בהצעת החלטת ממשלה שהופצה ב- 20.12.2017 בעניין "קביעת אזורי עדיפות לאומית לעניין מתן הטבות בתחום הבינוי והשיכון" מוצע להאריך תוקף החלטה הממשלה מס' 1527 לעניין הטבות בתחום הבינוי והשיכון עד 31.3.2018.

אם לא יוגשו הסתייגויות, ההצעה תכנס לתוקף של החלטת ממשלה ב- 27.12.2017 ובמקביל יוארך תוקף ההנחות בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 1505 "מדיניות אחידה למתן הנחות בקרקע" עד 31.3.2018..

באזורי עדיפות לאומית ניתנות הנחות אזור לפי סיווג הישובים במטרה לקדם ולחזק את אזורי הפריפריה ולעודד בניה והגירה חיובית ליישובים.

החלטת מועצת מקרקעי ישראל שמסדירה את המדיניות למתן הנחות בקרקע היא החלטה 1505 שאושרה ביום 5.2.17.

ההחלטה מחלקת את הישובים לשלוש קטגוריות: ישובי קו עימות – פטור מלא מתשלום דמי היוון ודמי היתר; אזור עדיפות לאומית א' - 31% מערך הקרקע;אזור עדיפות לאומית ב' - 51% מער הקרקע.

מחוסרי דיור לפי הקריטריונים של משרד השיכון: ישובי קו עימות - פטור מלא מתשלום דמי היוון ודמי היתר; אזור עדיפות לאומית א' - 21% מערך הקרקע; אזור עדיפות לאומית ב' - 41% מער הקרקע.

תוקף סעיף לגבי מחוסר דיור הוא עד ליום 31.12.17.

"משקי העזר" עומדים להעסיק אותנו רבות בעידן הקרוב בכל הקשור להיוון הזכויות, פיצול מגרשים והקניית זכויות בנייה נוספות, לאור החלטה חדשה שאושרה על ידי מועצת מקרקעי ישראל ונחתמה ביום 19.11.17 על ידי שר האוצר ומספרה 1521, העוסקת בהיוון ופיצול משקי עזר.

ההחלטה מקנה הטבות לבעלי משקי העזר ויוצרת תמריץ לבצע תהליך של היוון הזכויות שכן לאחר ההיוון, התשלומים לרמ"י בגין תוספות בניה, שינויי ייעוד וניצול ופיצול מגרשים יופחתו לעומת הערכים הקיימים כיום בהחלטה 1301 שבוטלה. מאידך, ההחלטה קובעת כי במשקי עזר בתחום שאינו חקלאי קיימת חובה לבצע היוון לצורך תוספת יחידות דיור, שינו יעוד וניצול ופיצול מגרשים ומתנה את ההיוון בהתחייבות להשיב את הקרקע למדינה בשטח מעבר לחלקת המגורים, כפי שיורחב להלן.

לאחר יותר משלוש שנים לעבודת הוועדה, נראה כי למרות שהוועדה אישרה עד כה 34 תכניות, בהיקף של 95 אלף יחידות דיור, בפועל מכלל התוכניות שאושרו עד כה לא ניתן היתרי בנייה, כל שכן לא נבנתה ולו יחידת דיור בודדת.

בחינת דוחות מעלה כי מרבית התנגדויות הציבור נדחות על ידי החוקרים ואילו המעטות אשר מתקבלות נדחות על ידי ועדת המשנה להתנגדויות. בסיכומו של דבר, מתקבלות התנגדויות שוליות בלבד, אשר להן אין השפעה מהותית על התכניות.

דו״ח מס׳ 3 של אגף שימור סביבה וטבע בחברה להגנת הטבע - דצמבר 2017

הסדרי הורשה בצוואות לעיתים קרובות גוררים אחריהם חבויות מס שלא נלקחו בחשבון בעת עריכת הצוואה מה שעשוי לרוקן את הצוואה מתוכן ולהביא לכך שהנחלה תימכר במקום שתישאר במשפחה לדורות בהתאם לרצון ההורים.

האפשרות הקרובה לבצע פיצול של שני מגרשים מהנחלה, מקנה לבעלי הנחלות הזדמנות לאפשר למספר ילדים ליהנות מהזכויות בנחלה, דבר שיפחית את המאבקים בין היורשים אותם חווינו במגזר החקלאי מזה שנים רבות.

בעלי נחלה שמבקשים לקבוע בצוואה חלוקה של הנחלה בין היורשים באמצעות פיצול מגרש אחד או שניים מהנחלה, חייבים להביא בחשבון את חבויות המס שיוטלו על היורשים בעת ביצוע החלוקה ובהתאם לכך לבחון האם ההסדר שהם מבקשים לבצע הינו ישים.

תופעה רווחת לה אנו עדים במהלך השנה החולפת היא "פריחתן" של "ועדות החקירה" -  לשינוי גבולות ולחלוקת הכנסות ברחבי הארץ (הנהוגות להיקרא גם כ"ועדות גיאוגרפיות" או "ועדות גבולות").

בשנה האחרונה הוקמו ועדות חקירה (ועדות גיאוגרפיות) "קבועות" לאזורים: מטרופולין חיפה; מרכז; דרום; ירושלים יהודה שומרון והשפלה; גליל מערבי וגליל עליון והעמקים.

תפקידן של הועדות הוא לבחון יוזמות של רשויות לשינוי תחום שיפוטן (הגדלת תחום השיפוט של הרשות היוזמת על חשבון רשות סמוכה/גובלת- לרוב לצורך הרחבת שטחי הבניה למגורים (תוספת יח"ד) ו/או פיתוח שטחי תעסוקה, וזאת על חשבון שטחים חקלאיים ו/או שטחים פתוחים אחרים), וכן יוזמות לקביעת הסדר ל"חלוקת הכנסות" בין רשויות סמוכות/גובלות (בעיקר הכנסות מארנונה המתקבלות מאזורי תעסוקה, וכן הכנסות מהיטלי השבחה ומתשלומי חובה המגיעים לרשות).

החלטה 1521 שהתקבלה לאחרונה במועצת מקרקעי ישראל, מנסה להסדיר את זכויות בעלי משקי העזר.

כל ההחלטות הקודמות (עשר החלטות בעשר שנים) סבלו מחוסר בהירות וחוסר כדאיות כלכלית לבעלי משקי העזר, וברוב המקרים לא ניתן היה ליישמן גם בשל חוסר התאמה בין החלטות רשות מקרקעי ישראל למדיניות רשויות התכנון בקשר ליעוד שטח משק העזר.

עיקר השינוי בהחלטה האחרונה היא זכותו של בעל משק העזר להוון את חלקת מגוריו עד שטח של 2 דונם.

מדובר בשינוי משמעותי לרעה ביחס להחלטה הקודמת, שכן בהחלטה הקודמת יכלו בעלי משק העזר להוון את כל שטח משקם עד 5 דונם.

ביום 30.10.17 אישרה מליאת הכנסת בקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק שכר מינימום, הקובעת העלאה נוספת של שכר המינימום החודשי מ- 5,000 ₪ ל- 5,300 ₪ בגין משרה מלאה (186 שעות חודשיות) החל מחודש דצמבר 2017.

בהתאם, החל מחודש דצמבר 2017:  שכר המינימום השעתי יעמוד על סך של 28.5 ₪ במקום 26.88 ₪.

הסדרי הורשה בצוואות לעיתים קרובות גוררים אחריהם חבויות מס שלא נלקחו בחשבון בעת עריכת הצוואה מה שעשוי לרוקן את הצוואה מתוכן ולהביא לכך שהנחלה תימכר במקום שתישאר במשפחה לדורות בהתאם לרצון ההורים.

האפשרות הקרובה לבצע פיצול של שני מגרשים מהנחלה, מקנה לבעלי הנחלות הזדמנות לאפשר למספר ילדים ליהנות מהזכויות בנחלה, דבר שיפחית את המאבקים בין היורשים אותם חווינו במגזר החקלאי מזה שנים רבות.

בעלי נחלה שמבקשים לקבוע בצוואה חלוקה של הנחלה בין היורשים באמצעות פיצול מגרש אחד או שניים מהנחלה, חייבים להביא בחשבון את חבויות המס שיוטלו על היורשים בעת ביצוע החלוקה ובהתאם לכך לבחון האם ההסדר שהם מבקשים לבצע הינו ישים.