מסמך זה מוגש לוועדת הכספים לקראת דיון ב - 2 בנובמבר 2016 בנושא תקציב משרד החקלאות ופיתוח הכפר. במסמך מוצגים נתונים על ענף החקלאות ופירוט תקציב המשרד והתמיכות.

כתיבה: ויקטור פתאל, כלכלן

מרכז המחקר והמידע של הכנסת

תאריך פרסום: 01/11/2016

לקריאת המסמך המלא (מאתר הכנסת)

ביהמ"ש העליון קיבל את  עמדת היועמש של רמ" י והיועץ המשפטי  לממשלה וקבע כי  החלטת מועצת מקרקעי, 1374 שהתקבלה לפני כשנתיים, בנושא  ואישרה הקמת מיזם סולארי בחוות השקמים  היא בלתי-חוקית – משום הפגמים שנפלו בהליך קבלתה  והיא חורגת ממתחם הסבירות.

כן שרטט  המשנה לנשיאה א' רובינשטיין את אופי פעילותה של המועצה ומערכת יחסיה עם היועץ המשפטי לממשלה.
״מקום שבו "שומרי הסף", היועצים המשפטיים,
מתריעים ואין שומע לקולם, חובתו של בית המשפט להתערב. מקרקעי ישראל, רכוש
הציבור, משאב לאומי ממעלה עליונה, ואשר שימוש בהם הוא טרף קל ומפתה –
הזהירות לגביהם צריך שתהא כפולה ומכופלת״

בג״ץ 5134/14 6151/14 7501/14 התנועה למען איכות השלטון בישראל ואח׳ נ׳ מועצת מקרקעי ישראל ואח׳, פס״ד מיום 14/11/2016

באדיבות דוברת רמ״י

בית המשפט קבע כי זכויות בר רשות במשק אינן חלק מעזבונו של חבר אגודה שנפטר, ולכן כאשר בעל זכויות בנחלה משאיר אחריו בת זוג הוא לא יוכל לצוות בצוואה שערך מה ייעשה בעזבונו

(כלכליסט - 27/10/16)

בית המשפט קיבל חלקית ערעור אם על החלטת בית המשפט לענייני משפחה כי נתנה לבן ולגרושתו מתנה שהושלמה, זכויות במשק חקלאי ב"בני ציון" וכי יש לראות בהם כבנים ממשיכים במשק. בית המשפט המחוזי קבע כי על אף שהעברת הזכויות במשק לאחר פטירת האם היא בגדר התחייבות ליתן מתנה אשר האם רשאית בנסיבות העניין לחזור ממנה, זכות המגורים בבית שבמשק היא מתנה שהושלמה. על כן, הוחלט כי האם כבעלת הזכויות במשק רשאית למכור את המשק או להעבירו לאחר, ואולם זאת בכפוף לזכויות של הבן וגרושתו בבית שבנו על המשק.

עמש(מרכז) 62373-11-15 ר. י. נ' א.י., פס״ד מיום  22/07/2016

מסמך זה נכתב לבקשת חבר הכנסת חיים ילין ועניינו פשיעה חקלאית בישראל.

בפשיעה חקלאית נכללות גנבת בעלי - חיים ותוצרת חקלאית, גנבת ציוד חקלאי, הצתה וסוגים נוספים של חבלה בתוצרת חקלאית וברכוש חקלאי, גביית דמי חסות מחקלאים והברחת תוצרת חקלאית גנובה אל מחוץ לשטחי מדינת ישראל או לתוכם.

במסמך נציג את היקף הפשיעה החקלאית בישראל ואת מאפייניה ונפרט את הגורמים הרשמיים והאזרחיים הפועלים למיגור הפשיעה החקלאית ואת הפעולות שהם נוקטים לשם כך.

בסיום המסמך נתייחס לדוח מבקר המדינה משנת 2012 : סוגיות בתחום הפשיעה והביטחון השוטף במגזר הכפרי. נזכיר חלק מהערות המבקר ונוסיף להן התייחסויות עדכניות.

עבודה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת - יוני 2016

כתובת המרכז: www.knesset.gov.il/mmm

בית המשפט לענייני משפחה קיבל בקשת נכדם של בני זוג מנוחים שהיו בעלי משק חקלאי, לבטל את העברת הזכויות במשק על שמה של בתם של בני הזוג, כאמור בצוואתו של המנוח. נקבע כי נוכח מהות הזכויות הנדונות, הרי שההוראה בצוואתו של המנוח בנוגע להעברת הזכויות במשק לבת לאחר פטירת רעייתו, אינה ישימה, כיוון שאינה עולה בקנה אחד עם הוראות הסכם המשבצת ועם מדיניות רשות מקרקעי ישראל, על פיהן ניתן להעביר הזכויות במשק אגב פטירת חבר אגודה במלואן, כמקשה אחת, לגורם אחד בלבד, ולא ניתן לפצל הזכויות בנחלה.

תמש (משפחה) (קרית גת)  15802-03-15 פלוני נ' אלמונית מיוצגת, פס״ד מיום  27/07/2016

מרכז המבקרים מתחם "תחנת הרכבת ההיסטורית בצמח"
במרכז ללמודי ארץ ישראל של מכללת כנרת

בית המשפט דחה תביעה שהגישו בעלי נחלה במושב למניעת מכירתו של נכס שמכרו מפני שטרם הושלמו הליכי הרישום ופסק כי לרוכשי הנכס הייתה כל זכות למכור אותו לצד שלישי.

התובעים, בעלי נכס במושב, מכרו לנתבעים 1ו 2 זכויות בנכס. במסגרת ההסכם, התובעים התחייבו לפעול על חשבונם לפיצול הנכס מכלל הנחלה בהתאם לנוהלי רשות מקרקעי ישראל ואף להשלים את הליכי רישום הנכס בינם לבין הרשויות השונות לרבות ע"י קבלת חוזה חכירה מהוון בינם לבין רשות מקרקעי ישראל. לאחר מספר שנים החליטו הרוכשים למכור את הנכס ועל כן, התקשרו עם נתבע 3 קונה הנכס, והמחו לו את כל זכויותיהם וחיוביהם על פי הסכם המכר. התובעים הגישו תביעה לבית משפט למניעת מכירת הנכס לקונה.

תא (ירושלים) 52783-01-13 עובדיה שליבו נ' גרא בירן, פס״ד מיום  16/08/2016

ביהמ״ש המחוזי במחוז מרכז דחה תביעה של תושבים מכפר ורבורג להצהרה לפיה חלק מקרקעות מושב כפר ורבורג, הינן בבעלות התובעים, כל אחד בהתאם לחלקו במקרקעין, כי  הכרזת האפוטרופוס לנכסי נפקדים שהחלקות הרלבנטיות הן "נכס נפקד"  בטלה מעיקרה ושהכרזת שר האוצר כי החלקות הרלבנטיות הן נכס נרכש ומופקע – אף היא,  בטלה מעיקרה.

ביהמ״ש דחה את התביעה משקבע כי הינו סבור כי התובעים הוכיחו את תביעתם והלכה למעשה, כי הנזק בתוך היישוב אם היתה מתקבלת התביעה מהווה אכיפה בלתי צודקת בנסיבות העניין, כי כי התובעים  לא הצליחו לעמוד בנטל הכבד, לסתירת הרישום במקרקעין. ביהמ״ש הוסיף וציין כי הינו  סבור כי לא ניתן ללמוד מהאופן בו נוסחו, כי הזכות המוענקת למתיישבים, היא זכות בעלות במקרקעין וכי ניתוח החוזים  מעלה כי מעולם לא ניתנה התחייבות או הסכמה, להעניק למתיישבים זכות בעלות.

ת"א (מרכז) 9106-02-08 אגרנוב ואח' נ' מנהל מקרקעי ישראל - ואח', פס״ד מיום 27/07/16