האם מבקשת לבטל מינוי בנה כבן ממשיך בטענה כי הוא מתנהג כלפיה בצורה מחפירה / איתן מימוני, עו״ד

הרקע

התובעת הינה אלמנה אשר קיבלה, לאחר פטירת בעלה, את הזכויות בנחלה שהייתה בבעלותם במושב בו התגוררו. בשנות ה-80 ביקשו התובעת ובעלה המנוח להרחיב את ביתם אשר בשטח המשק, ולצורך כך חתמו על תצהיר כי בבוא היום לכשיגדל בנם הוא ישתמש ויתגורר באגף החדש שיבנה. בנוסף לכך, בשנות ה-90, שלחו התובעת ובעלה המנוח מכתב לוועד המושב בו ביקשו שבנם ירשם באופן רשמי כבן ממשיך בנחלה ועל סמך מכתב זה הודיע להם המושב כי בנם נרשם כבן ממשיך וכי הוא ואשתו נתקבלו לחברות באגודה.

כשנה לאחר מכן, חתמו התובעת ובעלה המנוח על הסכם מול ילדיהם בו נכתב כי ההורים מסכימים לבנותיהם להשתמש בקומת הקרקע של בית המגורים בנחלה ללא הגבלה, ואולם הקומה השנייה בבית והנחלה כולם שייכים לבן ולילדיו עד סוף ימיהם, כאשר אם יחליט הבן למכור את זכויותיו בנחלה, התמורה שתתקבל עבור קומת הקרקע תתחלק בין חמש אחיותיו.

כעת, מבקשת התובעת לסלק את ידיהם של בנה ורעייתו מן הנחלה, וזאת בטענה כי הם אינם מסייעים לה בגילה המבוגר ובמצבה הרפואי הרעוע, ובשל היחס המחפיר אשר היא סופגת מהם.

לטענתה, הבן ורעייתו מעולם לא מונו כבנים ממשיכים מכיוון והמינוי לא נעשה בהתאם להוראה 55 של האגף החקלאי ברשות מקרקעי ישראל (רמ"י), המחייב להפקיד בידי הסוכנות היהודית התחייבות בלתי חוזרת חתומה על ידי ההורים, הבן הממשיך והמושב, דבר שלא נעשה במקרה דנן, ועל כן למכתב ששלחו ההורים למושב אין כל תוקף.

מנגד טוענים הבן ורעייתו, כי אחיותיו של הבן הן אלו שהניעו את האם להגיש את התביעה וכי הם ביחסים טובים מאד עם האם ותמיד סייעו לה והשקיעו את מרצם במשק. כמו כן, טענו הבן ורעייתו כי הבן מונה לבן ממשיך כבר בשנות ה-80 וכי בעקבות ההסתמכות על המינוי הם וויתרו על קניית בית במושב. בנוסף, הבית בו הם מתגוררים נבנה על פי היתר בנייה שניתן להם על סמך היותם בנים ממשיכים בנחלה והבנייה נעשתה מכספם הפרטי תוך שלקחו משכנתא לצורך בנייתו.

דיון והכרעה

ראשית נדרש ביהמ"ש לבחון האם אכן מונה הבן כבן ממשיך. לצורך כך, ובהתאם להוראה 55 של האגף החקלאי ברמ"י, על ההורים להפקיד בידי הסוכנות היהודית התחייבות בלתי חוזרת אשר בה כלולה גם הסכמת המושב, לאחר מכן במידה והסוכנות נותנת את אישורה היא מעבירה לרמ"י את ההתחייבות וזו מעדכנת ברישומיה שהופקדה ההתחייבות. בשלב השני, לאחר פטירת הוריו ניגש הבן לרמ"י יחד עם תעודות הפטירה על מנת להשלים את העברת הזכויות בנחלה על שמו.

בענייננו, קבע ביהמ"ש, כי התצהיר עליו חתמו ההורים אינו מהווה התחייבות בלתי חוזרת מצדם למנות את הבן לבן ממשיך, אלא ברור כי התצהיר ניתן רק לצורך קבלת היתר הבנייה וההקלות שבדין, שכן ההורים לא הצהירו בו שהם מבקשים למנות את בנם לבן ממשיך, אלא רק ביקשו היתר בנייה תוך התייחסות אגבית לבן כבן ממשיך כאשר בפועל באותו הזמן הבן היה קטן מידי ולא היה בגיל המתאים למינוי זה.

לעומת זאת, ביהמ"ש קבע כי המכתב ששלחו ההורים למושב בו הם מבקשים מן המושב למנות את בנם לבן ממשיך מהווה התחייבות בלתי חוזרת, זאת לאור העובדה כי המכתב נשלח בשנת 1995 ואילו הוראה 55 נכנסה לתוקפה רק בשנת 1997 כך שלא היה צורך גם בחתימת הבן ובמסירת המסמך לסוכנות.

יחד עם זאת, קבע ביהמ"ש, כי מכיוון ולא נתקבל אישור הסוכנות להתחייבות, המהווה תנאי מהותי ולא פורמלי, תחשב התחייבות ההורים במכתב האמור כהתחייבות לתת מתנה, אשר על פי דיני המתנה, אליהם כפוף הליך המינוי של בן ממשיך, ניתן לחזור ממנה בטרם ניתנה המתנה בשלמותה בכפוף לתנאים שבדין, ובכללם התנהגות מחפירה של מקבל המתנה כלפי נותן המתנה.

ביהמ"ש קבע כי העובדה שהאם נשאה בהוצאות הנחלה לבדה לא מהווה התנהגות מחפירה מצד הבן, שכן בהיותה בעלת הנחלה עד לפטירתה מחויבת היא בתשלומי החובה הנוגעים לנחלה. כך דחה ביהמ"ש את יתר הטענות בנוגע להתנהגות הבן כלפי אמו, וקבע כי אין מדובר בהתנהגות מחפירה המקימה לאם זכות לחזור בה מהתחייבותה. למעשה, ביהמ"ש התרשם כי אחיותיו של הבן הם אלו שמניעות את האם להמשיך בהליך וכי היא מצדה לא מודעת כל כך להשלכות ומעדיפה שלא לנהלו.

סיכום

מכל האמור, דחה ביהמ"ש את תביעת האם וקבע כי ההתחייבות שנתנה למינויו של בנה כבן ממשיך עומדת בתקפה.

בהתחשב בנסיבות, חייב ביהמ"ש את האם בתשלום הוצאות ושכר טרחת עו"ד הבן ורעייתו בסך 5,000 ₪ בלבד.

איתן מימוני, עו״ד

"איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין" -  עוסק במגוון תחומים במשפטי המנהלי והאזרחי.

דואר אלקטרוני: office@mai-law.co.il

רישום לחוזר השבועי של האיחוד החקלאי

שם* דואר אלקטרוני * טלפון נייד
חובה למלא רק את השדות המסומנים ב *

לפסקי דין בנושאים:

ֿדיני שליחות אגודה קהילתית אגודות שיתופיות אגרסקו אחריות נושאי משרה איכות הסביבה אי תחרות אנרגיות מתחדשות אפליה כלפי נשים ארגון מגדלי העופות ארנונה אשראי בוררות בחירות בחירות לועד הנהלה בטיחות בעבודה ביטול בן ממשיך ביצים בית מקצועי בן ממשיך ברית פיקוח גודל הנחלה דגי נוי דיני חוזים דיני מכרזים דיני נזיקין דיני עבודה דמי פיתוח הארכת חוזה חכירה הורשת זכויות החלטה 737 החלטה 979 החלטה 1101 החלטה 1261 החלטה 1265 החלטה 1524 החלטה 1547 היוון היחידה השלישית היטל השבחה הסגת גבול הסוכנות היהודית הסכם בין יורשי נחלה הסכם משולש הסכמי פיתוח העברת זכויות הערכת שווי הפקעות הפרשות לפנסיה הקצאות קרקעות חקלאיות הקצאת מגרשים הרחבות הרמת מסך השבות מקרקעין השכרת בתי מגורים השמדת תוצרת חקלאית התיישבות התיישנות ועדות ביקורת ועדות קבלה ועד מקומי ועד קהילה ועדת השגות ותמ״ל זכויות בחלקת המגורים זכויות היסטוריות זכות עיון במסמכי אגודה חובת השבה למעסיק חוזה חכירה חוכר לדורות חוק ההתיישבות חיוב בגין שירותים קהילתיים חכירה חכירה לדורות חלופת האגודה חלף היטל השבחה חקלאות טיפול בבעלי חיים ייבוא וייצוא ירושת משק חקלאי כתב הודאה וסילוק כתבי שיפוי לולים לשון הרע מדור משפטי מדור עסקי מועצות אזוריות מיסוי מיסוי מקרקעין מיסי קהילה מכסות ביצים מכרזים מניות תנובה מסך התאגדות מס מעסיקים מס רכישה מס שבח מערכת המשפט מקרקעי ישראל משבצת משק עזר משרד החקלאות נזיקין נחלה נפוטיזם סדר דין סדרי דין סילוק יד במקרקעין סמכויות בית דין לעבודה סמכות שיפוט סעיף 114 לחוק הירושה סעיף 197 עובדים זרים עובדים פלסטינאים עיגון זכויות ערבון ערבות ערעור על החלטות הרשם פדיון חופשה פינוי מאדמות מינהל פיצוי בגין גריעת שטחים מהמשבצת פיצוי בגין שימוש חורג פיצוי יורשים פיצויי סבל פיצויי פיטורין פיצול נחלה פירוק אגודה שיתופית פירוק שיתוף במקרקעין פלישות חקלאיות פנסיה פקיעת חברות קבורה קורונה קיבוצים קליטה קנאביס קנביס רפואי קניין רוחני קרקע קרקע תפוסה רישוי עסקים רישום זכויות רשות מקרקעי ישראל רשם האג״ש שיוך דירות בקיבוצים שיוך נכסים שימושים חורגים שינויי יעוד שעות נוספות תביעת דיבה תחנות דלק תכנון ובניה תכנית דיור לאומי תנאי מקפח בתקנון תנובה תקנון אג״ש תרבות וחינוך תשלומים לאגודה קהילתית

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.