכרזה זו הגבירה את הביקוש לטף בקרב שוחרי בריאות וספורטאים וכמובן לחולי צליאק המנועים מאכילת גלוטן וכן לדיאטות רבות בעולם, אשר נמנעות מצריכת גלוטן כחלק מהתפריט. התעוררות זו גרמה להתעניינות גוברת בעולם, לגידול טף גם מחוץ לאתיופיה. בישראל קיימת צריכה קבועה של כ- 8,000 טון לשנה, בעיקר מצד יוצאי אתיופיה, אריתריאה ותושבים ישראלים שוחרי בריאות. הביקוש עולה, אך אין גידול של טף בישראל וכל הצריכה הינה של יבוא מאתיופיה. לאחרונה מגבילה ממשלת אתיופיה את יצוא הטף ונוצר מחסור בארץ ובעולם. גם בשווקי העולם עולה הביקוש לטף בזכות יתרונותיו. כמו כן וללא קשר, קיים צורך מקצועי להרחיב ולגוון את סל גידולי השדה בישראל. הטף יכול להיות גידול אטרקטיבי לתנאי האקלים בישראל, בזכות עונת הגידול הקצרה, מחירם הגבוה של הגרגרים ואיכותו הגבוהה גם כמספוא מזין. הכנסת גידול הטף לעמק החולה, צפויה להיות תוספת משמעותית לסל גידולי השדה בגליל".

המחקר בגידול הטף מתקיים במו"פ צפון בתמיכת החברה לפיתוח הגליל, החל מחודש פברואר 2018 וימשך עד ינואר 2021, לבחינת ופיתוח זנים ושיטות גידול. באפריל 2018 נזרעו 4 זני טף בחלקה בשטח כ- 8 דונם כניסוי ראשון, בו נבחנה כמות ואיכות יבול הגרגרים. תוצאות הניסוי הראו הצלחה בגידול לטף מספר זנים: המָגְנָה והלבן- זנים איכותיים ויקרים, זני האדום והמעורב- זנים זולים ונגישים יותר לרוב האוכלוסייה באתיופיה. לטף יש טעם עדין ואגוזי והוא מרכיב עיקרי בלחם האתיופי המסורתי, האינג'רה, מחמצות ולחם דאבו.

הטף עשיר בערכים תזונתיים: סידן, מגנזיום, ברזל, חלבון וויטמינים. הוא מכיל שמונה חומצות אמינו חיוניות לבריאות הגוף. הוא משמש לחיזוק מערכת החיסון, מומלץ לחולי אנמיה, סוכרת, אוסטיאופורוזיס וצליאק, מצוין לספורטאים, צמחוניים וטבעוניים. ניתן לשימוש בפסטה, לחמים, בצק לפיצה או לפאי, עוגיות ומיני מאפים. ערך תזונתי ל- 100 גרם טף: צערך קלורי 329 קק"ל, חלבונים 9.15 גרם, פחמימות 74.9 גרם, מתוכן סוכרים 2.6 גרם שומנים 3 גרם, חומצות שומן רוויות 0.8 גרם, כולסטרול 2> מ"ג, נתרן 8 מ"ג, סיבים תזונתיים 8.7 גרם.

בין המחקרים הנוספים שהוצגו בכנס על ידי חוקרי מו"פ צפון ומכון המחקר מיגל, מנהל המחקר החקלאי (וולקני), הפקולטה לחקלאות ומכון שמיר: גידולי קינואה בגולן ובעמק החולה מאת ליאור רבינוביץ ואביב אשר, ייעול השקייה בקונועים בעזרת מיפוי תרמי ע"י רחפן מאת משה מירון, גידול בטטות מבחן זנים מאת דנה מנט, איכות קליפה בתפוח אדמה מאת עידית גינזברג, ניטור פעולות נברנים באמצעות רחפן מאת מוטי צ'ארטר ועוד.

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237