מאמרים

תשומת ליבכם כי לאחרונה פורסמה באתר רשות מקרקעי ישראל (להלן: "רמ"י"), ובאמצעי תקשורת אחרים הודעת דוברות רמ"י (להלן: "ההודעה"), בדבר השכרת קרקע חקלאית לזמן קצר לשנת תשפ"ב, 2021-2022.

בפרק 8.15 סימן ב' לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל "הקצאת קרקע חקלאית לזמן קצר", נקבע כי רמ"י רשאית להשכיר קרקעות חקלאיות לתקופת זמן של עד 3 שנים לעיבוד עצמי בלבד למטרות: גידולי שדה – בעל ושלחין, קטיף ועיבוד במטע קיים, מרעה והצבת כוורות.

ההשכרה כפופה להגשת בקשה מלאה, המלצת משרד החקלאות ופיתוח הכפר וכפוף לאישורים בדבר יכולת העיבוד החקלאי (בגידולים צמחיים) של המבקש, ובמקרה של בקשה למרעה, אישור על יכולתו של המבקש לקיים מרעה.

על פי ההודעה, חובת הפנייה חלה גם על אלה המבקשים לשכור קרקע בשנת תשפ"ב, ונמצאים בעיצומה של תקופת שכירות (שנת תשפ"א) ותקופה זו מסתיימת בתאריך 31 באוגוסט 2021, או בתאריך 31 בדצמבר 2021.

בתהליך השינוי המתבקש בהחלטות המועצה ונהלי רמ"י, עמדנו על הצורך המיידי בתיקון ההחלטה בפרק משנה 8.3 סימן ז' להחלטות המועצה, כך שניתן יהיה להשכיר בתי מגורים שנבנו בהיתר, בייחוד לאחר יישום ההחלטה במסלול "דמי חכירה" (3.75% + מע"מ).

כעת אני מבקש לעמוד על נושא נוסף שקשור לתהליך השינוי במסגרת עידן הנחלה המהוונת, שעולה במקרים רבים, הן במסגרת הליכי מכירה של נחלות והן במסגרת חלוקת עיזבון בין יורשים וכן במסגרת שאלות שמופנות על ידי אגודות ובעלי הנחלות שמבקשים לקבל תשובה - האם הם יכולים להשכיר את הקרקעות החקלאיות?

בפועל, בעלי נחלות רבים משכירים את הקרקעות החקלאיות שמהוות חלק בלתי נפרד מהרכב הנחלה ולעיתים מאפשרים למעבד לעשות שימוש בקרקעות החקלאיות רק על מנת שיעובדו ולא יוותרו נטושות אף מבלי לדרוש תמורה.

חשוב להבהיר בעניין זה, כי אחד מאבני היסוד של משטר הנחלות הוא "עיבוד הקרקע החקלאית ברציפות" ועל כן, יש לשים לב היטב לכך שהקרקע תהיה מעובדת ולא נטושה.

תיקון 27 לחוק המים אשר נכנס לתוקפו באפריל 2017, שינה את משטר תעריפי המים לחקלאות, בסעיף 161 בחוק נקבע כי לקראת תום חמש שנים לתכולתו תציג רשות המים לכנסת את השפעות התיקון על תעריפי המים לחקלאות.

רשות המים מבקשת כעת לקבוע מתווה המשך לתעריפי המים לחקלאות החל מיולי 2022, לטענתה כדי לתת וודאות תעריפית  לחקלאים.

 במסגרת זו פרסמה מסמך המלצות לעניין תעריפי יעד למים למטרת חקלאות לשנים הקרובות.

כאן המקום לציין כי עוד במהלך חקיקת תיקון 27 סברנו כי המשטר החדש של דמי המים, אשר מטרתו הייתה לגבות כסף מהמפיקים הפרטיים למימון ההוזלה בשפירים לא יהווה סוף פסוק מאחר והוא לא יענה על תחזיות הגביה.

במתווה הנוכחי מוצעת התייחסות לכל סוגי המים לחקלאות, שפירים, מליחים, קולחים ושפד"ן

בעסקאות מקרקעין ובהסדרתן, עולה בד"כ השאלה - "ומה עם צוואה, צריך?"

במדינת ישראל קיימות שתי דרכים להוריש: א. לפי הקבוע בחוק הירושה, ב. לפי הצוואה. חוק הירושה קובע נוסח צוואה אשר לא תמיד "מכסה" מקרים רבים פרסונאליים וע"כ נדרש תכנון נכון של חלוקת נכסים ולו גם מההיבט תכנון המיסוי.

חוק הירושה בישראל קובע כי עיזבונו של אדם יחולק בין יורשיו לפי דין, באופן יחסי לדרגת קרבתם אליו. לדוגמא, אדם ההולך לעולמו ומשאיר אחריו בן/בת זוג וצאצאים, על פי דין, בן/בת זוג והצאצאים יורשים את המנוח באופן הבא : האלמן/ה יורש/ת מחצית מעיזבונו וצאצאיו יורשים את המחצית השנייה של עיזבונו. חלוקה מידית זו מהווה פוטנציאל לסכסוכים קשים בתוך המשפחה.  למשל - מה קורה אם אחד הצאצאים או כולם מבקשים לממש לאלתר את חלקו בעיזבון?  ומה קורה כשמדובר בזוגיות שנייה ולבני הזוג יש ילדים מהזוגיות הראשונה שלהם ורכוש שנצבר קודם לקשר הנוכחי והובא לתוך הקשר החדש?

בחכירת נחלות מרשות מקרקעי ישראל בחוזה חכירה "הישן" טרם עידן ההיוון מהווה חריג לחוק הירושה, שם, לאחר פטירת אחד מבני הזוג הנחלה עוברת לבן הזוג הנותר בחיים.

מורכבויות הורשתיות משפחתיות מביאות עימם הרס של משפחות רבות וניהול של הליכים משפטיים ארוכים ומדממים, אשר הגובים מחירים נפשיים וכלכליים יקרים.

אדם החפץ לקבוע עוד בחייו את אופן חלוקת רכושו לאחר מותו ובכך לשמר שלום בית בין יורשיו, יכול לעשות זאת באמצעות עריכת צוואה.

פידיון חופשה מותר אך בעת סיום יחסי עבודה במקרה בו לזכות העובד ימי חופשה שלא נוצלו

אצל חקלאים לא מעטים בעיקר מעסיקי עובדים זרים השתרש נוהג של תשלום דמי חופשה במהלך חודש העבודה השוטף בלא שהעובד מימש ימי חופשה הלכה למעשה.
מעסיקים נוהגים לרשום בתלוש השכר את ימי/שעות העבודה של העובד בשורה אחת ובשורה נוספת יום / ימי חופשה (למשל, בחודש בו 26 ימי עבודה מצויין בשורה אחת 26 ימים במכפלת ערך יום העבודה היומי ובשורה נוספת מצויין יום חופש במכפלת ערך יום עבודה רגיל).

בפסקי דין בהם צפה התנהלות שכזו נקבע כי נוהג זה אינו תקין שכן מחד הוא מחמיץ את מטרתו של החופש לעובד ומאידך הוא עלול לחייב את המעסיק בכפל תשלום ימי חופשה.
בית הדין הארצי לעבודה מפי הנשיא לשעבר סטיב אדלר[1]: "...אין לשלם לעובד סכום עבור פידיון ימי חופש כתחליף לחופשה בפועל לה הוא זכאי מכוח חוק חופשה שנתית".

בעקבות פס"ד בלוך (רע"א 725/05 הועדה המקומית לתכנון ובניה השומרון נ' עוזי ושפרה בלוך), אשר ניתן ב- 3.9.2014 בבית המשפט העליון, נקבע כי יש לראות בבני רשות בחלקות המגורים בישובים החקלאיים כחוכרים לדורות, לצורך חיובם בתשלום היטל השבחה.

בפסק דין שניתן ביום 10.5.2016 בבית המשפט העליון בר"ם 468/16, הוינגמן ובניו נגד הועדה המקומית לתכנון ובנייה ראשון לציון וע"א 7084/13 בר יהודה בע"מ נגד הועדה המקומית לתכנון ובנייה שומרון ואח' בוטלה "הלכה קנית" ונקבע כי במידה ואושרה תוכנית משביחה על קרקע המוחזקת על ידי יזם בתקופת הסכם פיתוח, על היזם יהיה לשלם היטל השבחה וכיוצא מזה היזם ייחשב כחוכר לדורות גם לצורך החלת ההחלטות לעניין "דמי היתר", "הפרשי ערך" והחזר היטל השבחה ששילם.

לראשונה בבחירות לכנסת ה-24 שיערכו ב-23.3.2021 לא זכאי מי שאינו אזרח ישראלי לשבות ביום הבחירות ולקבל שכר רגיל כאילו עבד ביום זה, כך היה טרם התיקון לעניין "תשלום שכר לעובד שאינו ישראלי".

האם מושב שיתופי או קיבוץ מחויבים לחלוקה של מגרשים שווים בגודלם בין חברים בעת שיוך בתים?

סוגיה זו עלתה, בין היתר בתביעה שנדונה לאחרונה בפני עו"ד דנה ביאלר, ממשרד רשם האגודות השיתופיות (אשר בימים אלו פרשה לשמש כרשמת בית משפט) של זוג חברי אגודת מושב שיתופי כנגד אגודת המושב. נציין כי ככלל, מבחינת הליכי שיוך הבתים, מושב שיתופי מתנהל באופן דומה לקיבוץ. התובעים דרשו, בין היתר, הקצאה שווה או, לחילופין, פיצוי בשיעור ההפרש שבין שווי מגרש מוגדל לזה שהוקצה להם בפועל.

בקיבוץ ובמושב שיתופי, שיוך דירות נעשה גם ביחס לבתים בנויים המצויים על גבי מגרשים קיימים. לעיתים קרובות, מדובר בבניה ותיקה שלא לקחה אפשרות שבעתיד הבתים והקרקע שעליהם ישויכו לחברי האגודה. לכן, יש שוני, ולעיתים שוני גדול, בין המגרשים המשויכים ובין הבתים הבנויים עליהם.

קיבוצים ומושבים שיתופיים שונים בחרו לשמור על השוויון בין החברים, למרות השוני בנכסים המשויכים, בדרך של מנגנון איזון בין החברים. האגודה קבעה "תקן" לבית ו/או למגרש. חברים שהשווי השמאי של הנכס ששויך להם גבוה מערך התקן משלמים את ההפרש לקופה משותפת, וחברים שהשווי השמאי של הנכס ששויך להם נמוך מערך התקן יקבלו את ההפרש מהקופה המשותפת.

ב- 30 לדצמבר 2020 אישרה ועדת הכספים את הצו לעידוד השקעות הון (קביעת תחומי אזורים מיוחדים לעניין מפעלי תיירות), תשפ"א-2021, המגדיר את מפת העדיפות לענף התיירות.

תוקפו עד יום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023).

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237