עתירה מנהלית שעניינה זכות ייזום, לפי הסכם השבה של מקרקעין בין הצדדים שנחתם בשנת 2019, בנוגע למתחם מקרקעין שהיו מוחכרים לשם הפעלת בית הספר החקלאי "כנות".

עת"מ (ב״שׁ) 48797-09-22 הבונה בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל, פס״ד מיום 08/02/23

צבי ואיריס סויסה (להלן: "הנתבעים") הקימו מתחם פיינטבול על קרקע שהוגדרה כקרקע חקלאית ע"י רשות מקרקעי ישראל (להלן: "הרשות"). כאשר גילתה הרשות על השימוש החורג של הנתבעים בקרקע, הגישה תביעה לפינוי המקרקעין ולהפסקת השימוש החורג. מחלוקת הצדדים הינה בדבר תחילת וסיום מועד השימוש החורג וגובה דמי השימוש שיש לחייב את הנתבעים בשל השימוש המפר.

ת"א (שלום)(ב״שׁ) 35393-08-19 רשות מקרקעי ישראל – מחוז דרום נ' סויסה ואח', פס״ד מיום 25/12/22

הורים מנוחים ל-9 הותירו נחלה אשר לא מתקיימת בה פעילות חקלאית כבר שנים רבות, ההורים לא העבירו את זכויותיהם בנחלה במהלך חייהם ואף לא רשמו בן ממשיך. לאחר פטירת ההורים כל אחד מתשעת האחים ירש חלק שווה מהעזבון. הנתבע 1 חי במשך כל חייו במשק גם לאחר פטירת הוריו, הוא הקים שם משפחה יחד עם הנתבעת 2 וגידל שם את ילדיו. במהלך 14 שנים התובעים- אחיו של הנתבע דרשו ממנו לפצות אותם על חלקיהם בנחלה או לחלופין למכור את הנחלה ולחלק את התמורה. הנתבע 1 לא נענע לדרישותיהם.

שווי ה"ברוטו" של הזכויות במשק עומד על סך של כ-4,300,000 ש"ח. לאחר תשלומים צפויים ומיסים שווי ה"נטו" של הזכויות במשק עומד על כ- 1,870,000.

תמש (י-ם) 12739-11-18 פלוני נ' אלמוני, פס״ד מיום 09/11/22

לאחר דיון בהתנגדויות שהגשנו בשם מושב גמזו שהתקיים ביום 10.5.2023, הועדה המחוזית מחוז מרכז אישרה בהחלטה שניתנה ביום 18.5.2023 כי חלקות המגורים בכל הנחלות במושב גמזו יוגדלו לשטח של 2.5 דונם.

ההחלטה שניתנה על ידי הועדה המחוזית מחוז מרכז, הקובעת כי שטח חלקות המגורים בכל הנחלות במושב יעמוד על 2.5 דונם, מהווה אבן דרך חשובה במסגרת הדרישה לסנכרון בין מדיניות התכנון שנקבעת על ידי ועדות התכנון לבין מדינות הקניין שנקבעת על ידי החלטות רשות מקרקעי ישראל ומועצת מקרקעי ישראל, על מנת שתהיה וודאות בתהליך תכנון חלקות המגורים לרבות במסגרת בניית בית שלישי ורביעי ופיצול מגרשים מחלקת המגורים.

מבקר המדינה, מחלקת המחקר בבנק ישראל וצוות בין משרדי שהוקם על פי החלטת הממשלה, אלה ועוד עסקו בנוהל הייחודי הקיים בהקשר להעסקת עובדים פלסטינים בענפים שונים בישראל.

תלושי השכר לעובדים הפלסטיניים מופקים על ידי רשות האוכלוסין אגף שירות למעסיקים – מת"ש. זה מחייב מעסיקי פלסטינים לדווח על "העסקה מלאה" גם אם העובד לא מילא את מספר ימי העבודה הפוטנציאלים באותו חודש.

בפס"ד^[1] שעסק בעובד פלסטיני בענף הבניין מצאנו עניינים המשותפים לנעשה בענף החקלאות. נתמקד בעניינים החוזרים על עצמם ברבים מהתיקים המגיעים לדיון בבתי הדין לעבודה בתביעות של פלסטינים נגד מעסיקיהם החקלאים.

^[1] סע"ש 19227-02-18 מוחמד גביר נ' אברהם שלי

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל לאחרונה תובענה של מושב ישעי ופסק כי בן המושב שלא שילם את מלוא דמי הפיתוח בגין בנייה בהרחבה איבד את זכאותו לרכוש זכויות במגרש כמומלץ האגודה.

בין היתר, קבע בית המשפט כי אי-תשלום דמי הפיתוח מהווה הפרה יסודית של החוזה עם המושב, ולכן היה המושב זכאי לבטל את החוזה אף ללא מתן ארכה (אם כי במקרה הנדון המושב נתן לבן המושב מספר ארכות לתשלום). עוד נקבע בפסק הדין כי טענתו של בן המושב, שלפיה הוא זכאי שלא לשלם את דמי-הפיתוח בשל חובות של המושב לבני משפחתו, בעיקר חוב עבר לאביו – חבר המושב, אינן מצדיקות את אי-התשלום, מה גם שבן המושב לא העלה טענה מפורשת לקיזוז סכום דמי הפיתוח מחוב העבר של המושב לאביו לפני עריכת ההגרלה על הזכאות למגרש או מייד לאחר שהמושב הודיע לו על הזכייה בהגרלה.

ת"א (מחוזי י-ם) 13908-01-17  ישעי – מושב עובדים של של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' בשארי (פורסם בנבו, 5.03.2023)

אגודת כפר שיתופי נהריה הגישה עתירה כנגד המנהל שדחה את ההשגה המשפטית בעניין המפרט הכספי שנערך ביחס למגרשים מסוימים שעמדו לרשות נהריה במסגרת הסכם ההשבה.

לפי המנהל נדרשה האגודה לשלם 91% מערך הקרקע נכון למועד עריכת המפרט הכספי על פי שומת השמאי. אגודת נהריה טענה בעתירה שיש לחשב את מחיר המגרשים, לפי הסכם ההשבה בין הצדדים, קרי לפי ממוצע המחירים המשוקלל של 40% המגרשים הראשונים ולא לפי "שומה עדכנית".

עת"מ 48831-09-22 נהריה כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל ואח', פס״ד מיום 20/03/23

שני כשלים שכיחים אצל חקלאים מעסיקי עובדים שכירים

להלן פס"ד בן מומחשים שני הכשלים הנ"ל:

בבית הדין האזורי לעבודה^[1] נדונה תביעתו של עובד שצו ההרחבה בענף הבניה חל עליו.

התובע עתר לקבל פיצויי פיטורים ופנסיה, לפידיון חופש, דמי הבראה, נסיעות, חגים, שעות נוספות, פיצוי על פיטורין ללא הודעה מוקדמת וללא שימוע וכן לשכר חודש העבודה האחרון, דמי הודעה מוקדמת ופיצוי עקב הפקת תלושי שכר פיקטיביים. בתביעה טען התובע שתלושי השכר שהנפיק לו מעסיקו, הנתבע, אינם כוללים את השכר ששולם לו במזומן ושהרישום 'בונוס' היה שכר לכל דבר ועניין, ועל כן יש לקחת בחשבון גם את סכומי הבונוס לחישוב המגיע כפנסיה ופיצויי פיטורים.

מנגד טען הנתבע כי התובע לא פוטר אלא נעלם וזנח את העבודה ועל כן התובע הוא זה שחב בדמי הודעה מוקדמת.

טענות סותרות היו גם באשר לימי ושעות העבודה. בעניין אחרון זה נסמך בית הדין על הסעיף בחוק^[2]: "מעסיק חייב לנהל פנקס בדבר שעות עבודה... לא בוצע הרישום באמצעים מכניים... יחתם הרישום מידי יום בידי העובד ויאושר בחתימת אחראי שהמעסיק מינה לכך".

כאן הוסיף בית הדין והפנה לחוק אחר^[3]: "בתובענה של עובד נגד מעסיקו שבה שנוי במחלוקת... והמעסיק לא מסר לעובד הודעה... תהיה חובת ההוכחה על המעסיק בדבר העניין השנוי במחלוקת".

^[1] סע"ש 19183-06-21 מוחמד עבדלואלי נ' נשאת מנסור

האם יש לצפות שיזם שמבקש לקבל רישיון עסק  ימתין שנה ( או שנתיים ) עד לקבלת הרישיון ? הרי בהמתנה זו יכלה כל כספו ולא ירוויח אף שקל שחוק אחד. לפיכך, בודדים הם היזמים בישראל שקודם לפתיחת העסק מוציאים רשיון – עסק.

בכשליש מהעסקים מסורבי הרישוי – הסיבה העיקרית לסירוב מתן הרישיון הוא דרישת הרשות לשימוש חורג. בקשה להיתר לשימוש חורג עולה הון עתק ( אדריכל, מהנדס, מודד, אגרות, היטלים ) ונמשכת זמן רב ( בין שנה לשלוש שנים ). גם ברפורמה לא ניתן מענה לכך (בעיה שמאפיינת עסקים בקיבוצים ומושבים רבים בכל רחבי הארץ).

תמצית הרצאה במכללה האקדמית כנרת-עמק הירדן

עמי חצרוני, בעל עסק למכירת פירות וירקות בכביש 553, בסמוך לתחנת הדלק, בשם "האיכר אבן יהודה", מנהל כבר מספר שנים מאבק כנגד הוועדה המקומית לתכנון ובניה "שרונים", בשל כתב אישום שהוגש כנגדו וכנגד בנו והחברה שבבעלותו.

לאחרונה, בית המשפט השלום בנתניה (השופט גיא אבנון) ציין בפסק הדין שנתן, כי עמי חצרוני, בנו והחברה שבבעלותו, ביצעו שימוש אסור במקרקעין בכך שהם משתמשים במבנה שנבנה ללא היתר על קרקע חקלאית בשימוש מסחרי כחנות לממכר פירות וירקות. התובעת, עו"ד איריס יערי, ביקשה להשית על הנאשמים קנסות כוללים בסך של 900 אלף ₪, וגם קנס יומי על כל יום בו ימשיכו להפעיל את החנות, בסך של 1,400 ₪, והכל יחד עם מאסר על תנאי.

לעומתה, הסנגור, עו"ד ד"ר ניסן שריפי, ציין כי מדובר בחקלאי פעיל שמכר גם תוצרת של חקלאים אחרים. כמו כן, ציין את היותו לוחם וקצין קרבי בשירותו הסדיר ובמילואים, אשר זכה לתעודת הוקרה והערכה, ולמרות שנקלע למצוקה כספית קשה עד לפשיטת רגל, הצליח להשתקם כלכלית.

ד"ר שריפי ביקש, כי הקנס שיוטל על הנאשמים לא יעלה על 10,000 ₪ ושיינתנו מספר חודשים להסדיר תכנונית את המבנה והפעילות בו.

תו"ב (שלום) 14938-11-18 הוועדה המרחבית לתכנון ולבניה שרונים נ' חץ השדה בע"מ ואח', פס״ד מיום 02/01/23