לקרקע החקלאית תפקידים מגוונים וחיוניים למשק ולחברה הישראלית ולעתיד מדינת ישראל. הקרקע החקלאית היא משאב מוגבל ובמחסור, ולפיכך המדיניות בהקצאת קרקע לחקלאות היא לשימושים חקלאים מוגדרים.
הנחלה החקלאית מורכבת בד"כ מכמה חלקות שכולן מסווגות ומיועדות לעיבוד חקלאי להלן:
חלקה א' – גרעין הנחלה, מיועדת בתכנית למגורים, למבני משק ולעיבוד חקלאי של בעל הזכויות בנחלה.
חלקה ב' – משויכת לנחלה, לשימוש חקלאי ע"י בעל הזכויות בנחלה והיא בתוספת לחלקה א'. חלקה ג' – חלק מתוך הנחלה המיועד לשימוש חקלאי בלבד, בד"כ במשותף ע"י האגודה החקלאית.
חוק ההתיישבות החקלאית מגדיר את הקרקע החקלאית באופן הבא - קרקע שנועדה לשמש לייצור תוצרת חקלאית, לגידול פרחים, למשתלה, לגידול בעלי חיים או להחזקתם או למרעה להם, או להחזקת ציוד חקלאי או מלאי חקלאי, הווה אומר, כי כל שימוש בשטח שלא למטרות האמורות מהווה עבירה על החוק.
חוק התכנון והבניה מגדיר באופן עקיף שימוש בקרקע שאינו למטרת חקלאות כך: מטרה לא חקלאית: "בניה או שימוש בקרקע שאינם דרושים במישרין לייצור חקלאי, לעיבוד חקלאי של האדמה או לגידול בעלי חיים".
תקדימים משפטיים – לצורך המחשה מובאות דוגמאות לעתירות שהוגשו לבתי משפט על מנת שיכיר בפעילויות שונות כשימושים חקלאים:
בג"צ 8615/14 אמיר פלדשטיין נ' מועצת מקרקעי ישראל:
מדובר במקרה בו בעלי זכויות בנחלה (להלן: "העותרים") הקימו בחלקה ב' כלביה אשר שימשה בין היתר עסק פנסיון לכלבים. מכיוון שהפעלת פנסיון כלבים הוא שימוש שאינו חקלאי במקרקעין, רשות מקרקעי ישראל דרשה להפסיק השימוש האמור בחלקה ב'. לנוכח האמור, פנו העותרים לבית המשפט המחוזי בתביעה להכיר בפנסיון לכלבים כפעילות חקלאית אולם תביעתם נדחתה, ועל כן הוגשה מטעמם עתירה לבג"צ.
בפנייתם לבג"צ , ביקשו העותרים לשנות החלטת המועצה כך שאחסון וטיפול בבעלי חיים כמו גם רכיבה טיפולית ולימודי רכיבה יוכרו כשימושים חקלאים וזאת לצד טענת העותרים כי השימוש בחלקות ב' נבע מצורך מניעת רעש סביבתי שיוצרים בעלי החיים, כמו רעש וריחות לא נעימים, ולפיכך לטענתם קיים צורך לאפשר הפעילות בחלקות ב' שאינן צמודות לחלקת המגורים. בית המשפט העליון דחה את העתירה וקבע כי אין פגם בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל.
ברע"פ 4594/04 עופר ברא"ז נ' מדינת ישראל:
מדובר בערער שהוגש לבית משפט העליון הנוגע למקרה שבו הוקמה חוות רכיבה בשטח החקלאי. המערער ביקש להכיר בחווה כשימוש חקלאי. בית המשפט העליון תמך בעמדת בית המשפט המחוזי שהבחין בין גידול סוסים כשימוש חקלאי לבין עסק של רכיבה עליהם. נקבע כי עסק של רכיבה על סוסים וניהול חוות רכיבה אינם שימושים מותרים בקרקע חקלאית שכן הם אינם דרושים במישרין לייצור חקלאי, לעיבוד חקלאי של האדמה או לגידול בעלי החיים כהגדרת סעיף 7(ב) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה – 1965.
עתירות נוספות הוגשו לבית המשפט במטרה להכיר בפעילויות שונות כשימוש חקלאי ונדחו, ביניהן עתירות לעסק אחסון חומרי הדברה לחקלאות, אחסון מזון לבעלי חיים, שריפת עצים לצורך הכנת פחמים, בית בד לייצור שמן זית ואחרים נוספים.
שינויים בהחלטות רמ"י לשימוש בקרקע חקלאית:
בשנים האחרונות ובעקבות משבר החקלאות והרצון לאפשר פרנסה למשק החקלאי, חלו תמורות בנהלים לשימוש בקרקע חקלאית. תמורות אלו באות לידי ביטוי בשתי החלטות משמעותיות של רשות מקרקעי ישראל: החלטה 1458 והחלטה 1316 שמטרתן הייתה בעיקר לספק פתרונות תעסוקה משלימים לחקלאות עבור מחזיקי הנחלות.
החלטה 1458 מאפשרת שימוש לתעסוקה לא חקלאית (פל"ח) בשטח חלקה א'. במקרים בהם חלקת המגורים קטנה יחסית ובשטח של עד 1.5 דונם ובכפוף לחוות דעת תכנונית, ניתן יהיה לאשר הקמת מבנה פל"ח בהיקף של עד 500 מ"ר בחלקה א' מחוץ ל"חלקת המגורים". אפשר שתינתן הרשות לבעל הזכויות להשכיר שטח זה לשימושים בעלי זיקה למשק החקלאי ולמרקם הכפרי, במגבלת רשימת שימושים מותרת.
החלטה 1316 מתירה שימושים נלווים לפעילות חקלאית בנחלה בחלקה א' בלבד, השימושים הנלווים כוללים מספר קטיגוריות:
שימושים נלווים בגידול בעלי חיים: שירותי טיפול, אחסון בעלי חיים, ריפוי וטיפול באמצעות בעלי חיים, ליטוף בעלי חיים והתנסות בגידולם, רכיבה טיפולית ולימוד רכיבה.
עיבוד ראשוני של תוצרת חקלאית: בית בד, יקב, מגבנה, יצור בשמים וסבונים מצמחי תבלין, ייבוש תבלינים ופרחים, יצור ריבות מפירות, פירות מיובשים , מיצים ותמציות.
פעילות תיירותית וחינוכית: הצגת הענף החקלאי ומוצריו, השתתפות בחוויית הקטיף, האסיף או החליבה, שימוש במבנה קיים ושימורו לצורך הצגת מורשת ההתיישבות. בשנים האחרונות קיימת שינוי מגמה במתן אפשרות לשימושים מגוונים יותר בקרקע חקלאית תוך שמירה על חיוניות הקרקעות החקלאיות מחד, וסיוע לחקלאים להתפרנס מאידך.
נטיעות חדשות בחלקות ב' שבנחלה מבנה ישן (בשיפוץ) נמצא בהליך הסדרה לפל"ח (עיבוד חקלאי הלכה למעשה).
תוכן הכתבה אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי ומטרתו לתת לקורא מידע כללי בלבד
