כתב אישום כנגד בעל ואשתו בגין העסקת עובדת זרה אחת לשבוע במשך שנה וחצי. הסתיים בזיכוי השניים.

בעת הדיון בפני כב' השופט דורי ספיבק בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב טען עורך דינם של הנאשמים כי יש לזכות את הנאשמים בשל כך שהמפקחים נהגו שלא כדין ועל כן יש לפסול את כל הראיות שבתיק ולהתעלם מהודאת הנאשמים.

הע"ז 11387-09-14 מדינת ישראל נ' ארז רובינשטיין ואלה רובינשטיין, פס״ד מיום  4.2.2017.

ראובן מעונין בשינוי יעודם של מקרקעיו, אך רשויות התכנון אינן מאפשרות לו לעשות כן לפי רצונו אלא מחייבות אותו לשנות גם ייעודם של מקרקעין סמוכים הנמצאים בבעלות שמעון. כתוצאה מכך, האינטרסים של ראובן ושמעון במקרקעין השייכים להם כלואים זה בזה. לפיכך, פועל ראובן על מנת לשנות הן את יעוד מקרקעיו, והן את יעוד מקרקעיו של שמעון. שמעון נהנה מהתכנית אותה יזם ראובן – אך מסרב לשלם בגין כך. האם זכאי ראובן לחייב את שמעון בהשבה בעילת עשיית עושר ולא במשפט?

ת"א 3344-10-00 בן סירא ואח' נ' ברנהיים ואח', פס״ד מיום 05/03/17

חברת מושב לפידות תובעת את שכנה בגין הפרת הסכם שנגע לגבולות נחלותיהן, וכן בגין הריסת גן הנוי שגידלה בגבול בין הנחלות.

ת"א (שלום)(חיפה) 901-11-13 שולמית נ' מרקו, פס״ד מיום 27/01/17

בקשה למתן פסק דין הצהרתי לפיו לצדדים עומדת זכות ערעור על פסק בוררות אשר הכריע בסכסוך גבולות אשר נתגלע בניהם.

ה"פ (חיפה) 21482-06-16 ניסים דעדוש נ' אגודת גורן, פס״ד מיום 26/12/17

תושב היישוב כרמי יוסף תובע את שכנו בגין לשון הרע מכיוון ופרסם פוסט המגנה אותו בפורום הקהילתי של היישוב.

ת.א (שלום)(רשל״צ)  52180-12-14 נועם נ' דוד, פס״ד מיום 29/11/16

האם ניתן לערער על החלטות רשם האגודות השיתופיות בפני בית המשפט העליון? בפסק דין שניתן אך לאחרונה (16/11/2016) ע"י נשיאת בית המשפט העליון, כב' השופטת מרים נאור, עסק בית המשפט בשאלה.

בג"ץ 5945/14 יונתן זאנדני נ' רשם האגודות השיתופיות, פס״ד מיום 16/11/16

נחשון רשף ממושב רשפון, אשר הואשם אשתקד בכתב אישום, לפיו הוא משכיר מבנה איסכורית בשטח של כ- 1,280 מ"ר למספר שוכרים, זוכה בשבוע האחרון מכל אשמה לאחר שבית המשפט השלום בנתניה (השופט עוז ניר-נאוי) קיבל את טענות סנגוריו של רשף, עוה"ד ד"ר ניסן שריפי ואלעד בוסקילה, ולפיהן המשק במושב רשפון שייך לאביו של הנאשם, ואין לראות בנאשם כ"מי שהוחזק כבעלים של המקרקעין בשעת ביצוע העבירה". קביעה זו של בית המשפט ניתנה למרות שעורכי הדין של הנאשם הודיעו לבית המשפט, כי אין בכוונת לקוחם להעיד,  וכלל לא נוהלה פרשת הגנה.

המדינה טענה, באמצעות עו"ד אופיר סטרשנוב, בין השאר, כי "הנאשם, נחשון רשף, הוא מי שאסף את השיקים בגין השכירות... כי השוכרים ראו בנאשם כמשכיר ... והם (הנאשם ואביו) פועלים על מנת להשיג היתר ואף פנו לעו"ד".

השופט נאוי קבע, כי כדי להרשיע את הנאשם כבעלים של המשק (או מי שמוחזק כבעלים של המשק), יש לבחון הענין במבחני השליטה הממשית במקרקעין.

ת״פ (שלום)(נתניה) 15306-09-15 מדינת ישראל נ׳ רשף ואח׳, פס״ד מיום 01/02/17

עסקינן בשתי תביעות שאוחדו שעניינם בשני תושבי השטחים אשר טענו כי הועסקו ע"י מושב משואה וכי מגיעים להם כספים בשל זכויות אשר לא שולמו להם כדין.

סע"ש (עבודה)(ירושלים) 44036-10-14 ראפת סעיד נ' מושב משואה, פס״ד מיום 16/12/16

מושבים רבים מעסיקים עובדים וחלק ניכר מהמושבניקים, במסגרת עסקם העצמאי, מעסיקים עובדים. האם חשבתם על השאלה- האם צריכה להיות התייחסות שונה עת מפטרים עובד מבוגר? מורכבות הנושא נובעת בעיקרה מהחשיפה כי תעלה הטענה כי הסיבה לפיטורים הינה אפלייה מחמת גיל. מפאת חשיבות הדברים אסקור בפניכם פסק דין חשוב שניתן ממש לאחרונה בנושא*.

באותו עניין החליטה הנתבעת לפטר את התובעת שעבדה אצלה כ- 18 שנה במעבדה הכימית. אין חולק כי התובעת היתה עובדת טובה ויעילה שזכתה לשבחים. במועד פיטוריה היתה התובעת בת 63.5 לערך. הנתבעת במקרה זה היא מטה של חמש חברות-בת של הקיבוץ (להלן: "הקבוצה"). תפקיד התובעת היה עד לשנת 2012 "עובדת מעבדה", ולאחר מכן הוגדר תפקידה כ"אחראית תיקוף שיטות". בתקופה שקדמה לפיטורי התובעת החליט דירקטוריון החברה ליזום תהליך של גיבוש אסטרטגיה עסקית חדשה לקבוצה. לצורך ביצוע השינויים הנדרשים, התקיים הליך אבחון והערכה באמצעות חברות ייעוץ חיצוניות. לפיכך גובשו המלצות, ביניהן ההחלטה שאין צורך בעובד שישמש "אחראי תיקוף שיטות". בעקבות ההמלצה הוחלט לזמן לשימוע את התובעת.

*סע"ש (ת"א) 49821-01-16 בת שבע שמחי נ' מוצרי מעברות בע"מ (פורסם בנבו, 04.12.2016).