הבצורת הקשה והמחסור החריף בגשמים, בעיקר בדרום הארץ ובעמקי הצפון, גורם כבר לנזקים קשים לחקלאים. מנתונים ראשוניים של קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, עולה כי למעלה מ-40,000 דונם של חיטה שנזרעה במהלך נובמבר ירדו לטמיון והחקלאים יאלצו לזרוע שוב, בתקווה שבתקופה הקרובה ירדו גשמים משמעותיים. מדובר בעיקר באזורים שמדרום לקריית גת וישובי עוטף עזה ובכללם כיסופים, אורים ועוד. באזור הצפון מדובר בחיטה שנזרעה בעמק יזרעאל, עמק החולה ועמק המעיינות.
בקנט מסבירים כי במרבית השטחים גידולי החיטה הם גידולי בעל הזקוקים לגשמים על מנת להתפתח. זמן הגידול הראשוני המיטבי של החיטה, המיועדת לקמח או כמזון בהמות, הוא כארבעה חודשים והיא אמורה להגיע לשיאה בחודש פברואר. בין השאר בשל תנאי האור. מסיבה זו זמן הזריעה הינו במהלך נובמבר. אולם, באזורי הגידול של החיטה, בצפון ובדרום, ירדו עד כה מילימטרים בודדים ובחלק מהמקומות כלל לא. בשטחים רבים אין תשתית או אפשרות להשקות את החיטה באופן יזום ובכל מקרה עלויות המים הופכות את הנושא ללא כלכלי. החיטה שנזרעה החלה לנבוט בעקבות הגשמים שירדו ב-20 בנובמבר, אולם שטחי הגידול יבשו והגידולים קמלו.
כעת, החקלאים יאלצו לזרוע מחדש את השטחים. גם אם ירדו גשמי ברכה, זמן הגידול יתקצר משמעותית לכ-45 יום, דבר שיפגע בהיקף התוצרת. קנט תפצה את החקלאים על עלויות הזריעה החוזרת הנאמדות במיליוני שקלים וכן תפצה את החקלאים המבוטחים בעקבות אובדן ההכנסה הצפויה להם. היקף הפיצו ייקבע בתום תקופת הגידול ובהתאם למצב החיטה. ביטוח ההכנסה היחודי לגידולי הפלחה שהושק לפני שנים אחדות, בשיתוף משרד החקלאות, מבטיח למגדלים פיצוי על היקפי תוצרת נמוכים או על אובדן הכנסה בעקבות ירידה במחירי החיטה. בשנה החולפת קנט שילמה למגדלי החיטה סכום שיא של כ-30 מיליון ₪. זאת, בעיקר, בגלל בצורת חריפה באזור הדרום. באזור צאלים, לדוגמה, ירדו בשנה שעברה כ-40 מ"מ של גשמים, לעומת כ-150 מ"מ בממוצע. באזור הצפון, מאידך, שטחי הגידול נפגעו קשות מעודף גשם ומהצפות.
בקנט מעריכים כי ככל שהבצורת תימשך, היקף הנזק צפוי לגדול משמעותית ולאלץ את החקלאים לזרוע מחדש שטחים נוספים.
